עזרה

shilat11

New member
עזרה ../images/Emo10.gif

אממ אני לא יודעת בדיוק אם זה שייך לפורום הזה אז תגידו לי... אז ככה: יש לי מין בעיה מזה מוזרה ומטורפת.... בכל מיני הזדמנויות יש לי מין "קול" כזה בראש שאומר לי לעשות דברים טיפשיים, להרוס כל מיני דברים טובים או נורמליים שיש לי... למשל: לחשוב על הדרך שבה אני הולכת (או כמעט כל תנועה אחרת) ולהרוס אותה ולהרגיל את עצמי ללכת בצורה שונה ומשונה.... או שאכלתי לעצמי את העור של השפתיים (והם נהיו לי נפוחות..) בילדותי אחרי שאמא שלי אמרה לי להיזהר לא לאכול את העור של הציפורניים בכלל ולעשות שטויות... אבל זה כאילו שאני עושה דווקא.. כאילו שיש לי איזה רצון פנימי להרוס את עצמי ולעשות שטויות והוא מתרץ את זה כסקרנות או כל דבר אחר... כמה שניסיתי להבין איזה היגיון עומד לעזאזל מאחורי זה לא הצלחתי... אני פשוט לא יודעת מה זה! ומה לעשות... בבקשה אולי תוכלו להאיר את עיניי ולהגיד לי אם אתם יודעים מה זה בדיוק? זו איזו הפרעה קוגנטיבית או משהו יותר גרוע מזה?? ואל תגידו לי ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר כי המצב הכלכלי לא בדיוק מרשה... תודה
 
25 שקלים

זה המחיר לרבעון (כלומר לשלושה חודשים, שזה בערך 8 שקלים לחודש) שמשלמים לפסיכיאטר בקופת החולים שלך. ממש כמו לכל רופא מקצועי אחר. ועכשיו לשאלתך: מה שאת מתארת נשמע כמו הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). זו לא נחשבת להפרעה קוגניטיבית דווקא, אלא להפרעת חרדה. הטיפול שעוזר הוא טיפול תרופתי להפחתת החרדה, המשולב בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי למיגור ההתנהגויות הכפייתיות. אבל באמת, לפני הכל, אולי כדאי שתקראי קצת על ההפרעה או שתכנסי לפורום OCD כאן בתפוז ופשוט תתחילי קצת להתעניין?
 

שריד

New member
../images/Emo2.gif חשבתי שמשלמים 12 שקלים ...

בקופ"ח כללית זהו המחיר, בקופות אחרות המחיר שונה ? או שעדכנו את המחיר ?
 

shilat11

New member
אממ קראתי ו....

אני לא חושבת שזו הבעיה שלי... הרי מה שמתואר שם זה מחשבות שבאות כביכול כדי להגן על האדם מפני משהו ואילו המחשבות שלי באות בסופו של דבר כדי להזיק לי באופן עקיף... זה לא טקסים שבאים כדי להגן עלי או על משפחתי מפני אסון אלא מחשבות מוזרות שבאות בהזדמנויות מסוימות ושגורמות לי לפעול בהתאם להם על אף הידיעה שזה לא הגיוני... אבל זה בשום אופן לא "טקס" שחוזר על עצמו באופן קבוע אלא חד פעמי שהופך להרגל בלי מחשבה נוספת כזאת שדוחפת אותי לעשות אתזה בדר"כ. ובקשר לפסיכיאטר - את לא חושבת שכדאי לפנות קודם לפסיכולוג שהוא יחליט אם להפנות אותי לפסיכיאטר? אולי אפשר לטפל בזה בלי תרופות... אני אשמח מאוד אם תעזרי לי במידה ואת יכולה.... אבל בכל מקרה,
 
עוד אינפורמציה:

בהפרעה טורדנית כפייתית - התוכן פחות משנה מהצורה. כלומר פחות משנה אם המחשבה באה להגן או להזיק, ופחות משנה אם המחשבה נשמעת לך הגיונית או לא - מה שמשנה זה שזה טורדני, פולש לך למודע ודוחף אותך לעשות דברים שאת לא רוצה, או שאת רוצה להפסיק ולא יכולה. רוב האנשים עם OCD מודעים לגמרי לעניין של חוסר ההגיון שבמחשבות ובפעולות שלהם, ובכל זאת הם עושים אותם. חומרת המצב נקבעת על פי כמה את מושבתת - כלומר, כמה מהתפקוד שלך נפגע בגין המחשבות (האובססיביות) והמעשים (הכפייתיות). כשאדם מלא במחשבות אובססיביות קשה לו לחשוב במקביל על דברים אחרים, וכשהוא עסוק במעשים כפיתיים לפעמים לא נשאר לו זמן לעסוק בדברים אחרים... בשני המקרים התפקוד מאוד מצטמצם ועושים פחות דברים. מהניסיון שלי, קשה מאוד לטפל בזה בלי תרופות. את יכולה לנסות. מה שכן, ברור ש"לדבר על זה" עם פסיכולוג בטוח שלא יעזור לך. כל המחקרים מראים על חוסר יעילותו של טיפול דינאמי (בשיחות) ל-OCD. אם את לא משוכנעת שמדובר ב-OCD ואת רוצה אבחנה מאיש מקצוע שרואה אותך ולא איש מקצוע בהתכתבות (מהלך מומלץ לכל הדיעות!) - כדאי שתפני לפסיכיאטר גם בשל הנגישות וגם בשל המחיר. הרבה יותר קל וזול להגיע לפסיכיאטר בקופ"ח מאשר לפסיכולוג בשירות הציבורי. הוא יוכל לאבחן אותך, להמליץ לך על טיפול תרופתי ולהפנות אותך לטיפול קוגניטיבי התנהגותי באזור מגורייך.
 

שריד

New member
יעיל וקצר

פני לרופאת/רופא משפחה שלך והוא יקצר לך את הדרך ויפנה אותך לגורם מתאים (קרי פסיכיאטר) במהירות והיעילות המיטבית (וגם החסכונית) ויפה שעה אחת קודם (מדוע לסבול ?) שריד
 
למעלה