עזרה פליזוש!!!!

מורילה3

New member
עזרה פליזוש!!!!

ככה,הסיפור שלי מתחיל לפני שלוש שנים בערך.. היה לי חבר נחמד חמוד-מתן.למתן הייתה אחות תאומה,חברה טובה שלי,מאוד טובה. אפילו אחרי הפרידה ממתן אני והיא המשכנו את החברות בנינו כרגיל.. שנתיים בערך אחרי הפרידה מצאתי את האהבה של חיי..רונן הבעיה היא שהחבר הנוכחי שלי לא אוהב את זה שאני נמצאת בבית של חברה שלי. בעיה נוספת היא שכמעט בכל יום יושבות כל החברות אצלה ורק אני יושבת בבית .אני מוצאת את עצמי משועממת מעט ועם עולם פנימי וחברתי דליל. מצד אחד אני מבינה את חבר שלי מפני שאם זה היה הפוך גם אני לא הייתי מעונינת שהוא ילך לאותו בית אך מצד שני אני רוצה לבלות מעט זמן עם חברותיי. אה,עצות כמו-תשבו אצלך או אצל חברה אאחרת גם הן לא ממש מועילות כי גם עם שאר החברות הוא לא מסתדר! מה עושים?! תודה :)
 

נונה17

New member
את צריכה להכניס לעצמך לראש

שלחבר שלך אין זכות לקבוע עם מי תצאי ועם מי לא. אני מבינה שלא נעים לו שאת נמצאת בבית של מי שהיה החבר שלך, אבל אני לא מבינה למה לא טוב לו שאת נפגשת עם חברות במקום אחר. מה קורה אם את רוצה לצאת ולהיפגש עם חברות (לא אצל החברה הזו בבית)?
 

מלודי6

New member
השערתי – בסביבות גיל 18 על גבול תקופת התיכון

לפי סגנון הכתיבה והשהות המרובה בבית של החברה עם כמה חברות כל יום. מלודי שירותי ניחוש והשערה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
דגל אדום מעל מערכת היחסים! ../images/Emo58.gif

בואי נתחיל מזה שהמצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי ואסור שימשך. זה מצב שכולל: 1. חוסר אמון אליך (לא מוצדק) 2. קנאה (לא בריאה, כי היא לא מוצדקת) 3. כניעה שלך לתכתיבים שלו, וויתור על רצונך העצמאי 4. חוסר תקשורת. אז אמנם הוא אהבת חייך (לפחות עד עכשיו - החיים עוד לא נגמרו) - אבל מעל האהבה הזאת עומד דגל אדום רציני. עכשיו יש שתי אפשרויות: 1. או שתמצאו יחד פתרון שלוקח בחשבון את צרכי שניכם (למען הסר ספק: "שניכם" זה אומר גם שלך...) 2. או שאין לכם יכולת למצוא פתרון כזה, ואז לכי תסיקי לבד מה זה אומר על הקשר: איך תחליטו על נושאי מגורים, עבודה, משפחה וילדים? הקדימון לסרט הוא בהיר וברור. החיפוש שלך לפתרון באופן חד צדדי, כך שהוא לא יצטרך להתאמץ בעניין, הוא כבר סימפטום מסוכן, שמראה שאת חוששת לעמוד מולו. לדעתי הפורום הזה צריך לומר לך: לא ניתן לך שום פתרונות! לכו לפתור את זה ביניכם! מריוס
 

אייבורי

New member
חולק על דעת קודמי

אין דגל אדום שמתנוסס מעל היחסים. נוטים לייחס לקינאה תכונות שליליות, אבל אני אומר מי שלא מקנאת לי קצת, מי שלא פוקחת את העיניים היטב כנראה שלא באמת גם אוהבת. אהבה באה עם חששות, עם פחדים והם לגיטימיים. כל רגש אשר גולש מידי, גורם נזק. לכן בעיני אם החבר החדש לא קנאי באופן היסטרי, מנתק אותך מכל חבריך. הבקשה שלו סבירה. יש שתי אפשרויות, אחת להקטין את החששות של החבר ע"י חשיפה שיכיר את האיום, ילמד אותו ויראה שהשד הרבה פחות נורא. או שתעבירו את מקומות המפגש אליך (או כל מקום נטרלי אחר).
 

seeyou

New member
"אני מוצאת את עצמי משועממת "../images/Emo178.gif

יש קושי בין המשפט בכותרת לבין הצהרה שלך:"מצאתי את האהבה של חיי". יש גיל שאוהבים להיות בחבורה ויש גיל שכבר מתחילים זוגות זוגות לעלות לתיבת נוח
רק בחשבון יש חוק שאם A=B ו B=C אז A=C בחיים,לא תמיד יש תאום-קשר בין החברים שלך ושלו יש גם בעתיד קושי ליצור חברים חדשים לפי ה"טעם" המשותף(אשר לא תמיד קיים-לכול אחד יש עדפות משלו) מכירה את הביטוי :"אי אפשר לרקוד על 2 חתונות"? חייבת לבחור(להמר) יוסי
 
אנשים צעירים

נוטים יותר לסוג הזה של משחקי שליטה - אני הולכת אל ההיא, לא את לא הולכת, בטח הולכת, למה-מי-אתה-שתגיד-לי-למי-ללכת, חכי-חכי-תראי-מה-אני-יעשה-לך (השיבוש במקור), לך-יא-אפס, הנה אני הולכת, חפשי-מי-ינענע-אותך וכו' וכו'. והם עושים את זה לא רק במערכות רומנטיות אלא גם בכל מקום אחר - הבנות שלי מתרגלות את העניין על הכלבה המשפחתית, נשבע לכם - זה חלק מהבדיקה שהם עושים מול העולם, כמה הם יכולים לכופף אותו לפני שהוא או הם נשברים. זה יעבור.
 
למעלה