עזרה ראשונה

Mibimi

New member
עזרה ראשונה

יש לי ילד מקסים ( ואני כמובן אמא אובייקטיבית..), בן חמש וקצת. הוא נמצא במסגרות של גנים מגיל צעיר ומעולם לא שמעתי מאף גננת על בעיות. הוא ילד חברותי, מפותח בעל שפה עשירה מאוד ( מעל הממוצע) סקרן ( מבקש ללמוד לקרוא, יודע את כל האותיות והמספרים, פותר תרגילים פשוטים בחשבון וכו´), מסוגל להתרכז לאורך זמן במשחקי מחשב (עם ובלי חברים) ומול הטלוויזיה, נהנה לשמוע סיפורים עם ובלי ספרים... השנה הוא החליף גן... הגננת החדשה טוענת שיש לו בעיות קשות לשבת מרוכז לאורך זמן במפגש, שהוא משתולל , לא שומר על קשר עין ובכלל לעיתים לא ניתן לשלוט עליו כו´. הוא אכן ילד יצירתי ושובב, אך אני לא נתקלתי מעולם בבית או במקומות ציבוריים בבעיה לשלוט בו או לומר לו לא והוא מקבל את זה. אני חייבת לציין שיש בגן קבוצה די גדולה של בנים אלימים וחזקים שבאופן טבעי הוא היה רוצה להשתייך אליהם- אבל הוא לא. הגננת טוענת שלדעתה הוא סובל מבעיות קשב, והפנתה אותנו לבדיקות שמיעה (אין שום בעיה על פי הבדיקה..) קראתי די הרבה מידע לגבי הפרעות קשב,אולם אני לא רוצה מצד אחד להתיימר לאבחן, ומצד שני אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב, האם בכלל ניתן לאבחן בגיל כזה? ומה הכיוונים ללכת בהם? אשמח לכל רעיון.
 

זהבה נ

New member
שלום לך וברוכה הבאה לקהילה כאן

בתשובה לשאלתך, הקפדת לתאר את ילדך מאוד טוב, אנו כאן לא רופאים וגם לא מתיימרים להיות במקומם. לכן עצתי לך היא לבדוק, בבחינת אפילו בכדי לשלול את קיום הקושי שלוואם ימצא כבעל קושי כזה אזי תוכלו לקבל טיפולים . בכל מכון להתפתחות הילד יש נוירולוג ילדים מומחה וניתן לקבוע תור דרך הקופה שאליה אתם משתייכים. באיזה איזור אתם מתגוררים???, כי אז אולי תהינה לך אפשרויות בחירה של מכונים שונים להתפתחות הילד ותוכלי לפנות במקביל לכמה מכונים בכדי לקבוע תור אצלם, וכאשר יגיע התור הראשון תלכי לאיזה מהם שבו התור קצר יותר, מנסיוני אני יודעת שהורים ממתינים זמן ממושך מאוד לעתים יותר מחצי שנה, עד שמגיע זמן התור הראשון(מקוה שהטיפ שלי יעזור לכם). בהצלחה ועדכני אותנו כאן בהמשך.
 

zivadina

New member
יש הרבה אפשרויות:

1. שהגננות הקודמות לא אמרו לך שיש בעיות, כי לא התחשק להן להתמודד איתן. 2. שהבעיות מתעוררות ככל שהילד גדל והדרישות ממנו גדלות. אצל הבן שלי הגננות לא התלוננו עד גיל 4. 3. שלילד אין כימיה עם הגננת המסוימת הזאת. הצעות לעזרה: אני חושבת שהגננת צריכה להציע לכם לאן לפנות לאבחון ראשוני באזור שלכם. אנחנו פנינו בזמנו למרפאה להתפתחות הילד, ואחר כך לפסיכולוגית של העיריה, ואחר כך עברנו למקום אחר, ושם כבר היה פסיכולוג של בית הספר שידע לאבחן את הילד. אני יודעת שיש גננת לחינוך מיוחד שעוברת בין הגנים ויושבת עם הילדים הבעייתיים, וכן שבגני חובה עושים אבחון של בשלות כדי להחליט אם הילד בשל לעלות לכתה א´. בעיות קשב ורכוז לא קשורות בהכרח לבעיות שמיעה, אבל טוב שבדקתם גם את זה. לבסוף, אפשר לבקש מרופא המשפחה הפניה לנוירולוג ילדים, ושהנוירולוג יבדוק את הילד בקופת החולים. בכל מקרה, עדיף לבדוק מאשר להאשים את הגננת. ושוב, ייתכן שיתברר שזה משהו בקשר שבין הגננת לילד, אבל עדיף לשלול את כל האפשרויות האחרות, ולחילופין-אם יתברר שאכן יש בעיות, חשוב להתחיל לטפל בהן מהר ככל האפשר. בהצלחה
 

דליה.ד

New member
אני בעד להקשיב לצוות החינוכי בגן

ולקחת את הילד לאבחון. ניתן לעשות זאת גם בקופת חולים כללית (ואולי בעוד קופות חולים). אם תצייני היכן את גרה נשתדל להמליץ לך על מקום טוב. בהצלחה.
 

r66

New member
הי, זיוה

גם אצלנו הגננת לא סיפרה על הקשיים של האהוב. הוא היה הילד האהוב ביותר עליה. היה צמוד אליה כל שעות היום. אהבה אותו אהבה עזה ולכן גם לא היתה אובייקטיבית. לא הקנתה לו הרגלי התנהגות ולא גבולות. תמיד גוננה עליו. בשיחות איתנו תמיד אמרה שהוא מקסים ושהיא מתה עליו. אף פעם לא אמרה שיש איזשהו קושי חברתי או בכלל. היא עזבה קצת לפני המעבר לכתה א´. הבנו ממנה שאין בעיה ובכלל לא היתה שאלה אם להעביר או לא, הרי הוא יליד מאי. בקיצור - כמה קש אכלנו. רכזת החינוך המיוחד, אחרי שסיפרתי לה מה קורה בביה"ס, שאלה אותי למה לא השארנו אותו בגן. התפלאתי, הרי הכל היה בסדר. איזה בסדר, אמרה לי שהוא היה מופרע והשתולל ותמיד היכה ולא נתן לילדים לשחק בפינות השונות בגן ואני הייתי בשוק. שאלתי אותה מה זה צריך להיות? למה אני לא יודעת מזה? ומה כל הסיפורים של הגננת? היא סיפרה לי שהגננת לא נתנה לאף אחד לגעת בו והוא היה צמוד אליה וכך המילה שלה השפיעה על מהלך החיים שלו. מסקנה - הורים! אל תחשבו שמישהו אחר יעשה בשבילכם את העבודה. התקשרו בערב למורה/גננת. תקחו שעה חופש ולכו להביט על ילדכם. רינה
 

diana1973

New member
לנו הייתה אותה בעיה

רק בגן חובה הגננת כל הזמן הודיע לנו שלילד יש בעיה, אבל חשבנו בהיא לא בסדר, בכל מקרה קבענו תור לנאורולוג, היום יומיים אחרי האיבחון של הנאורולוג (כמובן לאחר שהמורה שלו כיום אמרה שאין לילד כלום)אני רואה שהגננת צדקה, הוא אובחן ילד עם הפרעת ADHD, אנחנו רק בהתחלה, אני מציע שתקחי אותו לאיבחון, מה יש להפסיד?מקסימום יגידו שהכל בסדר. אני מקווה שעזרתי
 
אספר לך משהו

כשהאחיינית שלי הייתה תינוקת, אחותי נגשה איתה לטיפת חלב, לבדיקה השגרתית. האחות אמרה לאחותי שביתה פוזלת. פשוט כך, בלי שום בדיקה. אחותי מאוד התפלאה מהקביעה המוזרה הזו ושאלה את האחות למה היא חושבת כך. האחות ענתה לה: בעצם, גם את פוזלת. לאחותי היה ברור שלא היא ולא ביתה פוזלות. המצפון של אחותי נתן לה להתעלם מדברי האחות בכל הקשור לעצמה, אבל לא לביתה. אחותי לקחה את ביתה לרופא עיניים שאמר שהתינוקת לא פוזלת ולא בטיח. מאז אחותי ישנה בשקט. הבדיקה המיותרת הייתה שווה את המאמץ.
 

Mibimi

New member
../images/Emo98.gif.....

לאחר תקופה מסויימת שבה התעקשתי לקבל מהמקסים דיווח יומי על המתנהל בגן שאינו מסתכם ב: היה בסדר, ועוד שלושה משפטים, הגעתי למסקנה שגם אני כנראה הייתי נעה באי נוחות מסויימת בכסא בשעת המפגש. המקסים למד לחצות את הכביש תוך שימוש במעבר חציה וריטואל המבט ימינה ושמאלה כבר בגיל שנתיים. מסתבר כי חמשת המפגשים האחרונים הוקדשו לריטואל זה.... על מנת להימנע בכל זאת מחוסר הריכוז שהוא מפגין, הכינו מקסים ואמא שלו מדליה שתעזור לו להתרכז, המקסים לוקח אותה איתו לגן, ואם הוא מרגיש שקשה לו הוא אוחז בה וזה עוזר לו להיות בשקט- נחשו מה? זה עובד!!!!( אם כי הגננת טרחה לציין שביום אחד שהוא שכח אותה- הוא היה בלתי נסבל..(ואני שואלת את עצמי מדוע היא לא נתנה לו מדבקה או קישקוש אחר שיעזור לו....) שוחחתי ארוכות עם הגננת משנה שעברה, וכן עם גננות המועדונית משנה שעברה ומהשנה הנוכחית, אף אחת מהן לא מזהה את התופעות שמציינת הגננת מההודעה לעיל... כולן טוענות שהוא ילד חריף שקולט מאוד מהר דברים והוא מוכוון משימות...ומאוד אוהב שנותנים לו להיות אחראי... (האמת שאבא של המקסים ואני מכנים אותו הפרוייקטור כבר מגיל צעיר... כל הילדים המסיבות הגן עסוקים בלהתבייש בהופעות בעוד המקסים עסוק בלעשות את כל התנועות בהקפדה תהומית, תוך חיוכים כובשי לב לכל הכיוונים..) אז השבוע באחד הימים בו כל הגן של המקסים יצא לחצר בשאגות קרב אינדיניות תוך הפעלת לחץ פיזי מתון כלפי ילדי כיתת הגן הסמוכה הקטנים יותר (בה מככב האח של המקסים), גנבה אותו הגננת מהשנה שעברה וביקשה ממנו שיכנס לרגע עם חבר נוסף לגן שלה, היא הציעה להם להיות העוזרים שלה בגן של הקטנים בתפקיד המכובד של מדריכי מחשב, והם כמובן נענו בשמחה, לצערם הרב המחשב שבק חייים, אז במקום הם הכינו שלטי מחירים לחנות של החנוכיות (מקסים לימד את עצמו כאמור לכתוב מספרים...), אח"כ הם אירגנו תופסת עכברים לכל ילדי הגן... באותו הזמן נמשכו בחצר הקרבות הרגילים (יום אחד במהלך השביתה של הסייעות הייתי שם וכמעט חטפתי התקפת לב מרמת האלימות הפיזית והמילולית של חלק מהילדים...). נורא רציתי לראות לאן זה יתפתח אבל המקסים נפל למשכב... הבוקר כשאבא שלו נכנס להגיד לגננת שהוא חולה, היא טרחה לציין בפניו שלאח של מקסים (בן 3 שמשובץ בגן של בני 4-5 ), יש חבורה של ילדים שמציקים לאינדיאנים (בני ה5-6 ).... לא יודעת אם לשמוח על כושר המנהיגות שמגלה האח של המקסים או להתחיל לדאוג. בכל מקרה שוחחתי עם פסיכולוגית בקשר למקסים, היא טוענת שלא ממש נראה לה הכיוון של הגננת אבל כדאי בכל זאת לבדוק ולו על מנת לשלול באופן מובהק יותר, אז אשמח לשמוע איך מתחילים... המקסים ומשפחתו גרים באיזור ת"א, וישמחו על כל המלצה....
 

r66

New member
גם לאהוב אנחנו צופים גדולות

הוא ילד חריף ושנון, בעל תפיסה יוצאת מן הכלל. החלטנו שכשהוא יהיה גדול הוא יהיה איש עסקים מצליח. כל דבר מחושב אצלו ושום דבר לא יתן מעצמו "בחינם". הוא מניפוליסט גדול. בקיצור - כל התכונות של איש עסקים. גם כשהיה בתקופה הקשה של "ללא ריטאלין" והילדים פחדו ממנו פחד מוות, כי היכה אותם, גם אז במשחקים הם רצו להיות רק בקבוצה יחד איתו. כל זאת אני אומרת כי אני חושבת שילדים קטנטנים (כמו שלנו, עם הפרעת קשב וריכוז) מתקשים להשלים את הפער בין ההתפתחות השיכלית שהיא מתאימה לילדים גדולים מהם לבין ההתפתחות הריגשית שמתאימה לרוב לגילם הכרונולוגי ואצל בנים בפרט לגיל שהוא נמוך מגילם האמיתי. לכן חשוב שתיגשו לאיבחון, כי התאור שלך תואם תיאורים של ילדינו כאן בפורום. וכמו שכבר אמרתי - אם לא יועיל בטח שלא יכול להזיק. ליל מנוחה רינה
 

Mibimi

New member
אבחון

כן בהחלט אשמח לשמוע, וכפי שכתבתי, המקסים ומשפחתו מתגוררים באזור ת"א, המקסים בן חמש ( עדיין נחשב פעוט?)....
 

zivadina

New member
בשלב ראשון תלכי לנוירולוג ילדים

שמתמחה בהפרעות קשב ורכוז. זה דרך הקופה ולא עולה כסף, אלא אם יעשו לילד בדיקת "טובה" שעליה צריך לשלם. ותזכרי שעדיף לעשות המון אבחונים ובדיקות מאשר לפספס ולהצטער מאוחר מדי. ועוד סיבה להזדרז: טיפולי הריפוי בעיסוק מסובסדים רק עד גיל 6 (יש האומרים עד 9, אבל לא כולם) ולכן כדאי להתחיל בהם במהרה. בהצלחה
 

שריתילה

New member
אם הוא באמת יאובחן כ-ADHD

אז הרבה ילדים עם ADHD קשה להם מאוד להיות בקשר עין עם הסמכות. הילדים הללו רגישים בצורה מאוד גדולה. כשהם מביטים בעיניים הם הרבה פעמים רואים דברים שאחרים אפילו לא חושבים שהם רואים. הם רואים אכזבה ממנו, תסכול, כעס, אפילו אם הדברים לא נאמרים וורבלית. קשה להם להביט בעיניים. וכמה פעמים המורה יכולה לכעוס ולומר: למה אתה לא מביט לי בעיניים?????? קשה להם. יש להם קושי. ליתר הודעתך ענו לך החברים. כמובן שיש לשלול שמיעה ראיה ועוד הרבה הפרעות אחרות. לכי לאיבחון. היום המודעות גדולה, ואם כן, אז בתך מצטרפת למשפחה טובה... משפחת ה-ADHD :)
 
למעלה