עזרה מישהו?

[InMyHead69]

עזרה מישהו?

הייתי ליד המחשב ואימא שלי נכנסת..והיא באה..ואומרת לי..קשה לי..קשה לי לקבל שאתה הומו..אמרתי לה מה זה משנה אם אני אהיה עם אישה..והיא אומרת לי : "עם אישה זה נורמאלי..אני לא מבינה..יש לך חבר? מי הוא מה הוא ? אתם זהירים? אני לא רוצה שאף אחד יידע מזה!" ובעיר שבה הוא גר יש לנו דודים אז היא כ"כ מפחדת שיראו אותנו ביחד..וברחוב..אני לא מסוגל לנשק אותו..להחזיק לו את היד.. ואחרי זה כשאנחנו ביחד..אני לא מסוגל לגעת בו בלי להרגיש אשם.. על אבא שלי בכלל לא נדבר..אח שלי לא יודע..רק אחותי יודעת.. ודי די די, כן אני הומו, כן אני שונה, כן אנשים מסתכלים עליי וצוחקים ואני מת בפנים..פשוט מת אבל אני ממשיך הלאה..וזה מוזר וזה מרתיח שהאנשים שאמורים להיות המשפחה שלך אמורים להיות תומכים..אז לא תקבלו נכדים, תצאו מזה יש לכם בנים אחרים..והם רק מתלוננים על כמה זה קשה להם הם חשבו פעם מה זה בשבילי..עד שקיבלתי את עצמי אחרי כ"כ הרבה שנים..אוח..לא יודע.. נ.ב - "י"..אני אוהב אותך

 

[לירונר]

../images/Emo24.gif קודם כל ברוך הבא ../images/Emo70.gif

אני אישית עוד לא מחוץ לארון, אבל אני יודע שלאמא שלי יהיה קשה לקבל את זה, ושלא נדבר אפילו על אבא... ובאמת קשה להם לקבל את זה, כי בכל זאת לא יהיו להם נכדים, ויש גם הרבה מאוד סטיגמות על הומואים שבכלל הם חושבים על זה רק דברים לא טובים. חשוב להם שתהיה מאושר, ושיאהבו אותך, ושיהיה לך עם מי להיות. אז נכון שיש לך עכשיו בן זוג, אבל הם עדיין מכירים את הסטיגמות יותר מאשר את החבר שלך... למרות כל הפתיחות עדיין קשה למשפחה לתמוך, גם אם הם אוהבים את הבן שלהם מאוד תמיד יהיה משהו שיהיה יותר חזק ובגללו לא תהיה תמיכה; אם זה כבוד, אם זה לחץ מבני משפחה אחרים וכו´... נסה לדבר איתם על זה, תגיד להם שגם לך היה קשה לקבל את עצמך ולעבור את השלב הזה. ככה הם יהיו יותר קרובים אליך רגשית, אל תעלה השערות אם הם כן יודעים מה עבר עליך או לא... תן להם מושג. מקווה שלא הסתבכת עם מה שרשמתי, אני מוכשר.

 

[LeeCooper69]

שונה???

אתה לא שונה. נכדים?? הם יכולים לקבל. כן, גם ממך. צוחקים??? על מה? בנים אחרים??? אתה מעדיף להיות כבשה שחורה? בן כמה אתה??? איפה אתה גר??? אם המשפ]חה לא מקבלת אולי הגיע הזמן שאתה תפתח על זה נושא שיחה??? וחוצמזה... אז מה?!?!? אז הם לא יקבלו.... זה לא כזה אסון... כאילו, נכון זה מדכא. ונכעון אתה רוצה שהם יקבלו.... אבל תן להם זמן. להורים שלי לקח הרבהההההההההההההההה זמן.....

 

[Guy K]

יש לי רעיון למישהו שיכול לעזור לך..

אתה! קודם כל תשכח מזה שלהיות הומו זה אומר שאנשים צריכים לצחוק עליך, ושלהומואים אין ילדים, ושאתה שונה, וכל שאר הרעיונות האלו. תתחיל בזה שהומואים הם סתם אנשים שאוהבים בנים. ויכולים להיות להם ילדים. והם לא חייבים להיות שונים דווקא. ובכל אופן בכל בנאדן יש משהו מיוחד. לא ביג דיל. ועכשיו תתן להורים שלך קצת זמן להתרגל כי גם להם זה לא קל מדי אני מתאר לעצמי. ותן לעצמך גם קצת זמן להבין שהומו זה סתם דבר רגיל. ואז גם החבר´ה בבי"הס יתייחסו אליך ככה.

 

[guy1974]

ובכן... ../images/Emo91.gif

היי, אני מחוץ לארון משהו כמו שנתיים, אני עברתי עם ההורים שלי סרטים לא קלים כמו "הצעות" שלהם: אולי תנסה שוב, איך אתה בטוח, זה לא נורמלי, הטבע לא בנוי לזה, ועוד מיליון ואחת שאלות והצעות שאתה צועק מפנים די!!!!!!! (או צעקת מספיק כפי שנאמר ע"י עברי לידר

) חשבתי לעצמי "לא מספיק כל מה שאני עובר"? ובנוסף גם הקשיים שמגיעים מההורים, "מי צריך את כל הכאב ראש הזה"? נורא כאב לי והיה לי קשה עם כל זה עד שלאט לאט התחלתי להבין שפשוט נורא קשה להם, זה לא שהם מתנתקים ומפסיקים לאוהב - ההפך, הם נורא מפחדים עכשיו ולא יודעים מה לעשות, הם דואגים לך (כמו שאמא שלך שאלה: "יש לך חבר? מי הוא מה הוא ? אתם זהירים?") לך בטח לקח לא מעט זמן להכיר בזה שאתה הומו והיה לך גם קשה עם זה - עכשיו תורם, עכשיו להם קשה, תן להם את הזמן, תדבר איתם (או עם אמא אם זה יותר קל לך-היא תעביר ת´מסר לאבא) תנסה לשתף אותם בחיי היום יום שלך, מה אתה עושה עם מי אתה יוצא וכו´ למרות שזה לא קל-אבל לאט לאט. סביר להניח שהם ניזונים מפחדים שנובעים חלקן מהתקשורת בצורה בה הם מציגים את קהילת ההומואים, שמועות כי איידס יותר שכיח בקרב הומואים וכו´ - הם פשוט מפחדים וברגע שתדבר ותסביר להם הם ידעו שאתה בסדר ואז הם ירגעו לאט לאט - אבל אל תשכח - זה לוקח המון זמן בד"כ וזה זמן שאתה חייב להיות לצידם ולא להתרחק כי זה בד"כ הרבה יותר קל לברוח וזה מה שאנו בוחרים לעשות. באחת מהשיחות שלי עם פסיכולוגית בנושא ההורים היא אמרה לי משהו שבהתחלה ממש לא הסכמתי איתו, היא אמרה שההורים עוברים תקופה שמקבילה לתקופת אבל על מישהו שמת - רק שזה לא שמישהו מת באמת אלא משהו מת - החלום שלהם מת! כל הורה חולם לראות את הבן/בת שלו מתחתן וממשיך את השושלת ואתה בא ופשוט מצהיר שהחלום הזה מת (נכון זה לא מחייב יש דרכים לגדל ילדים והכל אבל הם לא חושבים ככה כרגע) בקיצור, אני יודע ומבין אותך כמה זה קשה כואב וסוחט ממך כוחות ואנרגיה אבל תשתדל לתת קצת יותר מעצמך ולהשקיע כדי שהם ירגעו ויבינו שהחיים ממשיכים ואתה בסדר - זה השורה התחתונה, כשאתה תשדר והם יראו שאתה מאושר וטוב לך זה יחלחל לאט לאט אצלהם - וזה שווה את המאמץ (מנסיון) בהצלחה ואתה תמיד מוזמן לשוב ולשפוך את הלב...

 

[marik]

גיא.... חולה עליך

ותקרא מסרים.....

 

[guy1974]

לאיזה גיא התכוונת? ../images/Emo3.gif

יש אותי guy1974 ויש את guy k (מענין, K זה האות הראשונה של שם משפחתי גם

)

 

[marik]

אליך... רק אליך../images/Emo9.gif

 

[לירונר]

../images/Emo35.gif love is in the air

 

[marik]

לא!!!!!!!!

מה פתאום! גיא נשוי.... התכוונתי שאני חולה עליו בגלל התגובה שלו. וגם לי יש בעל! כבר שנה ו-3 חודשים, ואני אוהב אותו עד מעבר לשמיים

 

[לירונר]

../images/Emo9.gif

 

[white star]

ונעבור לפינת האסרטיבית...

היי INMYHEAD69 קודם כל אני מניח שאתה לא הולך עם דגל גאווה ביד , ולא עשית סצינת יציאה מהארון לפני כל היישוב , ככה שאם אתה חושב שצוחקים עליך - זה לא נכון או לא בגלל זה.חוץ מזה מה אתה שם זין?שיצחקו.סתם פרימיטיביים. לגבי ההורים...כפי שאמרת לך לקח הרבה זמן לקבל את עצמך והם קיבלו את זה בבום זה חדש להם. זה מה שרציתי להגיד אז תהיה חזק ואם אתה רוצה לדבר סבבה שלח מבר או שאני באייסיקיו 11847028 שלך

 

[yellow cheese]

היי אתה!! ../images/Emo54.gif |כוכב| לבן../images/Emo13.gif../images/Emo32.gif

יש לנו מומולדת בעוד יומיים

 

[לירונר]

האם זה היה רמז גס עד מאוד../images/Emo35.gif

 

[white star]

יש../images/Emo34.gif

 

[hatul]

גם אני אוהב אותך ../images/Emo24.gif

קשה לי קצת לכתוב תגובה... לפתוח תיבת פנדורה... להורי גם היה קשה לקבל שאני הומוסקסואל, ולי היה קשה מאוד לקבל שאני אוהב בנים... מגיל צעיר ידעתי שאני נמשך לגברים, ולא העזתי לממש את זה עם בני גילי, ובטח שלא בוגרים ממני... הסקס נראה לי מנוכר, האהבה רחוקה אלפי שנות אור... מבחינת אבא שלי ההומואים היו טיפוסים אפלים, חולי מין... וגם הדימוי שלי היה שלילי, המרתי חום בקירבה מינית... עד היום אני שם לב שיש דברים שקשה לי לקבל בעצמי... בעיקר מבחינת ההגדרות... אבא שלי גם דואג לתדמית, היה רוצה שאף אחד לא ידע (ויש כמה שיודעים, גם במשפחה), שלא אכיר גייז במקום מגורי (והיכרתי), שלא אסתובב עם חברים במקומות שמכירים אותי (הוא לא יודע, וגם לא רשום לי על המצח), וכדומה... עשיתי כל מיני דברים, לעיתים כדי להוכיח, לעיתים כדי להרגיש שאני מסוגל... וגם כי אני יודע מה טוב בשבילי... הלכנו בעיר, החזקנו קצת ידיים, וזה היה נעים

הייתה תקופה שהייתי עם חבר שגר קרוב אלי והיה בארון, וכשהלכנו ביחד הפריע לו שמא מישהו יראה אותנו, ובאיזה שלב גם אני עמדתי על המשמר... אני מאמין ומקווה שבקרוב נוכל לקבל את עצמנו באמת, ואחד את השני באמת, נפתח את הביטחון העצמי... מעבר לכך שכדאי גם לעזוב את בית ההורים, ואני גם מתכוון לעשות זאת, אהובי.

 

[hatul]

אחד מהשירים שכתבתי...

"לאט", אומרים לי, "לאט קח אויר, מרווח נשימה. תקווה. אל תלחץ בעצמך, אל תלך כך על כל הקופה. הנח, הרפה את גופך ונפשך. הן תוכל להמשיך לצעוד ואף לא לבד תהיה בדרכך. הקשב - הן עוד לב מקשיב ללבך וקול נוסף יצטרף לשירתך" "מתי?", עודך שואל, מצפה לתשובה מתחמקת. - "אפילו עכשיו, הן תבין, המסע כבר התחיל יש מי שמקשיב, שמבין, שמצפה לך" - "ואם אפחידו כשאבוא לא מוכן?" - "יראיך מבעד למסיכה, ויעזור לך לגלות עצמך. אז אנא, האט. פן תשחק עצמך פן תיפול בעודך מביט לנקודה אליה רצית להגיע, שתנצנץ לעברך כמו נעלמת מעבר לאופק" 20.10.2000 --- ואגב, הססתי אם לרשום שאני גר בעכו