עזרה

[dandosh126]

עזרה ../images/Emo4.gif

אוקי נתחיל בזה שאני נערה.. יש לי בנדוד שגר לידי ויש לו חברה כבר בערך חצי שנה[שגדולה ממני בשנתים] שהיא מדריכה שלי בתנועת נוער.. אני רואה בה כמין מודל לחיקוי או משו כזה וממש חשוב לי להתחבר אליה אבל בכל פעם שאני מנסה אני כאילו ניהיית מובכת בגלל העינין ואני מרגישה שאני מוציאה את עצמי ממש מוזרה\מגעילה או משו כזה אליה.. רק אחרי שהדברים האלה קורים אני חושבת מה הייתי צריכה לעשות ואני כבר לא יכולה לתקן

יש אולי רעיונות מה אני יכולה לעשות בשביל שזה לא יהיה ככה ושהייחסים בנינו יהיו טובים יותר?

 

[יעל ניסן]

איך את מנסה להתחבר אליה?

כלומר אילו מחוות את עושה? מה את אומרת לה?

 

[dandosh126]

אממ אני חושבת ש

אני חושבת שאני כאילו מתנהגת כאילו אני מצחיקה וחמודה ומגניבה וכזה אבל תוך כדי "התעלמות" שהיא שם.. כאילו אני יודעת שהיא שם ואני כאילו לא שמה לב.. :-\ איתה אני לא מדברת יותר מידי אלא אם כן זה בתנועת נוער ששם היחסים בנינו הם דווקא דיי טובים אבל כשמדובר בחיי היום יום אני מרגישה שזה נורא!

 

[יעל ניסן]

קשה לי להבין

מאיך שאת מתארת מה בדיוק קורה שם, מלבד זה שאת מרגישה שאת מתנהגת לא בסדר ורוצה לשנות. התעלמות זה לא נסיון להתחבר (אמרת שאת מנסה להתחבר בדרך כלשהי) ממה שאני מבינה את רוצה לא להתעלם, ואת רוצה כן לדבר - אם כן את זה בדיוק צריך לעשות... לגשת, להגיד משהו, לשאול שאלה, להתעניין. מה עוצר אותך מלעשות את הדברים הללו?

 

[כפית של דבש]

דנדוש, אני מרגישה שמרוב שאת משתדלת

ואולי מתרגשת ממנה, את מפספסת את האפשרות ליצירת קירבה. נסי לחשוב, שהיא אומנם קצת בוגרת ממך, ואמנם מדריכה, אבל בסה"כ בנאדם כמוך, עם קשיים וחרדות, ואהבות ותקוות. לחחייך, להתייחס, לתת מילה טובה (לא חנופה), להושיט יד אם צריך (שוב, לא חנופה, רק כמידת הצורך). כמו שהיית רוצה שיתייחסו אליך. ונסי פשוט להיות את. בלי לנסות להרשים. זה הכי מקרב.