עזרה

[shoom12]

אפשר פלוסים באמת?

היי, אז ראשית סליחה שאני חופר היום... ההתכתבות שלך מעניינת מאוד. נכון שזה מאוד קל להגיד דברים שאנחנו לא טובים בהם? תנסי להגיד עליך דברים חיוביים באמת..וכמו שאמרתי מקודם יש משמעות לכל מילה. "נראית לא רע" -> זה לא פלוס. תנסי להגיד את זה רק במילים חיוביות, כלומר בלי "לא" בפנים. כנ"ל לגבי לא טיפשה כנ"ל לגבי "מי שמכיר אותי לעומק.." (זה אומר שכל השאר לא אוהבים אותך???) אז סליחה שאני מקשה עליך, אבל אני מבקש רק שתתני לעצמך פלוסים אמיתיים וכמו שצריך. אשמח אם תכתבי לנו את הפלוסים האמיתיים שלך. יוסי.

 

[isaacm]

אני מת על מינוסים ../images/Emo13.gif

במיוחד בבנק

בכלל יותר קל לעבוד עם מינוסים. אני יכול להציג חוסר אונים, וישר יש לי פטור מכל מאמץ. אם אני מדבר על פלוסים - זה מתחיל להיות מחייב. בואי נראה ממה אנחנו יכולים להתחמק עם המינוסים שיש. בעצם, אשאיר לך את העבודה הזו, אם תרצי. כשיתברר לך אילו פטורים לקחת לעצמך בעזרת המינוסים - תחשבי אם הפטורים הללו באמת נחוצים לך. אלה שנחוצים לך - ננסה להבין איך ולמה, ונבחר דרכי פעולה לגביהם. אלה שלא - ננסה להבין איך ולמה, ונבחר דרכי פעולה לגביהם. נשמע דומה? כן, זה באמת דומה. אין באמת דבר פסול או שאינו ראוי. קבלי את כל הפנים שלך באהבה ותוכלי לעבוד איתם. וכך סתם, מתנה ממני. יש לך פלוס אחד מאוד ממשי ומורכב, ואת לא כתבת עליו - אז הנה המתנה שלך. הפלוס המשמעותי ביותר שלך הוא שאת יודעת היטב איפה את, ומה ערכך. אפילו השפה שלימדת את עצמך ("לא להשתחצן") לא יכולה להסתיר את הפלוס הענק הזה. אם את מעוניינת - אזמין אותך לעבוד על התכונות שרשמת, לפי הסדר שרשמת אותם. כל אחד מהמינוסים: 1. האם זה באמת מינוס? 2. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? 3. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? 4. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? לדעתי, התשובות לשאלות הללו יציפו לך דברים מעניינים. תשתדלי לעשות את זה לגבי כל אחד מהסעיפים שכתבת. לא אחפור יותר - למרות שיש הרבה עוד להעמיק. סקרן לראות מה יעלה לך בעבודה שתעשי. איציק

 

[אבי בכר 2005]

מת על מינוס בבנק

לדבר על פלוסים - זה מתחיל להיות מחייב לי זה הזכיר איזה סלוגן

יום מקסים

 

[isaacm]

../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif

 

[karka li]

הסבר

מינוסים: אז ככה. כל המינוסים באמת מינוסים בעיניי. כי אני מתבאסת מהתכונות האלה שלי. לא הבנתי את כוונתך בשאלה "מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה?". האם התכוונת למה כן אני צריכה לעשות? כל שאר השאלות משליכות על השאלה הנ"ל.

 

[isaacm]

אנחנו מתנהלים בצורה המועילה לנו ביותר

גם כשלכאורה נראה שלא כך הם פני הדברים. את ביישנית ולא כל כך חברותית עקב כך. 1. האם זה באמת דבר שאינך מרוצה ממנו? 2. ממה את פטורה בגלל שאת ביישנית ולא כל כך חברותית? 3. אם תקומי ותעשי את כל אותם דברים שאת לא חייבת לעשות כי את ביישנית ולא כל כך חברותית, כמה זה יפריע לך, באמת? 4. מה יקרה לך אם בכל זאת תעשי את אותם הדברים? על זה הדרך לגבי כל אחד מהמינוסים. תני לעצמך זמן - זה לא משהו שעושים בישיבה של 2 דקות וארבעים שניות. תוכלי לשתף בתשובות או בתובנות שיעלו לך. אשמח לקרא איציק

 

[karka li]

ובכן

אני לא אוהבת להיות ביישנית כי זה מרחיק אותי מאנשים. מצד שני, אני בנאדם שמאוד זקוק ללבד שלו לעיתים קרובות, ולאנשים קשה לקבל את זה ולי קשה להסביר את זה. בגלל שאני ביישנית אני פטורה מהציפייה של אנשים כלפי במצבים מסויימים. לא מצפים ממני לדבר או להגיד משהו, כי אני ביישנית. לא מצפים ממני שאני אזום משהו (או שכן?). לא מצפים שאני אעמוד באמצע הרחוב ואצעק ואגנוב את כל תשומת הלב אליי. אני פשוט לא מסוגלת לעשות את אותם דברים: לא מסוגלת ליזום שיחה, לא מסוגלת להיטות במרכז תשומת הלב, לא מסוגלת להיות רעשנית. זו פשוט לא אני. למה אני לא מצליחה לקבל את עצמי ככזו? כי מצד שני אני מתבאסת על עצמי שאין מסביבי מיליון חברים או למה יש אנשים מסויימים בכיתתי שלא יודעים בכלל על קיומי? אם אני בכל זאת אעשה את אותם דברים... אם אני אצליח... אולי זה ישפר לי את ההרגשה? ואולי אני ארגיש שאני משקרת לעצמי, שכן זה לא האופי שלי?

 

[isaacm]

רק רגע, את לא ממש מנסה להתחמק ? ../images/Emo8.gif

אני רושם לך את כל הרשימה. את הראשון כבר עשית . . .

זה עבודה כאן

בהצלחה איציק 1. ביישנית, ולא חברותית עקב כך א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? 2. חסרת ביטחון והערכה עצמית א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? 3. לא מתמודדת טוב במצבי לחץ א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? 4. רגישה יתר על המידה ולוקחת ללב א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? 5. לא שיא החוכמה (לעומת אחרים) א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה?

 

[karka li]

אחד אחד..

חסרת ביטחון והערכה עצמית: 1. זה באמת מינוס, זה תוקע אותי בחיים. 2. אני לא צריכה להתעמת עם אנשים, כי אני גם ככה יודעת שאני אפסיד, שאני לא בסדר. אני לא צריכה להתחיל לדבר עם אנשים זרים, כי אני יודעת שזה קשה לי. 3. זה יפריע לי מאוד אם אני אתעמת עם מישהו כשאני חסרת ביטחון, כי אז אני ידוכא. זה יפריע לי אם אני אתחיל לדבר עם מישהו ואדחה כי אולי לא אצליח להרשים או להציג את עצמי באור חיובי. 4. אם אני אעשה את הנ"ל אולי יהיה לי יותר שקט נפשי, אבל זה רק אם תהיה לי הערכה עצמית יותר גבוהה. למשל, אם אני אדע שאני צודקת במשהו ואתעמת עם מישהו בעניין, אולי אצליח לשכנע אותו, במקום לדכא את עצמי.

 

[isaacm]

סיכום עד עכשיו

בהמשך המכתב יש לך את כל השאלות וכל התשובות(משולבות) עד עכשיו. ישנם מספר דברים שהייתי מעוניין להסב את תשומת ליבך אליהם, ברשותך. תנסי לענות על שאלה א' אחרונה, יכול להיות שהתשובה תהיה שונה אם זה בסוף. בשאלה השלישית אני מנסה להפריד בין המינוס לעשייה עצמה. הכוונה שלי היא לשאול: ללא המינוס שעליו את כותבת עכשיו, האם העשייה של הדברים באמת מפריעה לך. במקביל לכך שאני משאיר לך את הרשימה להשלמת העבודה (וזה חשוב - לדעתי) אשאל אותך דברים שמתקשרים אצלי למה שכבר כתבת, ברשותך. I. האם את יכולה לדמיין את עצמך לבד, באמצע הלילה, באמצע כביש החוף, כשאין אף אדם בטווח שמיעה, ואת צועקת בכל כוח גרונך? האם זה משנה מה את צועקת? איך תרגישי לצעוק: "טוב לי, החיים נפלאים"? איך תרגישי לצעוק: "רע לי, אני רוצה שינוי"? II. מה עושה לך הציפיה של אנשים ממך? האם זה מזהו שמעודד אותך? האם זה משהו שמלחיץ אותך? בכלל מה זה עושה לך? III.עניין ה"ליזום שיחה" זה קצת מסקרן אותי. תוכלי לשתף אותנו קצת יותר? האם את יכולה ליזום שיחה כשאת זקוקה למידע מסויים? למשל לשאול מישהו מה השעה, או איך מגיעים למקום מסויים, או כל פנייה פונקציונאלית אחרת? תנסי לענות על השאלה המסויימת הזו מאד בפירוט, גם אם יש חלק שלא שאלתי עליו ואת חושבת שהוא מתחבר. וקצת הבהרות לגבי התהליך עד עכשיו ולהמשך. מה שעשינו ביחד עד עכשיו זה לבחון את מה שאת רואה סביבך, איך את ארואה את עצמך בתוך אותה סביבה. קשה מאד להתעמק בהתכתבות, וברורה לי הבעייה של כתיבה במקום בו "כל העולם" יכול לקרא עלייך, וכאשר לקחנו את כל זה בחשבון, נמשיך לבחון בצורה דומה את מה שנשאר. הייתי מבקש ממך גם להשלים את הבחינה של המינוסים (לא היית רוצה להסתכל קצת גם על הפלוסים

) מצפה

לקרא את מה שיש לך לכתוב איציק =================================================== 1. ביישנית, ולא חברותית עקב כך א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? אני לא אוהבת להיות ביישנית כי זה מרחיק אותי מאנשים. מצד שני, אני בנאדם שמאוד זקוק ללבד שלו לעיתים קרובות, ולאנשים קשה לקבל את זה ולי קשה להסביר את זה. בגלל שאני ביישנית אני פטורה מהציפייה של אנשים כלפי במצבים מסויימים. לא מצפים ממני לדבר או להגיד משהו, כי אני ביישנית. לא מצפים ממני שאני אזום משהו (או שכן?). לא מצפים שאני אעמוד באמצע הרחוב ואצעק ואגנוב את כל תשומת הלב אליי. אני פשוט לא מסוגלת לעשות את אותם דברים: לא מסוגלת ליזום שיחה, לא מסוגלת להיטות במרכז תשומת הלב, לא מסוגלת להיות רעשנית. זו פשוט לא אני. למה אני לא מצליחה לקבל את עצמי ככזו? כי מצד שני אני מתבאסת על עצמי שאין מסביבי מיליון חברים או למה יש אנשים מסויימים בכיתתי שלא יודעים בכלל על קיומי? אם אני בכל זאת אעשה את אותם דברים... אם אני אצליח... אולי זה ישפר לי את ההרגשה? ואולי אני ארגיש שאני משקרת לעצמי, שכן זה לא האופי שלי? 2. חסרת ביטחון והערכה עצמית א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? חסרת ביטחון והערכה עצמית: א. זה באמת מינוס, זה תוקע אותי בחיים. ב. אני לא צריכה להתעמת עם אנשים, כי אני גם ככה יודעת שאני אפסיד, שאני לא בסדר. אני לא צריכה להתחיל לדבר עם אנשים זרים, כי אני יודעת שזה קשה לי. ג. זה יפריע לי מאוד אם אני אתעמת עם מישהו כשאני חסרת ביטחון, כי אז אני ידוכא. זה יפריע לי אם אני אתחיל לדבר עם מישהו ואדחה כי אולי לא אצליח להרשים או להציג את עצמי באור חיובי. ד. אם אני אעשה את הנ"ל אולי יהיה לי יותר שקט נפשי, אבל זה רק אם תהיה לי הערכה עצמית יותר גבוהה. למשל, אם אני אדע שאני צודקת במשהו ואתעמת עם מישהו בעניין, אולי אצליח לשכנע אותו, במקום לדכא את עצמי. 3. לא מתמודדת טוב במצבי לחץ א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? 4. רגישה יתר על המידה ולוקחת ללב א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה? 5. לא שיא החוכמה (לעומת אחרים) א. האם זה באמת מינוס? ב. מה אני לא צריכה לעשות בגלל המינוס הזה? ג. האם לעשות את זה כל כך מפריע לי, באמת? ד. מה יקרה לי אם אני כן אעשה את זה?

 

[karka li]

כמה תשובות

תשובות בינתיים: I. האם את יכולה לדמיין את עצמך לבד, באמצע הלילה, באמצע כביש החוף, כשאין אף אדם בטווח שמיעה, ואת צועקת בכל כוח גרונך? (אני לא יכולה לדמיין את עצמי עושה את זה, כי זה ימשוך תשומת לב) האם זה משנה מה את צועקת? (באם כן אעמוד שם, אעדיף לומר משהו לא מפדח, אולי יותר משהו מצחיק שאם מישהו ישמע זה לא יראה מגוחך) איך תרגישי לצעוק: "טוב לי, החיים נפלאים"? (ארגיש שאני משקרת) איך תרגישי לצעוק: "רע לי, אני רוצה שינוי"? (יהיה יותר מתאים לי לצעוק את זה) II. מה עושה לך הציפיה של אנשים ממך? (מלחיץ אותי, מתסכל אותי שאני עושה משהו ומתאכזבים ממני, מרגישה כל הזמן במבחן) האם זה מזהו שמעודד אותך? (לא, זה בדר"כ גורם לי יותר לפשל. את הציפיות שלי אני קובעת בעצמי) האם זה משהו שמלחיץ אותך? (מאוד) בכלל מה זה עושה לך? III.עניין ה"ליזום שיחה" זה קצת מסקרן אותי. תוכלי לשתף אותנו קצת יותר? האם את יכולה ליזום שיחה כשאת זקוקה למידע מסויים? למשל לשאול מישהו מה השעה, או איך מגיעים למקום מסויים, או כל פנייה פונקציונאלית אחרת? (לרוב אם המידע שאני צריכה הוא "יבש" כמו לשאול לשעה, יותר קל לי, אך לא קל לי באופן מוחלט. לפעמים גם יהיה לי יותר קשה עם אנשים שמכירים אותי אך איננו ביחסי חברות מוחלטת כמו למשל מישהו מהכיתה שלי שאנחנו בקושי מדברים לעומת סתם מישהו ברחוב. לגבי עזרה בהגעה למקום מסויים, אני יותר נוטה לנסות למצוא מידע בעצמי מאשר לשאול אחרים איך להגיע, כי אני מרגישה שאני אולי מעיקה עליהם בשאלה הזו, ומרגישה לא נעים אם פתאום יסבירו לי משהו שאני לא אבין. מה שהכי קשה לי, זה ליזום שיחה כשאין בידי משהו מתוכנן מראש לומר. כלומר, אני אולי אוכל לפנות למישהו זר מכיתתי לבקש חומר. כך אני ארגיש שלפחות ככה יצא לי לדבר עם אותו אדם, שאחרת לא הייתי פונה אליו, אבל לאחרים זה יכול להתפרש כניצול... "רק בשביל זה היא מדברת איתי?", אבל פשוט אני לא יודעת מה להגיד. אני מרגישה שהסיפורים שלי לא מעניינים, ושאני לא יודעת לספר אותם בצורה מעניינת. נראה לי שזהו, אם יש לך עוד שאלות מכוונות, אשמח לענות)

 

[isaacm]

כאן אולי נוכל לפתוח מסלול מקביל לעבודה

אני מזמין אותך להמשיך עם העבודה שהתחלת בה כל כך יפה. בינתיים ארצה להתייחס למה שכתבת עכשיו. לא אעמיק, כי אני צריך לקום מוקדם. הייתי רוצה להזמין אותך לעשות לעצמך עבודת מחקר. תבחרי לעצמך שמונה נושאים שנוגעים לכל החברים והחברות בכיתה שלך. זה לא כל כך משנה מהם הנושאים שתבחרי, חשוב שתבחרי אותם. אני מציב בפנייך אתגר - אם תבחרי לקבל אותו. בלי שאף אחד יידע מה את עושה, עלייך לגלות על כל אחד ואחת בכיתה (מתוך שיחה איתם - לא מתוך שיחה עם מישהן אחר) איך הנושא הראשון מתבטא אצלם. אל תילַחַצי, פשוט תעשי את זה, ואחר כך תרשמי. זה פרוייקט ארוך, תתחילי אותו ביום שני, ותכתבי תגובה להודעה הזו מיום שני כל יום. בתגובה תרשמי כך. מספר היום באתגר שלך. עם כמה תלמידים דיברת. כמה מהם תלמידים שלא שוחת איתם בעבר. על כמה תלמידים הצלחת לקבל את המידע שרצית. תוסיפי ככל העולה על דעתך, אשמח לקרא. כל זאת בנוסף למסלול החקר שאנחנו ממשיכים. בהצלחה איציק

 

[karka li]

מקבלת את האתגר

אני שמחה שאתה נותן לי הכוונה... אני מקבלת את האתגר ואתחיל אותו החל מיום שלישי שאהיה בלימודים. כן, אני כן נלחצת מזה, כי... וואלה אני לא יודעת איזה נושאים אני אעלה בפני אותם אנשים... תוכל לתת לי רעיונות?

 

[isaacm]

הגדוּלה האמיתית היא בדיוק מה שאת עושה.

לקבל אתגר שאינו קשה זו אינה חוכמה גדולה. לקבל את האתגר עם זה שאת מרגישה שאת נלחצת - זו גדוּלה. ולפני שאני ממשיך, אני רוצה שתעצרי לרגע, ותכירי לעצמך את עצמך. לגבי תחושת הלחץ שלך. אם זו נובעת מכך שאת צריכה להעלות נושא לשיחה - תשימי לב, אני מזמין אותך בהחלט לא להעלות נושא לשיחה. זוכרת? הרעיון לא קשור לשיחה, הרעיון קשור לנושא שאת אוספת מידע לגביו. השיחה היא רק כלי אפשרי להשגת המידע שאת מעוניינת להשיג. אתן לך דוגמא. התחום המקצועי של העבודה שלי הוא תחום המחשבים. כל האנשים שאני פוגש בעבודה הם בעלי הכשרה מתקדמת בתחום המחשבים. אני מחליט שאני מעוניין לדעת לגבי כל אחד מהאנשים בסביבה שלי: 1. האם גם בן או בת הזוג מתעניינים במחשבים. 2. איזה שפות תכנות הם מכירים, ובאיזו רמה. 3. איזה משחקי מחשב הם מכירים. 4. איפה הם אוהבים לגלוש באינטרנט. 5. כמה פעמים בשבוע הם הולכים לרקוד. 6. איפה הם אוהבים להזמין צהריים (או מה הם מביאים מהבית). 7. איזה סרט ראו לאחרונה? 8. לאן טיילו בשנה האחרונה? 9. איזו מוזיקה הם אוהבים ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה. נאמר שבחרתי מתוך הרשימה את סעיף 2 (איזה שפות תכנות הם מכירים. יוצא לי לשבת בקפטריה (או בחצר בהפסקה) להיות ליד קבוצה של חברה והם מדברים. הפלא ופלא, הם מדברים על הסרט האחרון שהם ראו. זו אינה הנקודה שבחרתי לעסוק בה עכשיו, אבל זו נקודה שכלולה ברשימה שלי. אולי אפילו לא הייתה ברשימה שלי - אבל עכשיו זה מעניין אותי ואני מחליט להוסיף את הנקודה לרשימה שלי. רק מתוך השיחה שלהם אני יכול ללמוד הרבה. מתוך זה שאני מתקרב אליהם ומקשיב בעניין, ואני מוצא את הדרך לעשות זאת בצורה טבעית, מבלי להתפרץ ו או להפריע לרצף השיחה, אני יכול להתעניין ולשאול שאלה הנוגעת לנושא השיחה - דבר שמעניין אותי, ולהקשיב היטב למה שמסבירים לי. גם אם אחרים מתפרצים - זה בסדר - זו הדינמיקה של השיחה. כך אני מדמיין לעצמי את מה שאני מזמין אותך לעשות. מעניין אותי לשמוע איך את מדמיינת את האתגר שלך, ואשמח לקרא על כך לפני שאת מתחילה (אם תספיקי). כל העבודה שעשינו עד עכשיו זה חקר מקדים כדי לגלות אילו דברים יש שאת תרצי לעבוד עליהם. מצאנו את נושא התקשורת. כאן את מתחילה להתקרב לאימון (זה עדיין לא האימון). מחזיק לך אצבעות, בעצם - אין צורך. סקרן לשמוע עוד. איציק

 

[karka li]

יום 1

אוקיי, היום היה היום הראשון לאתגר. האמת התחלתי את היום מבלי שהיו לי נושאים לדבר עליהם. מה שקרה זה שפתאום באמצע היום מצאתי עצמי מדברת עם מישהו מכיתתי שעד עכשיו שיחותינו הסתכמו ב-"שלום שלום", על נושא שקשור לתחום הלימודים שלנו ואיך התחום מתבטא בחיי היום יום שלו. האמת שזה התחיל בשאלה שלי לגבי משהו שסיקרן אותי לגביו ותוך כדי כך רציתי שיעזור לי למצוא איזושהי פיסת מידע מסויימת, ואט אט זה התפתח לשיחה נחמדה. האמת, הרגשתי טוב עם עצמי אחרי זה, אבל בוא נגיד שלא היה לי קל להיות היוזמת. ולא קל לי להמציא עוד רעיונות לשיחה.

 

[isaacm]

תגובה מהירה - רק לתחזוקה

זה נפלא

זה בדיוק הרעיון. אזמין אותך, אם תספיקי לקרא את תגובתי, לפעול כפי שהמלצתי קודם. כל השיחות שתצליחי לקיים בצורה שקיימת היום זה נפלא. תנסי שתהיה לפחות שיחה אחת כשאת פועלת פשוט להשיג מידע שהגדרת מראש. רק כדי לשבר לך את האוזן מבחינת הכוונה שלי, אם לשיחה כפי שקיימת את נותנת לעצמך 10 נקודות, לשיחה שאני מזמין אותך לקיים תתני 3-4 נקודות, ובכל זאת - נסי לקיים לפחות שיחה אחת כזו. אני נכנס לשיעור עכשיו - אשלח את ההודעה. אני מתכוון לבחון יחד איתך את התהליך ולראות לאן ממשיכים ואיך. בגדול אמליץ שנמשיך את החקר במסלול המקביל ונבחן אפשרות לפתוח אפיקי פעולה נוספים (ממש בהתאם להרגשתך) חזקי ואמצי איציק

 

[karka li]

קצת בדיליי

היה לי סופ"ש עמוס, אז לא יצא לי כ"כ לשבת לכתוב, ואין לי הרבה מה לחדש בינתיים. אני מקווה שהיום יפתח לי עוד הזדמנויות. שבוע טוב

 

[isaacm]

Delay זה בסדר.

ואת עדיין רואה באתגר משהו שאת מתכוונת לעשות? תזכרי שזה לוקח זמן פעמיים. פעם אחת זה לוקח את הזמן שאת משוחחת עם מישהו. פעם שניה זה לוקח את הזמן שאת יושבת לכתוב את סיכום היום. מחכה להמשך

איציק נ.ב. זוכרת? יש לנו עו ענף שאנחנו עוסקים בו. מטרתו לחשוף את ה"מינוסים" ולבחון אותם (כדי להבין אם הם באמת מינוסים או משהו אחר).

 

[isaacm]

../images/Emo13.gifזה רק ויתור או שרק נדמה לי?

 

[karka li]

אז ככה...

האמת שקצת קשה לי לחשוב על נושאים לדבר עליהם. אם משהו עולה לי באותו הרגע, אז אני מנסה ללכת על זה, אבל זה לא קורה כל יום... כך שהיום זה קרה ממש טיפה, שמעתי מישהי שאני לא מכירה מדברת על משהו ואז זרמתי איתה לשיחה של 2 דקות על אותו נושא וזהו. ודווקא באחת ההפסקות כשהרגשתיי שהנה יש לי הזדמנות, לא עלה לי כלום לראש וישבתי בצד לבד, כי חבריי לא היו בסביבה. מבאס.