עזרה לילד

[all names r taken]

עזרה לילד

שלום, אחיין שלי בן 11, הוא אחיו והוריו עזבו את הארץ לארהב לפני שנתיים וחצי לארה"ב. עד כה הוא הסתדר ללא כל בעיה וניקלט לחלוטין. בתחילת השבוע הוא הלך במהלך בי,ס למרפאה ואמר שיש לו כאבי בטן ובכה (דבר שלא מתאים לו) ושכואב לו הראש. אחותי באה לקחת אותו, הם הלכו לרופא והוא אמר שהכל בסדר. בשאר השבוע חזר הדבר על עצמו. הוא אמר שהוא פוחד שמשהו יקרה להם ושמשהו מפריע לו ומפחיד אותו. ביקשנו ממנו לצייר מה שהוא מרגיש כיוון שהוא מעולה בציור הוא צייר איש ואמר שהוא קשור למשהו לא טוב שיקרה. אבל הוא כמובן לא יודע מה. בבי"ס אומרים שהכל בסדר ולא שמו לב להצקות או משהו כזה. מה דעתכם עלינו לעשות?

 

[גרא.]

all names r taken,לא נאמר היכן הוא מתגורר ,

היכן הוא לומד,אם הכוונה שהוא מתגורר אצל אחותך,שהיא הדודה שלו? והוא חי ולומד כאן בארץ, חשוב להבין מדוע אחרי שנתיים וחצי מתעוררת תגובה כזו של תלונות על כאבים.האם זוהי תגובה הקשורה ללימודיו בביה"ס? האם הוא מתלונן על כאבים שעה שהוא אמור ללכת לביה"ס?חשוב לדעת. בכל מקרה,בכל בי"ס ישפסיכולוגית חינוכית מטעם השירות הפסיכולוגי החינוכי המקומי,אפשר להפגש איתה,ותבקש שתראה מהזווית שלה מה קורה לילד.תפגש איתו,תשוחח ותעריך מה כדאי לעשות.

 

[all names r taken]

הבהרות

הוא אחיין שלי. הבן של אחותי. היא וכל המשפחה שלה כולל הוא מתגוררים בארה"ב. הם עזבו לפני שנתיים וחצי. זה התחיל רק בשבוע האחרון וכשהוא מגיע או נימצא בבי"ס. הוא לא יודע מה מפריע לו אלא רק שהוא דואג שיקרה משהו להוריו והוא אפילו צייר פנים של מישהו שקשור למשהו רע שיקרה. העניין הוא שאולי זה חרדת נטישה, אולי זה קשור למעבר שלהם לפני שנתיים וחצי מישראל לארה"ב, ואלי זה קשור לבי"ס או להצקות של מישהו. אנחנו לא יודעים.

 

[גרא.]

all names r taken,כפי שכתבתי,ילד לא משנה

את התנהגותו היומיומית סתם כך,ברוב המקרים זה קשור לאיזה שהיא חווייה שעבר.לרוב,טראומטית. ההתנגדות שלו ללכת לבית ספר שבאה לידי ביטוי בהיתחלות שלו,מרמזת שהוא סובל ממה שמכונה 'School Phobia",בעברית,חרדת בית הספר.יכול מאד שזה קשור למצב חברתי או לימודי שקרה בכתה,ובשל כך הוא אינו רוצה להגיע אליה.לעיתים זה נובע גם מחרדת נטישה,כאשר הילד חושש שכאשר הוא יחזור הביתה הוא לא ימצא את הוריו.כך או כך,חשוב לערב כאן פסיכולוג ילדים.