עזרה/שאלה

[l i r u s h]

עזרה/שאלה

שלום,
אני בת 28 ויש לי בעל מקסים ואוהב.
התחתנו לפני 3 שנים וחיכינו בערך שנתיים עד שהתחלנו לנסות להכנס להריון.
בינתיים מנסים ומנסים ללא הצלחה.
במקביל כל העולם ואשתו (אמא, חמותי,אנשים מהעבודה-שחלקם עובדים עם בעלי ועוד) לא מפסיקים לשאול ...אם יש חדש או מה קורה עם זה.
ראשית, מיותר לציין שזה מרגיז אותי שנכנסים לי לורידים.
שנית, אני כבר לא יודעת איך לענות לאנשים על מנת להוריד אותם מהגב שלי?
מחפשת עם עצמי "תשובה מנצחת" שפשוט תגרום להם שיעזבו אותי (משהו נימוסי אך מספיק חד משמעי)
בכל מקרה הלחץ הזה לא עוזר לי ואני כבר משתגעת גם עם עצמי, מדוע זה לא מצליח?
עכשיו כמובן שככל שאני קוראת יותר באינטרנט זה מכניס אותי עוד יותר לאמוק, על למה זה לא יכול להצליח,
וכל המחשבונים שאמורים לעזור לחשב את הימים הפוריים בינתיים לא עזרו לנו, גם השתמשתי בכל הערכות האלה, שכל הזמן נותנות תשובה שלילית.
בקיצור אני אשמח לאיזה עצה, טיפ, או כל דבר שיכול להוריד ממני את הלחץ.

 

[אלון דובובי]

שלום lirush

אחלק את תשובתי לשניים: ביולוגי ונפשי.

בהיבט הביולוגי, אמרת שאתם ״מנסים ומנסים״ ולא הולך. אני לא יכול להעריך כמה זמן אתם כבר מנסים אבל נדמה שחצי שנה של ניסיונות ללא הצלחה היא פרק זמן בהחלט סביר ונורמלי. אם בכל זאת את לא שקטה לאחר פרק זמן כזה, ניתן להיוועץ עם רופא נשים.

בהיבט הנפשי, נדמה לי שכשאת מבקשת תשובה מנצחת לאחרים את גם מבקשת אותה עבור עצמך; קשה לך רגשית לקבל את ההתמהמהות בכניסה להריון, והחרדות והתסריטים השחורים כבר ודאי ממתינים לך מעבר לפינה. נדמה לי שמותר לך להיות מתוחה בנסיבות אלה, לא? כלומר באמת לומר לעצמך (ולהאמין בכך): ״טבעי שאחוש כך כרגע״.

ובנוגע לאחרים - Honesty is the best policy. כלומר לומר להם את האמת, וכך לשמור על עצמך: זה עניין אישי ואני מעדיפה כעת שלא להיכנס לזה. כן, זו תשובה שתותיר אותם עם יותר סקרנות, אבל בוא בעת אולי ילמדו לכבד את המרחב האישי שלך.

המון בהצלחה.

 

[עפרה מהודר]

לגבי ההיבט הביולוגי

באישה בת 35 ומעלה מתחילים בבירור רפואי אחרי חצי שנה של נסיונות.
באישה בת 28 -- רק אחרי שנה.

 

[עפרה מהודר]

היי

אכן מצב מאוד מעצבן. ואולי תתפלאי לדעת -- מאוד ישראלי.
כדי להיכנס להיריון, אישה צריכה להיות רגועה (כך עובדים ההורמונים). כך שהשאלות ה"חופרות" האלה למעשה משיגות מטרה הפוכה.
החיטוט הזה בחלקים הכי אינטימיים של החיים הוא מאוד ישראלי. במדינות אירופה וארה"ב זה נחשב חדירה בוטה לפרטיות -- מאוד לא מנומס.

אין לי איזו "תשובה מנצחת" בשבילך.
אבל, אני לא יודעת אם את מכירה - יש כאן בתפוז פורום שנקרא "לקראת הריון".
יש שם נשים רבות במצב שלך.
בטח אחת מהן מצאה איזו תגובה מתאימה לשאלות המטופשות האלה.
גם אם לא -- תוכלי למצוא שם תמיכה.


מבחינה רפואית, בכל אופן, מדברים על "בעיית פוריות" אצל אישה בגילך רק אם לא מצליחה להיכנס להיריון תוך שנה.


שנה טובה

 

[l i r u s h]

תודה רבה רבה

 

[wipeout1]

היי

קודם כל, אני מאושר בשבילך שזכית בבעל נהדר ובזוגיות כזו.
לגבי ההיבט הביולוגי אין לי אישית מה לומר כ"כ.
באשר להיבט הרגשי- לטוב ולרע, לסביבה הסובבת אותנו יש ציפיות-לימודים, עבודה, חתונה, הריון וכולי.
לצערי, בארץ הזו יש לעיתים חטטנות יתר, שחייבת להיפסק.
אסור שאנשים ייכנסו לך לתחתונים באשר לדברים כ"כ פרטיים, אישיים, אינטימיים כמו הריון.
אין ספק שאת צריכה להוריד ממך את המשקולת הזו של האנשים החטטניים האלה.
אני מוסר לך חיזוק חיובי, את מקסימה ולאף אחד אין זכות לחדור לעולמך הפרטי, הריון זה דבר אישי ולא ציבורי.
מגיע לך להיות מאושרת, אני שמח שיש לך אהבה ואני מקווה שהקלתי עלייך ולו רק במעט. אהבתי לקרוא את התגובות מעליי, ואני חושב שהן יכולות מאוד לעזור לך. שנה טובה ומתוקה.

 

[יעל ניסן]

יש טיפ אחד

שעוזר להוריד אנשים מהווריד והוא להגיד להם שכנראה לא מצליח לכם בכלל השאלות והלחץ הסביבתי שהם יוצרים. ותודה רבה, באמת. תמשיכו כך.

טיפ נוסף הוא באמת ללמוד להירגע, להשקיע בעצמכם ובזוגיות שלהם ופחות להתייחס לאחרים בשלב זה.

 

[יעל ניסן]

בכלל = בגלל

 

[עפרה מהודר]

וואלה

להגיד לחטטנים שאת לא מצליחה בגלל הלחץ שלהם -- זה רעיון יפה.
ובמקרה זה -- יש בזה גם מידה של אמת.


אגב, עניין ה"להיכנס לוורידים" רק מתחיל בזמן הנסיונות.
אחר כך, כשאת בהיריון, זה ממשיך לזה שכווולם רוצים לגעת לך בבטן.
לקראת הלידה כל אישה ברחוב מספרת לך על התפרים שעשו לה.
ועם התינוק לכל אדם ברחוב יש משהו להגיד על איך את מלבישה אותו/ מאכילה אותו/ מחזיקה אותו... למה הוא לא ישן וכו'.

ישראלים נשארים ישראלים.
ומי שלא רוצה שיגורו לו בתוך הוורידים, צריך להתאמן על מיומנויות החסימה האלה.

 

[wipeout1]

כל הכבוד!

תומך

 

[l i r u s h]

המון תודה

 

[לילית462]

"כשיהיה לנו מה לספר, נספר גם לכם"

בעיני זאת תשובה ששומרת על הגבולות שלך אבל גם מכבדת את האחר. נכון שהאחר במקרה הזה הוא חטטן ונכנס לך לורידים, אולם בסך הכל זה מכוונה טובה.
הענין עם השאלה האלו הוא שהן מדגישות את הקושי ומעצימות אותו ולכן חשוב ללמוד איך להדוף אותן בצורה שמגנה עליך.

גם אני ממליצה על פורום לקראת הריון.

 

[wipeout1]

אהבתי מאוד

אני חושב שזו תשובה נהדרת, לטעמי משופרת מהתשובות שלעיל - זו תשובה בסגנון "כשנהיה/נגיע לשם - אתה תדע".

 

[l i r u s h]

תודה רבה