../images/Emo8.gifהמשך חלק ז../images/Emo8.gif
ג´סטין,שהיה עסוק בלארוז, לא הבחין בבריאן המתקרב אליו. לפתע הוא הרגיש נשיקה רכה וחמה על העורף. לפתע הוא הרגיש ידיים מחבקות אותו ומישהו מסובב אותו אליו. כעת פניהם של בריאן וג´סטין עמדו זה מול זה. "בריאן,אני…" בריאן לא נתן לו להמשיך את המשפט ונישק אותו על פיו בנשיקה עמוקה וארוכה. ג´סטין נענה לנשיקה בחיוב. בריאן החל להוריד לג´סטין את הז´קט ולאחר החל לפתוח את כפתורי מכנסיו. הוא פתח את המגירה והוציא קונדום. הם המשיכו להתנשק… "הו,בריאן…",נאנח ג´סטין "כל כך התגעגעתי אליך!…" בריאן עצר שנייה,הביט בתוך עיניו של ג´סטין שניות ארוכות. "גם אני התגעגעתי אליך", אמר המבט. לאחר מכן השכיב את ג´סטין על המיטה, החל והחל מנשק אותו בכל הגוף ומוריד את מכנסיו,כשהוא מושך רגל רגל. ג´סטין הסתובב על הבטן ואז… "בריאן!!",נשמע קולו של ג´סטין מכיוון הסלון. בריאן התנער ממחשבותיו באכזבה. "מה עכשיו…?",צעק לכיוונו של ג´סטין,והלך לסלון. "נו???, סיימת כבר?", אמר בחוסר סבלנות. "אני רוצה כבר לצאת מכאן". "כן,שנייה. נשארו לי עוד כמה דברים אחרונים…ראית במקרה את החולצה הכחולה שלי? אני לא זוכר איפה השארתי אותה". בריאן הסתכל מסביב וראה אותה מונחת על הכיסא שליד השולחן שג´סטין היה תמיד יושב על ידו ועובד. הוא הרים אותה וזרק אותה על ג´סטין. "הנה. מרוצה? עכשיו, אפשר אפשר סוף סוף ללכת…". "כן.אה…בריאן….?". בריאן הביט בשעון ואמר: "כן…? מה עכשיו??", הוא כבר ממש התחיל לאבד את הסבלנות. "אתה חושב שאתה יכול לעזור לי לסגור את המזוודה..?". "כן,בטח.",אמר בייאוש. ג´סטין התיישב על המזוודה ובריאן ניסה לסגור אותה. "ממי נהפכת לכזה חלשלוש? החבר שלך מפנק אותך…?",הקניט אותו בריאן. "כן,כנראה. אתה יודע,אתמול אחרי כשבאתי אליו,הוא לא הפסיק להגיד לי כמה שהוא התגעגע אלי, וכמה שהוא לא יכול בלעדי ו…" "למה אתה מספר לי את כל זה...?, קטע אותו בריאן. אני ביקשתי לדעת? מה שאתה והחבר שלך עושים יחד יכול להישאר ביניכם.אני לא זקוק לפרטים. עכשיו תשב חזר יותר על המזוודה המזויינת כדי שאני אוכל לסגור אותה וכדי שסוף סוף נוכל לצאת מפה!",פקד על ג´סטין. ג´סטין התיישב על המזוודה. בריאן ניסה לסגור אותה אבל קצת התקשה.... "תגיד,אתה לא אוכל? בטח מרוב אהבה אתה כבר לא מרגיש רעב.",המשיך בריאן בהקנטות של ג´סטין. אם קודם ג´סטין תהה אם לבריאן איכפת,הרי שעכשיו הוא קיבל את התשובה. לבריאן בכלל לא מזיז. נראה כאילו הוא אפילו יותר שמח עכשיו שג´סטין והוא לא יחד. אבל זה הציק לו. הוא היה חייב לשאול. "בריאן…",מילמל ג´סטין. "מה עכשיו?" "אפשר לשאול אותך משהו?". "אם אני אגיד לך כן, האם בבקשה(מודגש) תסיים פה כדי שנוכל לזוז…???", שאל בריאן בציניות. "כן",אמר ג´סטין ושתק לשניה. "היום!!",אמר בריאן בעצבים. ג´סטין הסתכל על בריאן,שהיה עסוק עם המזוודה ולא נראה כל כך מרוכז. "אתה מוכן לפחות לעצור ולהקשיב שנייה?",צעק ג´סטין על בריאן בייאוש. בריאן עצר והביט עליו,מחכה. "לא איכפת לך בכלל? אני פה,מולך,ואתה בקושי מתייחס אלי. רק מחכה לרגע שאני אלך מפה". "What the fuck do you want from me?",התעצבן בריאן. לאחר מכן הוריד את מבטו לשנייה,ואז הסתכל שוב בעיניו של ג´סטין ואמר: ".It was you´re choise.you made it.now deal with it!". בריאן רכס את המזוודה,והורה לג´סטין עם האצבע שיקום. "זהו! עכשיו אנחנו בבקשה(מודגש) יכולים ללכת? לקחת הכל? לא שכחת כלום? שאני לא אמצא אותך כאן מחר בבוקר שוב מחפש דברים". "לא,זהו. לקחתי הכל".הוא לא ידע מה להגיד עוד לבריאן. הוא צודק,זה היה תלוי בו והוא עשה את הבחירה שלו. עכשיו כל מה שנשאר זה להתמודד. כנראה זו הייתה הבחירה הנכונה. ואם לבריאן לא איכפת,למה שהוא ימשיך לחשוב על זה? מצידו,שבריאן ימשיך לחיות עם עצמו:מזיין כמה בחורים שהוא רוצה,ובבוקר הוא קם למיטה ריקה. אלו לא החיים שג´סטין רוצה לעצמו.אם לבריאן לא מזיז,אז גם לו לא. הוא רוצה להיות מאושר. אך האם הוא יכול? כי הוא כל כך רגיל לבריאן, שמכיר כל תגובה שלו,כל דבר קטן בו כמו,למשל,איך הוא אוהב את הקפה שלו על הבוקר… מאז ומתמיד זה היה בריאן.בריאן היה הכל בשבילו. אבל אחרי מה שקרה באותו לילה גורלי, אחרי הפרום, ג´סטין הבין שאם הוא ימשיך לחיות את החיים של בריאן,הוא לא יגיע רחוק. הוא הבין שיש לו כל כך הרבה להספיק בחיים,למצוא מישהו שיאהב אותו ורק אותו,שלא ירצה להיות עם אף אחד אחר,שייתן לו להרגיש שלא רק הוא חי בשביל בן-הזוג, אלא שגם בן-הזוג חי בשבילו. הוא צריך מישהו…מישהו כמו אית´ן. אבל הלב והראש לא עובדים יחד,כנראה. כי הוא עדיין רוצה את בריאן, הגוף שלו חושק בבריאן,הוא רוצה אותו כל-כך… בריאן…הוא כל כך קרוב ועם זאת-כל כך רחוק. "תודה על העזרה",אמר ג´סטין לבריאן. "אני עוד אראה אותך?",שאל. "כן. אתה תראה אותי",אמר בריאן בקול רגוע. וזהו? זה הסוף? שאל עצמו כל אחד מהם. הם יצאו מהבית. "אתה צריך הסעה?",שאל אותו בריאן כשנעל את הדירה. "לא,תודה. באתי עם האוטו של אמא שלי.see you…",אמר וירד במדרגות. בריאן נשאר לעמוד שנייה על יד הדלת. עכשיו הוא הבין- זה באמת הסוף. ד"א-מצטערת על השירשור, אבל לא הצלחתי להעלות את זה בדרך אחרת..(מחשב מטומטם!). רק בבקשה-תקראו(בשבילי,pleaas...)ותגיבו!!!(כמו הפעם הקוגמת). תודה. רינת.