דעתך האישית...
מניסיון אומר לך שמי שלא יודע לשחק עם if ו for לא יצליח בהמשך הקורס כשיבקשו ממנו לבנות תוכניות עם יותר תקשורת משתמש ומידע, שלא נדבר על לוגיקה מסובכת. אישית הייתי צריך למגר מפחד מחלה ממחזור שלם שלא ידע מה זה do-while ופחד מזה פחד מוות.
אני נפגשתי עם הדברים האלה לא פעם ולא פעמיים במהלך שנה וחצי שאני מתגבר סטודנטים בקורסים של מבוא למדעי המחשב ומדעי המחשב מתקדם.
זה מתחיל מזה שהם לא מבינים איך לבנות מחלקות פשוטות ב++C, ממשיך בזה שהורשה בשבילם זה סוף העולם ונגמר בזה שהם קונים עבודה שלוקח 10 שעות של עבודה נטו. בדרך הזו הם מפסידים גם כסף וגם את כל התהליך הלימודי.
מבחינתם מצביעים זה מילה גסה, reference זה מיותר, כל פונקציה חדשה שלומדים זה צביטה בלב וכל נושא חדש תמיד מתקבל עם השאלה "זה נחוץ?"
לדעתי עדיף להכשל בהתחלה מאשר להבין שזה שלא בשבילך בבסוף הזה ולהנכס לייאש.
אני לא מורה, אני סטודנט שצורת הלימוד שלו אומרת "לעולם לא נתתי לבית הספר לפגוע בהשכלתי "(א. אינשטיין), את הקורסים למדתי לבד, את העבודות הכנתי לבד ואת המבחן עברתי עם 94 (מה שלא קל להשיג במבחן כתיבה על דף) אותו הסיפור בקורס של ++C שנגמר עם 94 וקורס Java שנגמר עם 100 במבחן. הגישה הזאת גם עזרה לי ללמוד #C לבד מהספר והאינטרט ולהגיש בשפה פרוייקט תוכנה שקיבל 92 סופי (100 על הפרוייקט בנטו ניירת קצת הורידה ציון). אני מאמין שיש לי סוג של נוסחא שעובדת, וראיתי האת הנוסחא של "עזרה" בהסוואה של "תעשה בשבילי", ואני לא מסכים איתה.
אולי אני מצטייר כיהיר ורשע אבל אני חושב שרק ככה אפשר ללמוד תכנות.