עזרה!

[alina240]

עזרה!

אני בת 24 נשואה 3 שנים ואמא לילד בן 1.5 . יש לי את הבעל הכי פרפקציוניסט ועצבני שאני מכירה.. טוב עצבים גם לי חסר.. הבעיה שלי שאני ובעלי לא מפסיקים לריב.. כל דבר הכי קטן הופך לדבר ענק! אני מרגישה כאילו בעלי מחפש אותי,בודק אותי. אני לא עובדת כי אני נכה. ומרגישה שמבחינתו אני צריכה לעשות הכל בבית,וגם אם אני עושה זה לא טוב ככה ש..... בזמן האחרון המצב רוח שלי על הפנים,ולא בא לי כלום. אפילו כשאני מנסה לצאת לאן שהוא אני מפחדת שהיציאה הזאת תיגמר באיזשהוא ריב.. כל ריב חייב להיות צעקות מצידו קללות ולפעמים אפילו השפלות,(לפחות כך אני מרגישה) לא איכפת לו אם אנחנו בבית ויש אנשים,אושאנחנו באמצע הרחוב... אחותי שרואה את זה בדרך כלל מהצד אומרת שזה כבר גובל במגעילות ולא מבינה מה הוא מחפש ממני... מה הוא רוצה???????!!!!! ות'אמת אין לי תשובה... אולי אני צריכה לשתוק כשהוא מתחיל להתפרץ עליי? אבל כמה אני אוכל לשתוק????? כשאני כבר שותקת אני מרגישה שאני מתפוצצת מבפנים. כבר אין לי דמעות לבכות.. ולפעמים עולות לי מחשבות של מה אם.... מה אם לא הייתי מתחתנת איתו.... מה אם הייתי ככה וככה.... עולות מחשבות של לעזוב,או להתגרש. אבל להגיד שאני לא אוהבת אותו אני לא יכולה.. אני משתדלת לשמור על המשפחה שלי שלמה. אולי אני נשמעת מפגרת אבל אי לא רוצה לפרק את המשפחה שלי... הוא אבא מקסים!!! פה אין לי מילים.. וגם כשהוא לא מחפש אותי הוא בן אדם נפלא.. הוא מנסה לעזור ואף פעם לא ישב בבית ולא יעשה כלום. תמיד חייב להתעסק במשהו אם לא בעבודה אז בבית... אבל מה עושים כשהוא בא ואומר לי פה לא ניקית אבק.. למה???? ןאם כן ניקית אז לא ניקיתי טוב.. למה פה לא טיאטתי?? אני מרגישה שאני לא עושה מספיק.. או לא מספיק טוב.. שאני לא מרצה אותו ושאני לא טובה בתור אישה או בתור אמא... אני כבר ילדה גולה וחיה בבית שלי אני רוצה להרגיש שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה ולא לחכות להוראות... אני מרגישה מפוחדת לעשות משהו שהוא לא יבוא ויתחיל לצרוח למה עשיתי ככה ולא ככה.. יד הוא בחיים לא הרים עליי.... ואני יודעת שהוא גם לא ירים... אני גם מנסה להבין שאת העצבים הוא מוציא עליי בגלל שאין עוד על מי.. אבל אני מתמוטטת.... נפשית.. וחזק.... מה לעשות????? בבקשה מחכה לעצותיכם

 

[מפלצת או ילדה]

חוסר כבוד

והתעללות הנפשית מתחילים כשאת בתוכך מאמינה לו. עכשיו זה בצעקות והיצמדות רגשית, אבל אחר-כך... את לא צריכה לרצות אותו, וגם לא לפייס אותו. את חייבת לעצור אותו כאן. בנקודה הזאת. אני מבינה שיש ביניכם מערכת יחסים שבה את די תלויה בו בשל מצבך הרפואי, הבנתי נכון? וכעת את מגדלת את הילד שלכם, בבית, והוא המפרנס היחיד? אם תחיי בתחושה שאת "חייבת לו", ולכן גם חייבת לעמוד בסטנדרטים הכפייתיים בכל מחיר, זה רק יגביר את המלכוד שלך. אם הצעקות וההיצמדות האובססיבית שלו מפחידים אותך, ומשרים עליך חוסר אונים ודכדוך, סימן שהוא מצליח לייצר תחושת איום משתקת, שכבר לוכדת אותך ברשת ההרסנית. אל תתני לו להשפיל אותך!!!! הוא ממשיך כי הוא מקבל תגובה רצויה של תחושת כוח, וככל שאת מתפרצת חזרה או נלחצת ונשברת זה מדרבן אותו ללחוץ יותר על הדוושה. תזמי שיחה כשהוא רגוע, הבהירי את עצמך בקול שקט ותקיף, שאת פתוחה לביקורת בארבע עיניים בלבד <לא לפני אנשים אחרים, ובטח ובטח לא לפני הילד>, ביקורת בונה, שמבהירה מה חשוב לו, ואותה את מוכנה לשמוע וללכת לקראתו עד כמה שאת מסוגלת. אבל בשום אופן לא תסבלי שירדה בך, יחפש להוכיח אותך בפומבי, לאלף אותך או לשלוט בך. ככה פעם אחר פעם, בדיוק כמו הסרט שלו על הלכלוך, אבל לא בהתלהמות כנגד ההתבהמות שלו. בשקט ובכבוד עצמי. אם בכל זאת לא הולך, והוא לא מפנים שהוא לא יכול להתנהג איתך בביתך כמו קבלן ניקיון עם העובדת שלו - לצאת משם. שום 'אהבה' לא מצדיקה מחיר נפשי כבד של התעללות.

 

[מריוס זכריה]

בהחלט לא כדאי להיות כנועה וסמרטוטית

חשוב לעמוד על שלך, על כבודך ועל רצונך. אם את לא יכולה לעשות את זה, אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומך. וזה כמובן לא קשור לנכות. זאת תכונה נפשית נטו, והרעיון הוא להאמים בעצמך שאת שווה ושמגיע לך יחס טוב ומכבד.

 

[מפלצת או ילדה]

לאור ההצלחה,

בשבוע הבא שילה פותחת קורס חוזר

.

 

[מריוס זכריה]

מה קרה, מפלצת?

על מה יצא הקצף?

 

[מפלצת או ילדה]

קצף?

כולה שלחתי אותך למומחית הפורום לאומנות השרשור - לא התכוונת לענות לפונה? על מה הקצף, מריוס

 

[מריוס זכריה]

שירשרתי אליך לאות הסכמה, ובהמשך לדברייך הנאים

 

[קרן נוי]

הבעיה היא ../images/Emo23.gif

עמוקה יותר, לדעתי... בדרך כלל, כשהאדם מרגיש ריקנות פנימית או חוסר סיפוק מהחיים, אז כל דבר יכול להוציא אותו מדעתו. אני בטוחה שבחוץ עם אנשים זרים, בעבודה ובכלל, הוא הרבה יותר נחמד ולא מראה את הרגשות האמיתיים. בבית הוא מרגיש יותר חופשי להוציא את זה החוצה, ולא מגיע לך בצורה שהוא עושה את זה ! תנסו לעשות יחד משהו שמעניין את שניכם, כמו,חוג,לימוד משותף של משהו רוחני, סתם טיול רגלי על שפת הים פעם בשבוע, יציאה שבועית קבועה לבית קפה,ואז, תוך כדי החיבור שיווצר, הוא יפתח אליך יותר ותוכלו לפתוח דברים חבויים ולהגיע להרמוניה ביחסים. המון בהצלחה !

 

[niva99]

היום במסגרת אפיסטימולוגיה

שזה ענף בפילוסופיה למדנו על 12 כשלים לוגיים אחד מכשלים אלה הוא שיש נטיה להצדיק אנשים שאנו מרחמים עליהם. אז נכון שאת נכה - והצגת את הצד שלך כאן. ואולי אם בעלך היה כותב כאן היינו שומעים ממנו שהוא מפרנס ועובד מאד קשה - וכשהוא מגיע הביתה הוא מצפה שהבית יהיה לפעמים נקי - וכשהוא מעיר לאשתו היא תמיד מזילה דמעות ומשחקת לו על הרגשות של כמה היא מסכנה ואומללה. האמת מה שקורה בין בני זוג בד' אמותיהם - לעולם אי אפשר לדעת. אני חוושבת שאם למרות מצבך נישאת ובחרת להקים משפחה - זה מגיע בתוספת אחריות . לא רק של בית שבו את "?ילדה גדולה שיכולה לעשות מה שאת רוצה " - אלא לפעמים יש לעשות דברים שצריכים להעשות.

 

[chenby]

מסכימה עם מה שכתבו

ואני רוצה להוסיף. "אני לא עובדת כי אני נכה" אם את יודעת להקליד במחשב, כבר את יכולה לעשות כמה סוגי עבודות גם עבודות מהבית.. אמא שלי ואחותי ודודה שלי למשל - מקלידות מסמכים רפואיים מהבית - מלא מסמכים, וזה תוספת הכנסה בשבילם.. הבעייה מתחילה באמונות. אני למדתי שאין גבולות מלבד הדמיון. את רואה את עצמך כנכה - ככה העולם יראה אותך. את רואה את עצמך כנכה שבגלל הנכות את לא יכולה לעבוד- המציאות תמיד תוכיח שאת צודקת. לעומת זאת, יש אנשים שמסתכלים על המוגבלויות הפיזיות שלהם - כאתגר- לראות מה אפשר לעשות עם המוגבלות, איך אפשר לנצח כל גבול. כשאת תרגישי שאת גדולה מהחיים, את לא תהיי קטנה וחלשה שלבעלה מותר לרדות בה, כשאת תעריכי את עצמך ותראי את הענקית שאת, בעלך יתייחס אלייך באותו אופן. אז ההמלצה היחידה שלי (אם כבר אני נותנת המלצות) זה לרשום לך על דף את כל הדברים שאת משוכנעת שאת לא יכולה לעשות וסעיף סעיף - לשבת ולחשוב, איך את כן יכולה לעשות את זה. וחכי בסבלנות לתשובה, לא תמיד היא מגיע בשנייה ששאלת, אבל היא תמיד מופיעה. http://www.youtube.com/watch?v=ciYk-UwqFKA&feature=related מפצירה בך לראות את הקטע המצורף

 

[V i n a]

../images/Emo20.gif אם את ילדה גדולה

כמו שאת טוענת, אז אולי תתנהגי בהתאם. בעלך נשמע חולה נקיון אבל האמת היא שהוא פשוט חולה שליטה. (Control freak) הפתרון לבעיה הוא די פשוט, בהנחה שאת מפסיקה להתמוטט ומתחילה לקחת שליטה בחזרה. כשהוא אומר לך "למה יש כאן אבק?" - תדחפי לו סמרטוט ליד ותגידי לו שאת בטוחה שהוא יעשה עבודה טובה. כשהוא שואל למה לא טיטאת, תגידי לו שיקח מטאטא ויטאטא אם זה ממש מפריע לו. מה כאן הבעיה בדיוק? הוא יתייחס אלייך איך שתרשי לו להתייחס אלייך. תשני את הגישה שלך- ישתנו גם התוצאות. בהצלחה.

 

[alina240]

וינה

את פשוט תותחית!!! אבל את כל זה כבר עברתי.. כשאני עוברת אם זה לא מתאים לך אז קח ותעשה לבד זה מוביל לריב ענק!!! הוא באמת חולה שליטה .. ואני החלטתי "שנשבר לי הזין" ואני פשוט מתחילה להראות לו מאיפה משתין הדג... גם אני יודעת להיות רעה ולעמוד על שלי.. להיות רעה לא יעזור פה אבל לעמוד על שלי ולהראות שהאישה בבית זאת אני אולי כן....

 

[V i n a]

../images/Emo20.gif לא הצעתי לך להיות רעה.

תראי, בואי נסתכל על הדברים כמו שהם. בעלך טיפוס עצבני, אוהב לשלוט, רוקע ברגליים כמו ילד קטן כשדברים לא נעשים בדרך שלו. את רוצה לשנות את הדינמיקה ביניכם, אבל בינתיים את טוענת שאת מתמוטטת ולא יודעת איך להתמודד אתו. את יכולה להכניס דינמיקה שונה למערכת היחסים ביניכם, אבל זה לא משהו שלוקח יום-יומיים.. צריך עקביות. כמובן שיהיו ריבים בדרך, כי את משנה את הלך הדברים בבית וזה לא ימצא חן בעיניו. כמובן שהחוזק שלך יעמוד למבחן ואולי את לא בנויה לזה. עצם העובדה שאת רואה זאת כ"להיות רעה" - כבר מעיד המון. את לא יכולה לשנות אותו. את יכולה לשנות רק את עצמך, ובעקבות כך- יבוא שינוי גם ממנו. אם הוא בוחר לריב איתך כשאת עומדת על שלך, ואז את נכנעת כי אין לך כח לריב - לא ייצא לך מזה כלום. אז מה אם יהיו ריבים בדרך? גם ככה יש ריבים כל הזמן. אם תתמידי ולא תראי לו שאת חלשה או מתמוטטת או נכנעת, דברים ישתנו. ושוב, זה מצריך התמדה ועקביות. אל תראי את זה כ"להיות רעה". תראי את זה כלקחת שליטה בחזרה ולא לחיות כמו ילדה שמחכה להוראות ונזיפות. זו רק דעתי כמובן, אז קחי מה שנראה לך. בהצלחה מכל הלב.

 

[alina240]

וינה

וינה אני זאת שהצעתי להיות רעה אם תיקראי שוב... את באמת מחזקת ועוזרת בעצות שלך.. כמו שאמרתי את תותחית.... ניהלתי שיחה והוא כמובן לא הקשיב ועמד על שלו... אז בסוף כל השיחה שאני שקטה והוא עומד על המשפטים שלו אמרתי שהוא מצפה ממני להיות האישה הכי שמחה בעולם עם האנרגיות הכי טובות בעולם... אבל עם כל הריבים והבלאגן זה לא יקרה. אני אולי עוברת הלאה ואחרי כמה שעות הכל מסתדר כאילו כלום.. אבל זה לא אומר ששחכתי את מה שהיה . ושכל הריבים האלו מטפטפים אחד על השני והוא מצפה ממני להיות האישה הכי בעולם..... ואז הוא השתתק וישב ככה עם עצמו במשך 20 דקות... כשאני יובת ליד ובוכה כאילו פתחו בר ושכחו לסגור. אבל פתאום הכל עבר והתחיל להשתנות... כשהוא מתחיל להתפרץ אני מנסה להשאר רגועה וזה עובר... או שאני מעירה לו שהנה על זה דיברתי... אני מקווה שלאט לאט המצב יחזור להיות כמו שהוא היה בהתחלה בלי הרבה ריבים ובלאגן....

 

[alina240]

תודה!

שלום לכולכם!! ותודה רבה על העזרה באמת עזרתם.. .להרים לי את הביטחון העצמי.. ולתת לי חוזק ללכת ו"לפתוח את הפה" לכל השואלים.. אני מקבלת נכות מלאה . אני לא נכה פיזית. אלא חולת אפילפסיה ומקבלת רק התקפים פירכוסיים. והרבה. מקבלת כדורים ועדיין לא מצילחים לאזן אותי... עד לפני שנתיים הייתי מפרנסת את עצמי וחיה לבד מגיל 15 אף פעם לא ביקשתי עזרה מאף אחד ולא מוציאה את עצמי מסכנה ולא מרחמת על עצמי. התחתנתי ואני יודעת מה זה אומר להיות נשואה.. אני עושה כל מה שמצפים ממני לעשות. למרות שאני מרגישה "חרא" מבחינה גופנית..(תודה לכדורים שלי) אבל את זה אף אחד לא יודע,ולא ידע.. הבעיה שלי פה היא חוסר תקשורת עם בעלי,והעצבים שלו,שאם אני אשאל אותו משהו 3 פעמים למשל כי לא הבנתי את כוונתו אז הוא יתחיל לצעוק למרות שאני אדבר ברוגע.. אני צריכה קצת יותר ביטחוון וכיוון . ומאוד מאוד מאוד מודה לכל העצות שקיבלתי....

 

[מריוס זכריה]

בקיצור:

תעמדי על שלך, ובו זמנית תהיי קשובה לצרכים שלו, תראי לו שהוא חשוב לך. האחד לא סותר את השני.

 

[שריתושי]

אלינה,

אני קוראת אותך ורואה את עצמי בדיוק כמוך בהתנהלות מול הבעל. אני קוראת את התגובות שנכתבו לך כאן ושואבת מהם כוחות גם עבור עצמי. אני אמנם עשיתי מעשה והחלטתי שלא מתאים לי לחיות ככה יותר, עם השתלטנות, הקנאה, חוסר הכבוד. אני מקווה שיהי לך החוזק הנפשי לעמוד מולו. חיזקי ואימצי

 

[alina240]

שרית

עשית לי צמרמורת.. את באמת פרשת?????? מה היה אצלך אם מותר לשאול..