לא הסברתי את עצמי מספיק טוב אולי
אבל 剣 זאת חרב במשמעות הכי כללית. עד כמה שאני מבין, המונח 剣 מתאים לכל כלי נשק עם להב ארוך שחותך. אפשר להשתמש בו גם לחרב יפנית (וכך משתמשים בו, למשל בקנדו 剣道, שכמובן מתייחסת לחרבות יפניות ולא לחרבות מערביות) וגם בהקשר של חרבות מערביות (エクスカリバーの剣). אם אתה מחפש טרמינולוגיה מדוייקת ומעמיקה אז זה מה שאני יכול לשלוף מחיפוש במילונים: 剣 つるぎ מילה שכמעט ולא נמצאת בשימוש בפני עצמה היום (יש לה קונוטציה מאוד ארכאית, או לפחות ככה אני מרגיש). מתייחסת לחרב פיפיות ארוכה (חרב דו-צדדית ארוכה). היום גם משתמשים בה לפעמים גם לתאר חרב חד-צדדית, אם משתמשים בה בכלל... 剣 けん לפי דאיג'ירין: במקור התייחסה רק לחרבות דו-צדדיות, אבל היום כוללת גם חרבות ארוכות חד צדדיות (לפי ההגדרה הזאת חרבות חד-צדדיות קצרות כמו קודאצ'י או ואקיזאשי כנראה לא נכללות). אבל לפי קוג'יאן: חרב ארוכה דו-צדדית; つるぎ; כל כלי (אפילו לא נשק) עם להב. לדעתי ההגדרה של קוג'יאן יותר נכונה, כי בפועל היפנים משתמשים ב-剣 כמונח כללי לכל מה שקשור לחרבות. 刀 かたな KATA - צד, NA (ביפנית עתיקה) - פיפיה (כלומר, קצה של להב החרב, blade's edge). מכאן שהמשמעות המקורית של קטאנה היא "להב חד-צדדי". המשמעות הטרמינולוגית המעשית של קטאנה, לפי דאיג'ירין: 1) כלי נשק עם להב, כאשר: א. הלהב חד צדדי, בניגוד ל-つるぎ דו-צדדי. ב. הלב ארוך, בניגוד לוואקיזאשי. כלומר: חרבה ארוכה, 太刀 2) חרב קטנה וקצרה מאוד שמשמשת להגנה עצמית (מה שבמערב בעצם נחשב לפגיון). 3) חרב קטנה (סתם?) קוג'יאן מספק הגדרה די דומה. נקודה מעניינת היא שקוג'יאן מסדר את המשמעויות בסדר היסטורי (כלומר, המשמעות שמופיעה ראשונה היא הכי עתיקה ומקורית) בעוד שדאיג'ירין מסדר לפי השכיחות של כל משמעות. בקוג'יאן משמעות 1 (שמתייחסת בגדול לחרב ארוכה) באה בסוף - כלומר במקור המילה 刀 שימשה רק לחרבות קטנות, קצרות וחד-צדדיות, וזה עולה בקנה מידה אחד עם המשמעות הסינית המקורית של הקאנג'י 刀 dao שהיתה, עד כמה שאני יודע, סכין, פגיון, ואולי בהשאלה גם להב. הסינים השתמשו באופן עקבי בקאנג'י 劍 jian (שאח"כ פושט ל-剣 ביפנית) למשמעות של חרב. היפנים שאלו גם את 刀 וגם את 剣. ולכל אחד הדביקו גם קריאות קון (katana ו-tsurugi) וגם קריאות און (tou ו-ken). במקור 刀 באמת התייחסה לחרבות הקצרות והפגיונות, אבל מאוחר יותר היא קיבלה, לפי קוג'יאן, את המשמעות של "חרב ארוכה שנישאת לצד הוואקיזאשי". אני לא מומחה לסמוראים, אבל נדמה לי שבתקופה מסויימת הסמוראי היפני נשא שתי חרבות: הארוכה נקראה קטאנה, והקצרה נקראה ואקיזאשי. השם קטאנה הופיע בעיקר בהקשר של "החרב הארוכה מבין השתיים", אבל מכאן שאלו אותו המערביים בתור השם הכללי לחרבות הארוכות היפניות (מה שלעולם לא היה נכון!) והגדילו לעשות אלא שהמציאו את השם הפסיידו-יפני Daikatana (אם כבר, חרב גדולה וארוכה היא 太刀 tachi או 大刀 taitou). עוד משהו - בכל מה שנוגע לתרכובות קאנג'י, 剣 משמש בהרבה מונחים כללים שקשורים לחרבות 剣道 (קנדו), 剣士 (סייף, swordsman), אבל בכל מה שנוגע לסוגי חרבות, משתמשים כמעט תמיד ב-刀. ולכן יש לנו: 小刀 太刀 大刀 短刀 日本刀 וכו'
