עזרה
שלום, לא יודעת אם זה הפורום הנכון ובכל זאת... מבקשת את עצותיכם, אין לי ניסיון פורומים רב והכתיבה אל הלאנודעים חדשה לי. אני בת 27 , בעלת משרה ומקצוע מכובד ביותר, לרוב אני מוצלחת במה שאני עושה , אם כי ההצלחות שלי לרוב מצליחות להפתיע אותי כל פעם מחדש. קיימת אצלי שאיפה מתמדת להיות ראשונה בכל מה שאני עושה ( הכי חכמה , הכי יפה, הכי מוצלחת ...)והרבה פעמים גם מצליח לי. העניין הוא שהכל מושלם מעל פני השטח. אני מרגישה חוצפנית בכלל להתלונן, אבל בפנים הדברים נראים אחרת לגמרי. מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי עליות וירידות קיצוניות מאוד במצב רוח. אני יכולה להיות מדדוכאת לכמה שעות ועל גג העולם בשעות לאחריהם. לרוב, בדאונים שלי אני חשה חוסר תכלית וחוסר הנה לקיום. באופן כללי, אני חוששת מאוד לעתיד וקיים אלצלי חשש תמידי לא לעמוד בציפיו שלי עצמי ושל סביבתי. מלבד זאת, אני אדם שמאוד קשה עם עצמו ומלקה על כל כישלון. לרוב, הכישלונות נראים בעיניי קיצוניים הרבה מתגובת הסובבים. התחושה שלי בפנים שקשה לי מאוד. אני עובדת , כיום , בעבודה שנחשבת עובדת חלומות במקצוע שלי, ובכל זאת לאחרונה אני חשה שאין לה משמעות ואני כבולה וקשורה ושנועדתי לגדולות מאלה. בכלל מקננת בי התחושה כאילו נועדתי לעשות משהו גדול מאוד ולא להיתקע בעבודה משרדית נוחה. אני מרגישה שזה הזמן שלי להמריא ואני מתמהמהת . אינני יודעת מה הנתיב הנכון עבורי. אם אעזוב את העבודה הקיימת לא תהיה לי הזדמנות לחזור. בנוסף, בתוך העבודה לאחרונה "קיצצו לי את הכנפיים" והורידו מהקף הסמכויות שלי - דבר שפגע בי מאוד והצטייר אצלי ככישלון שהולך איתי עד עכשיו ( חצי שנה אחרי). אינני יודעת מה לעשות עם כל הבלאגן הזה בחיים שלי. חבר שלי לא כ"כ יודע איך להתנהג איתי כבר עם ההפכפכות שלי והתקפי הזעם שלי. בנוסף לכל ה , התחזקה אצלי התחושה לחיפוש אחר רוחניות אפילו ניסיתי מספר טיפולים ולא התחברתי, חשבתי ליסוע אפילו לאשראם לתקופה ( קצת בלתי אשפרי בגלל העבודה). בקיצור אינני יודעת מה לעשות... אני יודעת שהכל כתוב פה בבלאגן גדול, התחושה בפנים אפילו יותר מבולגנת מזה אבל, הבחילה התמידית הזאת שנתקעה לי בגרון גורמת לי לזעוק לעזרה , כי אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך להתנהל ככה. תודה מראש
שלום, לא יודעת אם זה הפורום הנכון ובכל זאת... מבקשת את עצותיכם, אין לי ניסיון פורומים רב והכתיבה אל הלאנודעים חדשה לי. אני בת 27 , בעלת משרה ומקצוע מכובד ביותר, לרוב אני מוצלחת במה שאני עושה , אם כי ההצלחות שלי לרוב מצליחות להפתיע אותי כל פעם מחדש. קיימת אצלי שאיפה מתמדת להיות ראשונה בכל מה שאני עושה ( הכי חכמה , הכי יפה, הכי מוצלחת ...)והרבה פעמים גם מצליח לי. העניין הוא שהכל מושלם מעל פני השטח. אני מרגישה חוצפנית בכלל להתלונן, אבל בפנים הדברים נראים אחרת לגמרי. מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי עליות וירידות קיצוניות מאוד במצב רוח. אני יכולה להיות מדדוכאת לכמה שעות ועל גג העולם בשעות לאחריהם. לרוב, בדאונים שלי אני חשה חוסר תכלית וחוסר הנה לקיום. באופן כללי, אני חוששת מאוד לעתיד וקיים אלצלי חשש תמידי לא לעמוד בציפיו שלי עצמי ושל סביבתי. מלבד זאת, אני אדם שמאוד קשה עם עצמו ומלקה על כל כישלון. לרוב, הכישלונות נראים בעיניי קיצוניים הרבה מתגובת הסובבים. התחושה שלי בפנים שקשה לי מאוד. אני עובדת , כיום , בעבודה שנחשבת עובדת חלומות במקצוע שלי, ובכל זאת לאחרונה אני חשה שאין לה משמעות ואני כבולה וקשורה ושנועדתי לגדולות מאלה. בכלל מקננת בי התחושה כאילו נועדתי לעשות משהו גדול מאוד ולא להיתקע בעבודה משרדית נוחה. אני מרגישה שזה הזמן שלי להמריא ואני מתמהמהת . אינני יודעת מה הנתיב הנכון עבורי. אם אעזוב את העבודה הקיימת לא תהיה לי הזדמנות לחזור. בנוסף, בתוך העבודה לאחרונה "קיצצו לי את הכנפיים" והורידו מהקף הסמכויות שלי - דבר שפגע בי מאוד והצטייר אצלי ככישלון שהולך איתי עד עכשיו ( חצי שנה אחרי). אינני יודעת מה לעשות עם כל הבלאגן הזה בחיים שלי. חבר שלי לא כ"כ יודע איך להתנהג איתי כבר עם ההפכפכות שלי והתקפי הזעם שלי. בנוסף לכל ה , התחזקה אצלי התחושה לחיפוש אחר רוחניות אפילו ניסיתי מספר טיפולים ולא התחברתי, חשבתי ליסוע אפילו לאשראם לתקופה ( קצת בלתי אשפרי בגלל העבודה). בקיצור אינני יודעת מה לעשות... אני יודעת שהכל כתוב פה בבלאגן גדול, התחושה בפנים אפילו יותר מבולגנת מזה אבל, הבחילה התמידית הזאת שנתקעה לי בגרון גורמת לי לזעוק לעזרה , כי אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך להתנהל ככה. תודה מראש
