עזרה

לולה45

New member
עזרה

שלום, לא יודעת אם זה הפורום הנכון ובכל זאת... מבקשת את עצותיכם, אין לי ניסיון פורומים רב והכתיבה אל הלאנודעים חדשה לי. אני בת 27 , בעלת משרה ומקצוע מכובד ביותר, לרוב אני מוצלחת במה שאני עושה , אם כי ההצלחות שלי לרוב מצליחות להפתיע אותי כל פעם מחדש. קיימת אצלי שאיפה מתמדת להיות ראשונה בכל מה שאני עושה ( הכי חכמה , הכי יפה, הכי מוצלחת ...)והרבה פעמים גם מצליח לי. העניין הוא שהכל מושלם מעל פני השטח. אני מרגישה חוצפנית בכלל להתלונן, אבל בפנים הדברים נראים אחרת לגמרי. מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי עליות וירידות קיצוניות מאוד במצב רוח. אני יכולה להיות מדדוכאת לכמה שעות ועל גג העולם בשעות לאחריהם. לרוב, בדאונים שלי אני חשה חוסר תכלית וחוסר הנה לקיום. באופן כללי, אני חוששת מאוד לעתיד וקיים אלצלי חשש תמידי לא לעמוד בציפיו שלי עצמי ושל סביבתי. מלבד זאת, אני אדם שמאוד קשה עם עצמו ומלקה על כל כישלון. לרוב, הכישלונות נראים בעיניי קיצוניים הרבה מתגובת הסובבים. התחושה שלי בפנים שקשה לי מאוד. אני עובדת , כיום , בעבודה שנחשבת עובדת חלומות במקצוע שלי, ובכל זאת לאחרונה אני חשה שאין לה משמעות ואני כבולה וקשורה ושנועדתי לגדולות מאלה. בכלל מקננת בי התחושה כאילו נועדתי לעשות משהו גדול מאוד ולא להיתקע בעבודה משרדית נוחה. אני מרגישה שזה הזמן שלי להמריא ואני מתמהמהת . אינני יודעת מה הנתיב הנכון עבורי. אם אעזוב את העבודה הקיימת לא תהיה לי הזדמנות לחזור. בנוסף, בתוך העבודה לאחרונה "קיצצו לי את הכנפיים" והורידו מהקף הסמכויות שלי - דבר שפגע בי מאוד והצטייר אצלי ככישלון שהולך איתי עד עכשיו ( חצי שנה אחרי). אינני יודעת מה לעשות עם כל הבלאגן הזה בחיים שלי. חבר שלי לא כ"כ יודע איך להתנהג איתי כבר עם ההפכפכות שלי והתקפי הזעם שלי. בנוסף לכל ה , התחזקה אצלי התחושה לחיפוש אחר רוחניות אפילו ניסיתי מספר טיפולים ולא התחברתי, חשבתי ליסוע אפילו לאשראם לתקופה ( קצת בלתי אשפרי בגלל העבודה). בקיצור אינני יודעת מה לעשות... אני יודעת שהכל כתוב פה בבלאגן גדול, התחושה בפנים אפילו יותר מבולגנת מזה אבל, הבחילה התמידית הזאת שנתקעה לי בגרון גורמת לי לזעוק לעזרה , כי אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך להתנהל ככה. תודה מראש
 

bridges

New member
ברוכה הבאה לולה../images/Emo24.gif

אני חושב שהגעת למקום הנכון. ברשותך אני אתחיל מהסוף משום שדיברתי על הנושא זה עם עמיתה שלי. היא וגם אני מאמינים שלפני הקפיצה למים העמוקים של הרוחניות יש להתכונן. אני יודע שאם אני הייתי פונה לדרך רוחנית לפני 8 ואפילו 5 שנים זה לא היה מדבר אליי בכלל. מה שהביא אותי להיות מוכן לרוחניות זה ההתפתחות האישית והמודעות העצמית ואני חושב שזו הדרך הנכונה לכל אחד ואחת. תהליך אימון אישי הוא אחד מהתהליכים למודעות עצמית והתפתחות (אבל יש עוד דרכים: סדנאות, טיפול פסיכולוגי ועוד...) זהו, ועכשיו להתחלה: לאן את רוצה להגיע? מהו הדבר הגדול שאת רוצה לעשות? אני מזמין אותך לנסות ולהיות ספציפית כמה שיותר. בכוונה לא התייחסתי לדברים שעוצרים אותך משום שאין טעם לעסוק בדברים המפריעים להתקדמות שלנו לפני שיודעים לאן אנחנו מתקדמים. רונן
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
מה החלום?

מה את כבר יודעת על הכיוון בו את צריכה להתפתח? לפעמים המציאות מקשה עלינו לראות את החזון שלנו. אם נתבונן בו יתכן ודברים מסוימים יתבהרו. אם לא היו שום מחסומים, שום דיעות, שום צרכי פרנסה וקריירה - מה את היית רוצה לעשות?
 

roei27272

New member
תשובה

היי אני חושב שכהתחלה את צריכה לצאת לחופשה (עדיף בחו"ל) ולבד - רק כך תוכלי להתבונן על חייך מפרספקטיבה אחרת. נדמה לי שתכנון תוכניות בהיותך בתוך המצב - קשה ביותר. גם אם לאחר החופשה לא יעלו תובנות חדשות - תוכלי לפנות שוב. ובכל זאת לדעתי, ובאופן כללי, לפני או אחרי החופשה את צריכה לטפל במצבי הרוח הקיצוניים, זאת תופעה ידועה וניתנת לטיפול (תבררי באינטרנט לגבי ההגדרה ודרכי הטיפול (מאוד פשוטים )) לאחר מכן אני באמת חושב שאת זקוקה לשינוי בתחום העבודה. השינוי לא מתרחש ברגע - הוא תהליך. תחילה אנא חפשי שני תחומי עניין אחרים "שבאמת עושים לך את זה" וחזרי עם תשובה. רועי
 

orenapl

New member
הגשמה

שלום לולה, נשמע מהתיאור שלך שאת נמצאת בצומת דרכים. את מתארת חוסר סיפוק מהמצב הנוכחי ורצון עז להמריא. נשמע כי המצב הזה אינו פשוט לך ומעורר בך סערת רגשות ותחושת של ניסיון להשתיק תשוקה שבשלה לפרוץ החוצה. אני מזמין אותך להקשיב לקול הזה. לברר עם עצמך או עם מאמן/חבר/משפחה מהו "המשהו הגדול הזה שנועדת לעשות" לעיתים אנו פשוט צריכים לתת ליעוד שלנו להתגלות לפנינו. תנסי לברר עם עצמך ולהפליג בדימיון ובחלומות - מה המשהו שהיית רוצה לעסוק בו? איזה חיים היית רוצה לעצמך? מה המקום שיסבב לך אושר וסיפוק? מהם הדברים שאת טובה בהם ומסבים לך אושר? מה יחשב בעינייך להגשמה? מי תהיי ברגע שתשיגי זאת? אלו שאלות גדולות, שהבירור שלהן אינו פשוט, אך הוא משמעותי. ברגע שיש לנו את הכיוון ואת הניצוץ בעינים קל לנו הרבה יותר לפעול להשגתו. אימון הוא תהליך שיכול לסייע לך לזהות את המקום הזה. אולי גם חופשה שתרחיק אותך מ"רעש" היום יום. לפעמים במקום לחפש בקדחתנות צריך דווקא לשחרר, להירגע, להקשיב ולהתבונן פנימה והחוצה ולתת ליעוד שלנו להגיח. בהצלחה רבה,
 

denisbarat

New member
דפוסי חשיבה מגבילים

לולה יקירה, מכל הסיפור שאת כותבת, יש מספר נקודות מרכזיות שעולות, כפי שאני רואה זאת: 1. "סכימה מס' 1" - אני קוראת כך לתבנית שיצרת בחשיבה שלך, לפיה או שאת מספר 1 או כלום. אם את לא הראשונה, את לא קיימת. זו סכימה/תבנית חשיבה מאוד בעייתית ומאוד מגבילה. הרי אין דבר כזה מס' 1, בטח לא בהכל, ואת יודעת את זה! 2. זה מתקשר לרצון שלך לעשות שינוי ולאופן בו את מגיבה לכשלונות, כפי שסיפרת: ברור מאליו שכאשר אנו חייבים להיות מספר 1, כישלון לא בא בחשבון! וכשכישלון נתפס בעינינו כדבר כל כך נורא, אז הוא הרבה פעמים משתק ומונע פעולה. בייחוד כשאת רוצה, כך התרשמתי, לעבור לתחום שונה ממה שאת עושה היום. במקרה זה חוסר הוודאות והפחד עוד יותר גדולים. 3. מיקוד שליטה חיצוני - על אף ההצלחות הרבות שלך, את עדיין מופתעת מהן. כאילו לא קרו לך באמת, כאילו קרו במקרה, בגלל סיבות או נסיבות חיצוניות ולא בגלל המאמצים שלך. כאילו ההצלחה היא לא בגללך. לעומת זאת, כאשר מדובר בכישלון,לא משנה מאיזה סוג, את בטוחה שאת הגורם לכך. כלומר: את מייחסת הצלחות לגורמים חיצוניים לך וכשלונות לעצמך. באופן טבעי, דפוסי חשיבה אלה אינם מועילים לך. לגבי האימון: על פניו, המקרה שלך מאוד מתאים לאימון. באמצעות תהליך האימון תוכלי לגלות מהם אותם דפוסי חשיבה שחוסמים אותך (כגון פחד מכישלון, סכימה מס' 1 וכו'), מדוע הם נמצאים שם (על אילו צרכים הם עונים) וכיצד תוכלי לאמץ דפוסי חשיבה והתנהגות מקדמים יותר. כמובן שבמציאות זה לא כל כך פשטני, אלא הרבה יותר מורכב. אימון דורש קודם כל לקיחת אחריות מלאה מצד המתאמן ומחויבות. אם תרצי, אשמח לפרט לך יותר על התהליך בשיחה. מאחלת לך הרבה בהצלחה, דניס
 
למעלה