עזרה
שלום אני חושבת שכבר כתבתי פה פעם אבל אני די צריכה עזרה. אני מאוהבת במישהי, היינו יחד בפנימייה מאז שהייתי קטנה ואנחנו בקשר כבר 6 שנים כמעט היא חרדית ואני לא אני כיום חילונית אני אוהבת אותה בטירוף והיא אהבת חיי, אבל אני לא מגדירה את עצמי לסבית כי אני לא חושבת שאני נמשכת לבנות אחרות, אני כן רואה בנים וחושבת שהם יפים וזה אבל איתה זה אחרת. כי אני כ"כ אוהבת שאני מוכנה למות עבורה. עכשיו העניין הוא כזה, בגלל שהיא חיה בחברה החרדית המפגרת שלה היא אמורה להתחתן, מתישהוא מן הסתם, וזה כל הזמן מדאיג אותי כי אני רואה בזה שמישהו לוקח אותה ממני והיא לא תהיה שלי, אני לא יכולה לנתק איתה את הקשר כי אין לי הכוחות הנפשיים לזה ואני אובדת עצות! אני רוצה שהיא לא תיתחתן אבל אין מצב שהיא תעשה את זה כי היא חיה בחברה כזו, ויש עליה לחץ וציפיות גדולים מאוד היא דיי נקרעת , כי מצד אחד היא אומרת שהיא רוצה להתחתן ומצד שני אומרת שהיא אוהבת אותי מאוד ושהיא מתגעגעת ושהיא לא רוצה שזה יסתיים אבל כשהיא תיתחתן הקשר לא יהיה כמו שהוא עכשיו. אנחנו מתנשקות ונוגעות אחת בשניה נראה לי שאני נמשכת אליה אבל אני לא יודעת אני רק יודעת שאני מאוהבת ואוהבת אותה בטירוף ושהיא האדם הכי מדהים בעולם ואני לא מסוגלת בלעדיה עצם זה שאני כמעט ולא רואה אותה גם מקשה עליי, היינו יחד ביום רביעי וזה היה פשוט היום הכי מדהים בחיים שלי כשביקשתי ממנה לא להתחתן היא אמרה שאני אגואיסטית ושאני בכלל לא אוהבת אותה אלא רק את עצמי ושאני רק חושבת על עצמי אני רוצה לבקש ממנה שזה ישאר ככה אחרי שהיא תיתחתן כמו שזה עכשיו אבל,אני לא רוצה לפגוע בה ואני גם לא חושבת שזה בסדר שנהיה יחד בזמן שהיא נשואה ויש לה בעל, ואוליי יהיה לה בעל והיא לא תאהב אותי יותר ולא תצטרך אותי, כי הוא ימלא לה את הפן הרגשי שאני ממלא לה עכשיו ואפילו יותר מזה וחוץ מזה, אני לא רוצה לחלוק בה עם מישהו אני רוצה שהיא תהיה רק שלי! אני יודעת שאני כנראה חיה באשליות אבל אני לא יכולה לוותר עליה אני כבר אמרתי לה שביום שהיא תייתחתן אני אתאבד! כי אני לא אוכל לסבול את זה שהיא עם משיהו אחר ולא איתי בלבד ושהיא אוהבת מישהו אחר מלבדי. זה לא שהיא מתחנת מחר, אבל זה יהיה בחצי שנה הקרובה היא אומרת שאני צריכה לחיות את ההוה, אבל היא לא נותנת לי למעשה שום פיתרון פרקטי שיעזור לי, אני מרגישה דיי לבד פה ואני איך להתמודד עם כל הרגשות והגעגועים. אני שוקלת טיפול פסיכולוגי או לא יודעת... אני לא ישנה בגללה,אני כל הזמן בוכה וחושבת עליה, היא חלק ממני אני לא מסוגלת ככה יותר.. ויש בי כעס עצום על החברה החרדית שהן מביאות את זה למצב כזה, יש הרבה סיפורים כאלה והיא בעצמה אמרה לי את זה. אני לא רוצה לפגוע בה. אני אוהבת אותה,אבל אני אוהבת גם את עצמי. היא פשוט מדחיקה ומנסה לזרום עם הכל,ואני לא יכולה לקבל את זה.... אין מצב בכלל. אני לא יודעת מה יהיה איתי, אני רק יודעת שהיא גם בדילמה ושהיא מרגישה אותו דבר אבל היא פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה. כואב לי עליה, ועוד יותר כואב לי לראות שהכל הדדי אבל אין מצב שזה יתממש ושנהיה יחד, כי מבחינתה זה קו אדום הסברתי לה שמבחינה הלכתית אין איסור על בנות רק על בנים, אבל היא אמרה שהיא לא רוצה לשמוע ושזה מגעיל אותה, היא פשוט בורחת מהרגשות שלה ומדחיקה הכל אני לא יודעת אם היא לסבית, היא אמרה אבל שהיא נמשכת לבנים. אבל כשאנחנו יחד כל הרגשות שלה יוצאות ופתאום אין קו אדום, אבל אני רואה שיש לו כאילו ייסורי מצפון ושהיא חושבת שזה דבר רע ואסור, והיא גם אומרת את זה. אני באמת אובדת עצות. תודה.
שלום אני חושבת שכבר כתבתי פה פעם אבל אני די צריכה עזרה. אני מאוהבת במישהי, היינו יחד בפנימייה מאז שהייתי קטנה ואנחנו בקשר כבר 6 שנים כמעט היא חרדית ואני לא אני כיום חילונית אני אוהבת אותה בטירוף והיא אהבת חיי, אבל אני לא מגדירה את עצמי לסבית כי אני לא חושבת שאני נמשכת לבנות אחרות, אני כן רואה בנים וחושבת שהם יפים וזה אבל איתה זה אחרת. כי אני כ"כ אוהבת שאני מוכנה למות עבורה. עכשיו העניין הוא כזה, בגלל שהיא חיה בחברה החרדית המפגרת שלה היא אמורה להתחתן, מתישהוא מן הסתם, וזה כל הזמן מדאיג אותי כי אני רואה בזה שמישהו לוקח אותה ממני והיא לא תהיה שלי, אני לא יכולה לנתק איתה את הקשר כי אין לי הכוחות הנפשיים לזה ואני אובדת עצות! אני רוצה שהיא לא תיתחתן אבל אין מצב שהיא תעשה את זה כי היא חיה בחברה כזו, ויש עליה לחץ וציפיות גדולים מאוד היא דיי נקרעת , כי מצד אחד היא אומרת שהיא רוצה להתחתן ומצד שני אומרת שהיא אוהבת אותי מאוד ושהיא מתגעגעת ושהיא לא רוצה שזה יסתיים אבל כשהיא תיתחתן הקשר לא יהיה כמו שהוא עכשיו. אנחנו מתנשקות ונוגעות אחת בשניה נראה לי שאני נמשכת אליה אבל אני לא יודעת אני רק יודעת שאני מאוהבת ואוהבת אותה בטירוף ושהיא האדם הכי מדהים בעולם ואני לא מסוגלת בלעדיה עצם זה שאני כמעט ולא רואה אותה גם מקשה עליי, היינו יחד ביום רביעי וזה היה פשוט היום הכי מדהים בחיים שלי כשביקשתי ממנה לא להתחתן היא אמרה שאני אגואיסטית ושאני בכלל לא אוהבת אותה אלא רק את עצמי ושאני רק חושבת על עצמי אני רוצה לבקש ממנה שזה ישאר ככה אחרי שהיא תיתחתן כמו שזה עכשיו אבל,אני לא רוצה לפגוע בה ואני גם לא חושבת שזה בסדר שנהיה יחד בזמן שהיא נשואה ויש לה בעל, ואוליי יהיה לה בעל והיא לא תאהב אותי יותר ולא תצטרך אותי, כי הוא ימלא לה את הפן הרגשי שאני ממלא לה עכשיו ואפילו יותר מזה וחוץ מזה, אני לא רוצה לחלוק בה עם מישהו אני רוצה שהיא תהיה רק שלי! אני יודעת שאני כנראה חיה באשליות אבל אני לא יכולה לוותר עליה אני כבר אמרתי לה שביום שהיא תייתחתן אני אתאבד! כי אני לא אוכל לסבול את זה שהיא עם משיהו אחר ולא איתי בלבד ושהיא אוהבת מישהו אחר מלבדי. זה לא שהיא מתחנת מחר, אבל זה יהיה בחצי שנה הקרובה היא אומרת שאני צריכה לחיות את ההוה, אבל היא לא נותנת לי למעשה שום פיתרון פרקטי שיעזור לי, אני מרגישה דיי לבד פה ואני איך להתמודד עם כל הרגשות והגעגועים. אני שוקלת טיפול פסיכולוגי או לא יודעת... אני לא ישנה בגללה,אני כל הזמן בוכה וחושבת עליה, היא חלק ממני אני לא מסוגלת ככה יותר.. ויש בי כעס עצום על החברה החרדית שהן מביאות את זה למצב כזה, יש הרבה סיפורים כאלה והיא בעצמה אמרה לי את זה. אני לא רוצה לפגוע בה. אני אוהבת אותה,אבל אני אוהבת גם את עצמי. היא פשוט מדחיקה ומנסה לזרום עם הכל,ואני לא יכולה לקבל את זה.... אין מצב בכלל. אני לא יודעת מה יהיה איתי, אני רק יודעת שהיא גם בדילמה ושהיא מרגישה אותו דבר אבל היא פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה. כואב לי עליה, ועוד יותר כואב לי לראות שהכל הדדי אבל אין מצב שזה יתממש ושנהיה יחד, כי מבחינתה זה קו אדום הסברתי לה שמבחינה הלכתית אין איסור על בנות רק על בנים, אבל היא אמרה שהיא לא רוצה לשמוע ושזה מגעיל אותה, היא פשוט בורחת מהרגשות שלה ומדחיקה הכל אני לא יודעת אם היא לסבית, היא אמרה אבל שהיא נמשכת לבנים. אבל כשאנחנו יחד כל הרגשות שלה יוצאות ופתאום אין קו אדום, אבל אני רואה שיש לו כאילו ייסורי מצפון ושהיא חושבת שזה דבר רע ואסור, והיא גם אומרת את זה. אני באמת אובדת עצות. תודה.
