יומני ערפדים...
קראתי בכיתה ו' בפעם הראשונה, זאת סידרה נוראה נחמדה וקלילה יחסית. אני לא זוכרת שהדמויות היו יותר מדי עמוקות ואפשר להחשיב אותה כסדרה לילדים יותר מכל דבר אחר. אבל הסיפור זורם, העלילה הגיונית (טוב, נו, בערך....) וזה ממש נחמד לחזור עליה אחר כך ולראות את כל הרמזים שפיספסת. בקיצור, אם אתה רוצה משהו קליל ונחמד, אני ממליצה בחום. בנוגע לספר יום הדין, לי היה פרץ קריאה מטורף ביום הראשון שלקחתי אותו והגעתי בערך עד החצי. הכתיבה, וול, היא איטית בסוף בדיוק כמו בהתחלה, וההתפתחויות צפויות מראש, ובשלב מסוים אחרי פרץ הקריאה הראשוני התחלתי לדלג על עמודים, במיוחד על הדברים שכאילו לקוחים מהמקלט שלה נעשו... אני לא יודעת... מעצבנים משהו. בתכלס סיימתי את הספר, ובלי יותר מדי מאמץ אבל שוב, הוא לא היה כל כך טוב ואני בהחלט לא חושבת שיש ארועים יוצאי דופן, הכתיבה האיטית משהו לא מאפשרת ארועים כאלו. אז משתפר בהמשך זה לא, זה פשוט נשאר בערך באותו מקום.