עזרה מגמילה ממוצץ..

[sipor]

עזרה מגמילה ממוצץ..

אחיינית שלי בת 5 וחצי שנים, מסרבת להיגמל ממוצץ למרות כל הנסיונות והדרכים והספרים היא לא מוכנה להיפרד ממנו. למעט השהייה בגן היא כל היום מחוברת אליו, אוכלת יושנת משחקת עם מוצץ. מנסיון שערך כשבועיים של עבודה אינטנסיבית העלמנו את המוצץ בידיעתה לשבועיים.. לצערנו זה היה בלתי נסבל, הילדה הייתה עצבנית, לא רגועה, כעוסה והצליחה להוציא את כל הבית משיווי משקל (לאחותי 3 ילדים !) אם יש לך משהו לעזור או לסיע נודה לך, הבעיה היא שהילדה פוגעת בשינייה בצורה קשה וכבר כמעט כל השיניים בחוץ ולכן חשיבות הגמילה. תודה מראש

 

[גרא.]

sipor,אחייניתך בת החמש וחצי,נגמלה

מהמוצץ בגן, כלומר היא נמצאת שם בין 800-1315 לערך,כשאינה מחוברת למוצץ. אבל בבית,הוא חלק ביתי נפרד ממנה. שאלת את עצמך למה זה קורה? למה בגן היא מסוגלת לתפקד כל היום בלי המוצץ, אבל בבית, הוא ציוד חובה? ההבדל כנראה הוא בגישה האסרטיבית של הגננת, אשר מבקשת ממנה , כנראה, להניח את המוצץ איתו באה לגן, במגרה שלה,ולהוציאו חזרה, רק כשהיא הולכת הביתה.בין לבין, היא דואגת,שוב כנראה, שהילדה תהיה פעילה בתחומים שונים בכל שעות השהות שלה בגן..הגננת אינה קוסמת כמובן,אבל עובדה, היא מצליחה לגרום לכך שהילדה תפרד מהמוצץ בכל שעות הפעילות..מאידך, כשהיא באה לבית הוריה כפי שאת אומרת, היא צמודה, מחוברת למוצץ,ומסרבת להפרד ממנו.הנסיון להעלים את המוצץ,שהוא רעיון טוב כשלעצמו, נכשל בגלל ,כנראה חוסגמילהר יכולת של ההורים להתמודד כנגד הלחץ שהיא הפעילה..הילדה היתה עצבנית, לא רגועה, כעוסה, אז מה?ברור שזו תגובתה. אם הדרך הזו נבחרה,יש לה רק סיום אחד,והוא סיום עידן המוצץ.ה"כניעה" אולי הוויתור ,אי עמידה בלחץ שלה, לא רק החזיר לפיה את המוצץ, אלא גם לימד אותה כיצד אפשר להשיג הכל מההורים.מה כן אפשר לעשות, מעבר לפתרונות של הסבתא,לפיהם כדאי למשל למרוח על המוצץ חומר שאינו יורד, עם טעם מלוח או חריף,גמילה, אינה יכולה להעשות בבת אחת, אלא בהדרגה,תוך מתן חיזוקים מילוליים, גופניים (חיבוק נשיקה) וקונקרטיים (שיטת הכוכבים).כאשר קובעים תאריך להתחלה,אפשר להתחיל למשל בשעה אחת. בה המוצץ אצל האם. בשעה הזו,יש צורך להיות עם הילדה ולהעסיקה בדברים שהיא אוהבת לעשות..תוך כדי מתן חיזוקים על היכולת להבליג על הרצון לשים את המוצץ בפה..וכמובן על היכולת להתמיד בכך שעה. כך בהדרגה,מדי יום, מגדילים מעט את שעות התפקוד ללא מוצץ,עם חיזוקים מתאימים..דברת על שמוש בספרים,מניח שהתכוונת לביבליוטראפיה, כלומר טיפול בספרות..הקראת סיפורים בהן יש בעייה דומה לגיבור/ה..ילדים אוהבים לשמוע סיפורים, אוהבים לדבר עליהם, ועפ"ר מזדהים עם גיבור/ת הספור,ולכן מפנימים ומקבלים חלק מהדרכים בהם הוא התמודד עם הבעייה.אגב,הזכרת את הפגיעה בשניים, שכולן בולטות,כלומר יש צורך בגשר..גשר הבנוי נכון לא מאפשר שמוש במוצץ, ודי לחכימה ברמיזה.כדאי גם להורים לשוחח עם הגננת ולשאול אותה, כחצד היא הצליחה להפריד בין הילדה למוצץ. יתכן שהיא יכולה להציע דרך מקורית משלה,שכפי הנראה, עובדת היטב. בכל מקרה, מצ"ב מאמר על גמילה ממוצץ, כדאי לקרוא.

 

[sipor]

תודה רבה על עזרתך..

ולצערי הגננת אינה קוסמת.. הילדה מתביישת להופיע בפני ילדים עם מוצץ ולכן אינה לוקחת אותו לגן בכלל... בכל מקרה, אני נעזרת בתשובתך ובמאמר שצירפת וננסה לעשות עוד מאמצים. תודה רבה על זמנך ותשובתך.