עזרה ../images/Emo10.gif
אממ אני לא יודעת בדיוק אם זה שייך לפורום הזה אז תגידו לי... אז ככה: יש לי מין בעיה מזה מוזרה ומטורפת.... בכל מיני הזדמנויות יש לי מין "קול" כזה בראש שאומר לי לעשות דברים טיפשיים, להרוס כל מיני דברים טובים או נורמליים שיש לי... למשל: לחשוב על הדרך שבה אני הולכת (או כמעט כל תנועה אחרת) ולהרוס אותה ולהרגיל את עצמי ללכת בצורה שונה ומשונה.... או שאכלתי לעצמי את העור של השפתיים (והם נהיו לי נפוחות..) בילדותי אחרי שאמא שלי אמרה לי להיזהר לא לאכול את העור של הציפורניים בכלל ולעשות שטויות... אבל זה כאילו שאני עושה דווקא.. כאילו שיש לי איזה רצון פנימי להרוס את עצמי ולעשות שטויות והוא מתרץ את זה כסקרנות או כל דבר אחר... כמה שניסיתי להבין איזה היגיון עומד לעזאזל מאחורי זה לא הצלחתי... אני פשוט לא יודעת מה זה! ומה לעשות... בבקשה אולי תוכלו להאיר את עיניי ולהגיד לי אם אתם יודעים מה זה בדיוק? זו איזו הפרעה קוגנטיבית או משהו יותר גרוע מזה?? ואל תגידו לי ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר כי המצב הכלכלי לא בדיוק מרשה... תודה
אממ אני לא יודעת בדיוק אם זה שייך לפורום הזה אז תגידו לי... אז ככה: יש לי מין בעיה מזה מוזרה ומטורפת.... בכל מיני הזדמנויות יש לי מין "קול" כזה בראש שאומר לי לעשות דברים טיפשיים, להרוס כל מיני דברים טובים או נורמליים שיש לי... למשל: לחשוב על הדרך שבה אני הולכת (או כמעט כל תנועה אחרת) ולהרוס אותה ולהרגיל את עצמי ללכת בצורה שונה ומשונה.... או שאכלתי לעצמי את העור של השפתיים (והם נהיו לי נפוחות..) בילדותי אחרי שאמא שלי אמרה לי להיזהר לא לאכול את העור של הציפורניים בכלל ולעשות שטויות... אבל זה כאילו שאני עושה דווקא.. כאילו שיש לי איזה רצון פנימי להרוס את עצמי ולעשות שטויות והוא מתרץ את זה כסקרנות או כל דבר אחר... כמה שניסיתי להבין איזה היגיון עומד לעזאזל מאחורי זה לא הצלחתי... אני פשוט לא יודעת מה זה! ומה לעשות... בבקשה אולי תוכלו להאיר את עיניי ולהגיד לי אם אתם יודעים מה זה בדיוק? זו איזו הפרעה קוגנטיבית או משהו יותר גרוע מזה?? ואל תגידו לי ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר כי המצב הכלכלי לא בדיוק מרשה... תודה