עזרה....

mili37

New member
עזרה....../images/Emo201.gif

הייי... אז ככה אני ואמא שלה לא בקשר כבר 3 שנים לא ראיתי אותה ולא דיברתי איתה עקב סיכסוך . שבוע שעבר היה אירוע במשפחה אבא שלי מתקשר להודיע לי ואז היא לוקחת לו את הטלפון ותוקפת אותי אני שכבר אני לא האישה שסופגת ובולעת פתחתי עליה מה זה פה ג'ורה אחרי כמה ימים התחרטתי שדיברתי כך ואמרתי לאחי שיבקש סליחה אז היא אומרת לו שאני יתקשר ויגיד לה את זה לא יודעת הנתק הזה ממש הרחיק והעכיר את הכל אני לא יודעת אם אפשר לחזור שוב לקשר נורמלי הזמן עושה את שלו אני התבגרתי והיא גם...והכל טעון מידי שאני כבר לא מסוגדלת לדבר איתה כמו לבן אדם וככה גם היא אלי האם יש סיכוי למשהו??!!
 
את רוצה ליצור קשר מחודש?

לא על בסיס מה שהיה - אלא משהו חדש עם כללי התנהגות אחרים ? אם כן - תציעי לה בשיחה אישית שלך אליה -להיפגש ולדבר על מה שהיה, להשאיר את זה מאחורנית (כן , זה קשה)ולנסות לבנותמשהו חדש. או לחלופין - להבין שככה את מעדיפה - כלומר עם הניתוק הזה, אין לך צורך בשום קשר איתה משום סוג ולהשאיר את הדברים כמו שהם כשיו. אז מה את חושבת שכדאי?
 
הממממ....

שמעתי פעם משפט שאומר, שאם תתחרטי על זה שלא דיברת עם מישהו כשהוא ילך לעולמו, אז סימן שאת צריכה לדבר איתו כל עוד הוא בחיים. אני אישית לא דוגלת באהבה עיוורת למשפחה, ויש אנשים מחורבנים שהם JUST HAPPENED TO BE המשפחה שלך, א-ב-ל, אם יש אהבה, טעונה ככל שתהייה, ואם ה"חטאים" שבצעתן אחת נגד השניה הם אנושיים, דברים שסובבים אגו ועונשים שהענשתן אחת את השניה, אולי יש סיכוי להחזיר אתכן אחת לחיי השניה, ולהתחיל מערכת יחסים חדשה. אני לא חושבת שזה תהליך קל, אבל אם אמך הייתה כל כך אמוציונלית בשיחה עמך, יכול להיות שיש משהו כאן ששווה להציל, יכול להיות שאתן זוכרות במעומעם את מה שקרה, ועכשיו כל אחת מסתכלת על זה בזווית אחרת.. יחסים עם המשפחה הם לצערי לא סטטוס קוו מתמשך, אלא מערכת משתנה, שלפעמים הרע גובר על העונג ביחסים, אבל בשאיפה המצב לרוב הפוך. בכל אופן, אני לא מכירה את המצב, ולא פירטת מה טיב הסכסוך, אבל אם זה מדיר שינה מעינייך (ואני מנחשת שכך גם המצב בצד השני), לדעתי את מחפשת את הפוש לעשות מעשה, בין אם דרך בקשת עיצה באינטרנט, או בהתייעצויות עם אנשים בחייך. בכל מקרה, יותר גרוע מלא לדבר בכלל, לא יהיה. את יכולה להתחיל עם מכתב, שבו תפרטי את כל מה שאת מרגישה ומה שעובר עליך, גם אם מדובר בלבלוע את הגאווה שלך ולתת לאגו שלך מנוחה מהסכסוך. בסופו של דבר יכול להיות שבראש שלה פגעת בה פי אלף ממה שהיא פגעה בך, יו נבר נואו מה קורה בצד השני במקרים כאלו.. הרווח האפשרי גדול על ההפסד האפשרי, בסופו של דבר זה או 0 או קצת יותר, הייתי הולכת על הקצת יותר. ברכות מארץ הגראדים, אפונה נה נה
 

mili37

New member
אני יגיד

לך את האמת אבל המשפט הזה לא כ"כ מרגיש לי מרוב הקשר המאוד רע ביני לבינה. אני לא יודעת אם אפשרי כ"כ לסלוח על מה שעשינו אחת לשנייה זה דברים מאוד עמוקים ומאוד אנושיים אני יתן לך דוגמא שילדתי ילד ראשון היא גרה לידי ולא באה אלי לעזור לי וממש לא היה אכפת לה ממני לא שאלה לא היתעניינה כלום שהתחתנתי לא היה אכפת לה לא עזרה לא יעצה כלוםםם החטא היחיד שלי זה שמרוב שהיא שתלטנית ורוצה להכתיב לי את החיים אני בוחרת לחיות את חיי בדרכי וזה בישבלה לא בא בחשבון..כאילו מורדת בה...אני כבר בת 27 רק לסבר את האוזן... אני מודעת לזה שאני והיא זה מלחמת אגו אבל קרה הרבה פעמים שהורדתי את הראש והיא פשוט לא השכילה לנצל את זה למטרה טובה אלא ראתה את זה כחולשה ודרכה עלי עוד יותר.. מה גם שהיא מזה משחקת אותה קשוחה מבחוץ לכל אחד למרות שאני יודעת שהיא רגישה ופגיעה אבל היא לא מראה את זה לאף אחד בישבלה זה חולשה אז היא בוחרת להיות הרעה וגם היא לא שוכחת דברים שעשיתי לה ונוקמת בדברים ככה שזה ממש מערכת של תן וקח ואם לא תתן אני אהיה האויבת שלך..
 

אביבקיץ

New member
הדוגמא שנתת, אל תיפגעי, לא כלכך איומה

אני מבינה שיש משקע עמוק וכואב ביניכם. יש לך כעסים ועלבונות שאת סוחבת כבר הרבה שנים. אבל רק מהדוגמא שנתת - זה לא כלכך נורא, ולא משהו שאי אפשר לתקן. היא לא באה לעזור אחרי הלידה. ממה שאת אומרת היא לא הפריעה לך לגדל את הילד, לא עשתה משהו שהזיק. תנסי להחליט שזו האמא שיש לך - אמא של מפגשים מפעם לפעם, שיחות, אבל לא יותר. לא אמא שתעזור. לא אמא שתעשה בייבי סיטר. לא אמא שאפשר להקפיץ באמצע הלילה כי הילד חולה. אז זה מעורר קנאה כי את רואה חברות שהאמא שלהן עוזרת הרבה יותר, אבל בסך הכל - זה לא סוף העולם. לא משהו שאי אפשר לחיות איתו.
 
הממ......

יש לי ניסיון עם אמהות שתלטניות (לא שלי תודה לאל:), והוא מר ואכזר, ואני לוקחת את עיצתי חזרה, ודבקה בניסיון לפרוש את רגשותייך על מכתב ולא מעבר לכך. אם אמך היא מסוג האנשים שמסוגלים לדרוך עליך כשאת עושה מחווה עבורה, אני מבינה שלא קל לך לעשות צעד לקראתה. ויכול להיות כמו שנאמר כאן, שעדיף שהיחסים יהיו בסיסיים, פה ושם, בחגים ובמועדים, כי בסופו של דבר את צריכה לחשוב על עצמך ועל האושר והחופש שלך, ולא על לרצות את המשפחה, שזאת מחלה חשוכת מרפא שגורמת להרבה אנשים סבל וקושי. בכל אופן, אם הנושא מציק לך, סימן שאת רוצה לעשות עוד ניסיון פיוס, ואני מחזיקה אצבעות שהוא יקדם את יחסיכן במידה כלשהי. קשה לי באמת להכנס לנעליים שלך כי אני יודעת שאנשים לא משתנים במהירות ולפעמים זה פוגע מאד.. אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך בה תבחרי, גם אם בהמשך ניתוק מוחלט וגם אם תבחרי בשיפור יחסיכן. בכל מקרה אי אפשר להגיד שאת בת רעה, בסופו של דבר את חושבת על הבריאות הנפשית שלך, שאין סיבה שאיש יבוא על חשבונה. אפונה נה, עמימות בע"מ..
 

mili37

New member
היא נותנת לי

להרגיש שרק אני רוצה בקשר הזה איתה. בחגים אני נותנת להם סלסלה והיא אומרת לא צריך תשאירי את זה אצלך או שהיא מחביאה את זה מחחת למיטה שאף אחד לא יראה לא יודעת מה הקטע שלה... אני מרגישה שעם כבר לחזור להיות בקשר אז קשר באמת קרוב וטוב אבל היא ממש לא מביעה נכונות לכך...
 
אני קוראת את הסיפור שלך ואת התגובות שלך

ואני חייבת לומר לך שאני מתרשמת שקשה לך מאוד עם הנתק ואולי את גם לא שלמה איתו.. אני מאמינה שבכל וויכוח או מריבה שני הצדדים נפגעים במידה כזו או אחרת. מאחר ואת צעירה יותר ואת כותבת שפגעת בה לאחרונה וביקשת מאחיך שיתנצל בשמך - אני חושבת שאחיך לא יכול ולא צריך להתנצל בשמך - כאישה בוגרת את צריכה לקחת אחריות על המילים שלך - ואם החלטת שעברת את הגבול אני מציעה לך להתקשר לאמא שלך ולהתנצל על כך שפגעת בה אם את באמת מתכוונת לזה! מעבר לכך אם באמת יש בך רצון לקשר איתה למה שלא תנסי להיפגש ולמצוא דרך לפתרון הסכסוך בינכם ואולי תחליטו יחד מה מהות הקשר שלכן ?
 
עיצה עבורך

אני בקשר טוב עם אמא שלי אבל היו לנו כמה נושאים בעיתיים שכל פעם שניסיתי לדבר איתה עלייהם היא נכנסה למגננה ושם זה נגמר היתה תקופה שהלכתי לטיפול פסיכולוגי וביקשתי ממנה להצטרף אליי לכמה פגישות אמרתי לה שזה חשוב לי לקשר בינינו לשמחתי היא נענתה וללבן את הדברים עם גורם מתווך וממתן היה הרבה יותר קל אולי תמצאי דרך כזאת לדבר איתה? אני חושבת שאם תגידי לה שקשה לך עם הנתק הזה אבל חשוב לך לדבר על מה שהביא אליו... זה יכול לעבוד?
 

mili37

New member
הבעיה

שהיא לא יודעת להתמודד עם כלום היא מתנהגת כמו ילדה קטנה ושמדברים איתה ברצינות היא מהר מאוד בורחת ומעבירה נושאים לגבי טיפול פסיכלוגי הצעתי לה אבל היא ממש לא בעיניין
 
למעלה