עזרה קטנה...
שלום לכולם,
רציתי את עזרתכם במשהו שמציק לי זמן מה(7 שנים).
שהייתי בכיתה יב יצא לי במקרה להכיר בחורה שהייתי קטנה ממני ב3 שנים
סיפור ההיכרות אתה די מצחיק שבמקרה אחי הקטן צירף אותה אז בicq,וראיתי שהיא מחפשת כרטיס למסיבה וכמובן כמו תמיד נרתמתי לעזרת העלמה במצוקה וארגנתי לה כרטיס במחיר זול,וכך יצא שהכרנו והמשכנו לדבר ולהיפגש.
אני יכול להגדיר את זה כמפגש שדי שינה אותי לחלוטין ואת צורת החשיבה והיחס שלי לבנות כמובן לטובה
היא פשוט כבשה אותי במלוא מובן של המילה,הייתי מחכה כול יום בבית ספר לראות אותה,לדבר איתה ולא משנה מתי ואיך,וכעבור שנתיים של קשר קרוב(לא במובן הרומנטי)התחלתי לפתח אליה רגשות שלא היו ברורים לי ולצערי הרב רק בזמן האחרון פענחתי את זה,כמובן שהתאהבתי בה מעל הראש בעצמה שאף פעם לא הרגשתי וכמו כול בן 18 שלא יודע איך להתמודד עם רגשות כאלה,פשוט בחרתי להרחיק אותה ממני וסיימתי את הקשר הזה בדרך הכי שפלה שיש,דרך Icq וכך המשכתי את חיי עד לפני יומיים שנסעתי ברכב ליד מסעדה וחשבתי שראיתי אותה עומדת ליד התחנה פשוט בלמתי את האוטו והרגשתי את הדופק שלי מזנק לקח לי כמה רגעים לחזור לעצמי ורק שהבנתי מה קרה פשוט יצאתי מהאוטו וניגשתי לאותה בחורה ורק אז התברר לי שזו לא היא ופשוט מרוב הלם נכנסתי לרכב ונסעתי משם ומאז אני לא מפסיק שוב לחשוב עליה וישבתי במשך יומיים לחשוב על כך ובעזרת חבר קרוב הבנתי את כול מה שקרה לי ב7 שנים האחרונות,מאז אותה בחורה אני במשך 7 שנים לא התאהבתי באף בחורה וכול הזמן הזה לא נתתי לאף אחת להתקרב אליי רגשית
כמובן אחרי שחבר לי שמע את כול הסיפור הזה הוא היה בהלם כי אז מבחינתו נפל האסימון לשינוי שחל בי מכיתה יב נעשיתי בן אדם קשה יותר כי הדחקתי את הרגשות האלה ותמיד שהייתי נזכר בשם של אותה בחורה לא משנה איפה אם זה במקום העבודה,חברים,בבית הייתי פשוט נזכר בה.
מאז אותו מקרה לפני יומיים הגעתי להבנה שעד היום לא פשוט לא הצלחתי להתגבר על הרגשות האלה ועצם זה שאני רק כותב על זה הלב שלי פשוט דופק כמו פטיש ולאט לאט מתברר כול הרמזים שהיו לי על פני 7 שנים:
כול פעם שהייתי עובר בשכונה שהיא גרה הייתי נזכר בה,מספיק לי רק לשמוע את השם שלה והדם שלי היה בוער
אני עד עכשיו לא יודע אם זה באמת הדבר הכי פתטי שקרה לי אי פעם אבל במובן מסוים זה כאילו נשארתי נאמן במשך כול הזמן הזה לבחורה שמעולם לא הייתי שלי,שהמשיכה בחייה ורק אני לא השתחררתי מזה.
חבר שלי כמובן אחרי שהוא יצא מהלם הציע לי לפגוש אותה ולספר לה את הכול כי רק ככה הוא חושב שאני ישתחרר מזה
אבל יש בי חששות,אחרי 7 שנים ליפול על הבחורה זה לא קל ולא בטוח שהיא תסכים לפגוש אותי ואם כן אני אפילו לא יודע איך להתחיל לספר את כול זה אני פשוט כול כך גרוע בנושאים רגשיים
אשמח לעצתכם
שלום לכולם,
רציתי את עזרתכם במשהו שמציק לי זמן מה(7 שנים).
שהייתי בכיתה יב יצא לי במקרה להכיר בחורה שהייתי קטנה ממני ב3 שנים
סיפור ההיכרות אתה די מצחיק שבמקרה אחי הקטן צירף אותה אז בicq,וראיתי שהיא מחפשת כרטיס למסיבה וכמובן כמו תמיד נרתמתי לעזרת העלמה במצוקה וארגנתי לה כרטיס במחיר זול,וכך יצא שהכרנו והמשכנו לדבר ולהיפגש.
אני יכול להגדיר את זה כמפגש שדי שינה אותי לחלוטין ואת צורת החשיבה והיחס שלי לבנות כמובן לטובה
היא פשוט כבשה אותי במלוא מובן של המילה,הייתי מחכה כול יום בבית ספר לראות אותה,לדבר איתה ולא משנה מתי ואיך,וכעבור שנתיים של קשר קרוב(לא במובן הרומנטי)התחלתי לפתח אליה רגשות שלא היו ברורים לי ולצערי הרב רק בזמן האחרון פענחתי את זה,כמובן שהתאהבתי בה מעל הראש בעצמה שאף פעם לא הרגשתי וכמו כול בן 18 שלא יודע איך להתמודד עם רגשות כאלה,פשוט בחרתי להרחיק אותה ממני וסיימתי את הקשר הזה בדרך הכי שפלה שיש,דרך Icq וכך המשכתי את חיי עד לפני יומיים שנסעתי ברכב ליד מסעדה וחשבתי שראיתי אותה עומדת ליד התחנה פשוט בלמתי את האוטו והרגשתי את הדופק שלי מזנק לקח לי כמה רגעים לחזור לעצמי ורק שהבנתי מה קרה פשוט יצאתי מהאוטו וניגשתי לאותה בחורה ורק אז התברר לי שזו לא היא ופשוט מרוב הלם נכנסתי לרכב ונסעתי משם ומאז אני לא מפסיק שוב לחשוב עליה וישבתי במשך יומיים לחשוב על כך ובעזרת חבר קרוב הבנתי את כול מה שקרה לי ב7 שנים האחרונות,מאז אותה בחורה אני במשך 7 שנים לא התאהבתי באף בחורה וכול הזמן הזה לא נתתי לאף אחת להתקרב אליי רגשית
כמובן אחרי שחבר לי שמע את כול הסיפור הזה הוא היה בהלם כי אז מבחינתו נפל האסימון לשינוי שחל בי מכיתה יב נעשיתי בן אדם קשה יותר כי הדחקתי את הרגשות האלה ותמיד שהייתי נזכר בשם של אותה בחורה לא משנה איפה אם זה במקום העבודה,חברים,בבית הייתי פשוט נזכר בה.
מאז אותו מקרה לפני יומיים הגעתי להבנה שעד היום לא פשוט לא הצלחתי להתגבר על הרגשות האלה ועצם זה שאני רק כותב על זה הלב שלי פשוט דופק כמו פטיש ולאט לאט מתברר כול הרמזים שהיו לי על פני 7 שנים:
כול פעם שהייתי עובר בשכונה שהיא גרה הייתי נזכר בה,מספיק לי רק לשמוע את השם שלה והדם שלי היה בוער
אני עד עכשיו לא יודע אם זה באמת הדבר הכי פתטי שקרה לי אי פעם אבל במובן מסוים זה כאילו נשארתי נאמן במשך כול הזמן הזה לבחורה שמעולם לא הייתי שלי,שהמשיכה בחייה ורק אני לא השתחררתי מזה.
חבר שלי כמובן אחרי שהוא יצא מהלם הציע לי לפגוש אותה ולספר לה את הכול כי רק ככה הוא חושב שאני ישתחרר מזה
אבל יש בי חששות,אחרי 7 שנים ליפול על הבחורה זה לא קל ולא בטוח שהיא תסכים לפגוש אותי ואם כן אני אפילו לא יודע איך להתחיל לספר את כול זה אני פשוט כול כך גרוע בנושאים רגשיים
אשמח לעצתכם
