עזרה

[mili37]

עזרה../images/Emo92.gif

אמא שלי ואני חידשנו את הקשר אחרי המון זמן...הורדתי את הראש....סלחתי ושכחתי הכל....הבעיה שהדודים והשכנים וכל מי שמכיר אותנו לא מפסיקים לשאול אותי ולהציק לי עם השאלה מה קרה בינכן??? מפאת כבודה אני לא רוצה לפתוח בפניהם סיפור שיכפיש את אימי וילהיט את הרוחות ביננו מחדש...אבל אני ממש נאלמת ומגמגמת...ומנסה להתחמק בכל כוחי כששואלים אותה היא אומרת להם אני לא יודעת מה קרה ...תישאלו אותה..(ותאמינו לי שהיא יודעת בדיוק מה קרה והיא סתם משחקת אותה ) מה עלי לעשות לדעתכן???המצב הזה ממש מכניס אותי לחרדות...

וממש מתסכל אותי תודה לעונות ושבוע ניפלא

 

[MAGOLZ]

אין מה לעשות מלבד לענות "זה לא חשוב יותר"

אני לא מבינה למה זה גורם לך לכאלה חרדות ומה הקטע של ה"גמגום"... כל מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לענות "זה לא חשוב יותר", "זה לא משנה", "עזוב/עזבי, סיפור ארוך", "אני מעדיפה לא להיכנס לזה" וכהנה וכהנה. יש מספיק מה לענות ואם יש מישהו שבכל זאת מתעקש אז לומר לו במפורש "אני לא מעוניינת לדבר על זה, תודה" ולהבא להתעלם מאותו אדם ו/או מהשאלות שלו.

 

[לנושנוש]

../images/Emo45.gif

 

[אנילה1]

להגיד ברוך השם הכל נסלח.

 

[3אדריאן היחיד]

את לא צריכה להכנס לחרדות

העניין שלכם הוא ביניכם ואת אף אחד זה לא צריך לעניין. יש אנשים שאוהבים להיות ניזונים מסיפורי בעיות במשפחה. אל תתני לאף אחד להכניס אותך למצב חרדה. פשוט תעני להם שמה שהיה נגמר וזה לא צריך לעניין אף אחד.בזה תסיימי את העניין

 

[עולם ו מלואו]

ולמה זה כ"כ חשוב לכם ?

לא מצליחה להבין אנשים שדוחפים את האף לאן שלא צריך !!!

 

[פנה קוטה]

אני ממש "אוהבת" את יפי הנפש האלה

שאוהבים לדחוף את האף שלהם כשהם מריחים איזה משהו פיקנטי. את לא צריכה להרגיש מבוכה ולא לגמגם. אני במקומך הייתי אומרת שזה ממש לא חשוב העיקר שזה עבר ועכשיו אנחנו בסדר. את לא חייבת הסברים/תרוצים לאף אחד. בהצלחה

 

[אנילה1]

יפי נפש, או חטטנים או דורשי טובה או סתם

רכלנים, יש בכל מקום. אנחנו צריכים ללמוד איך לטפל בהם, וליבש את הצורך שלהם לרכילות. אנשים כאלה, שהן בעיקר נשים, אוהבות לדעת מה קורה אצל האחרים כי זה נותן להם תחושה של ביטחון שאצלם הכל בסדר. הייתה לי חברה כזאת, מידי פעם היא מתקשרת לשאול מה נעשה אצלי. אני מספרת לה רק דברים טובים כי אני יודעת שהיא תפיץ אותם לאחרים, וככה אני יוצאת טוב. אגב, חברה כזאת היא אוצר. כי היא יודעת הכל. אז כשאני רוצה אינפורמציה על מישהו אני מתקשרת אליה, והיא ברצון מספרת כי היא אוהבת לספר על אחרים. צריך לדעת איך לעבוד עם אנשים כאלה לתועלת שלנו. חחחחחח. לדעתי זה לא חכם לכעוס על אנשים כאלה, כי הם לא ישתנו ולא יעלמו. צריך לתת להם רק אינפורמציה חלקית, ובעיקר חיובית. אנחנו צריכות ללמד את עצמינו איך לתמרן את יצר החטטנות שלהם. אני אומרת לכאלה שממש לא בא לי עליהם, ש"ברוך השם הכל בסדר כבר", למרות שאני לא דתיה. גם חילוניים אוהבים לשמוע את זה כך. ואם החטטנים ממשיכים אז אומרים להם ש"הסיפור ארוך ובהזדמנות אפרט", ואז אין אף פעם הזדמנות כזאת ובמשך הזמן מוותרים. לכאלה שנכנעים לחטטנים ומספרים הכל, הגיע הזמן לעמל את שריר השתקנות. הן צריכות לדעת שלא צריך לספר הכל לכל אחד. גם לבעל הכי קרוב, אנחנו לא מספרות ה כ ל. יש דברים שאנחנו מספרות רק לחברות.

 

[פנה קוטה]

אני קוראת להם יפי הגועל נפש.....

 

[ליידי דרמה]

תגידי להם שמה שקרה בניכן נשאר בניכן

ותמשיכי הלאה בחיוך. אנשים אוהבים לחטט ולשאול ולחקור -את לא חייבת לתת תשובות. פשוט תעני בנימוס שאת לא רוצה לשתף וזהו.

 

[צימעס]

"אתה לא באמת מצפה שעכישו, אחרי שהשלמנו

אני אספר לך את הצד שלי!" או הגירסה הקצרה - "עבר, נגמר."

 

[אמאלה מאושרת]

תגידי מה את עושה חשבון? למה שתספרי?

אם מישהו שואל אותך מה קרה בינך לבין אימך תגידי לו: שזה ענין אישי שלך ושל אימך ושלא מתאים לך להכנס לזה . נ ק ו ד ה יאלה נגמר אל תקחי את זה קשה ואל תפתחי חרדות בשביל אנשים זרים. בהצלחה מאמי כתבי לנו מה קורה איתך תעדכני. יו איזה אנשים חוצפנים וחטטנים עזבי מה את לוקחת אנשים ללב אה? בהצלחה חיבוקי אמאלה מאושרת

 

[mevav1]

במשפט אחד תאמרי.."כי זאת אמא שלי"

ואת לא צריכה מעבר לכך לתת דין וחשבון לכל החצופים. מעולם לא נתקלתי בכאלה חוצפנים..

 

[nutmeg]

מה לעשות?

לענות שמה שקרה ביניכן זה משהו אישי שאת לא מוכנה לדבר עליו. מה לא ברור? כשמישהו שואל משהו שאת לא רוצה לענות - את אומרת שאת לא רוצה לענות.

 

[אמאלה מאושרת]

להכנס בגלל אנשים זרים לחרדה זה ממש מיותר