עזרה לוויטי??

גן חיות

New member
עזרה לוויטי??

כתבתי פה בעבר על ווייטי. . הוא הגיע אלינו מהרחוב בוגר וגילו לא ידוע. הווטרינר מנחש שהוא בערך בן 8.
הוא הגיע עם פצע מוגלתי ודלקת בדרכי השתן. טופל. החלים. סורס. מאז, בשנתיים וחצי שהוא אצלינו, יש לו דלקות בשתן חוזרות ונשנית , בתדירות הולכת וגוברת. ברוב המקרים לא היו קריסטלים ולא חסימות. הוא טופל באנטיביוטיקה וסטרואידים. השנה היתה לו חסימה ואבן קטנה בכלייה. הווטירנר העביר אותו למזון יורינרי. מאז חזר עוד כמה פעמים עם זיהומים ללא קריסטלים או חסימות.
לאחרונה, התעוררה בעיה בפה. הווטרינר אבחן דלקת חניכיים. ההנחה, כמו עם הדלקות בדרכי השתן - שזה כנראה אוטו-אימוני (פירוש: הווטרינר לא יודע מה גורם לזה).
הוא גם מצא איזה בעיה בשיניים. עשה ניקוי שיניים, נתן אנטיביוטיקה וסטרואידים. ביום שקיבל את הטיפול, התאושש מהרדמה והרגיש ממש טוב. אכל בתיאבון רב ושיחק. למחרת פחות טוב. למחרת לא אכל כלל. למחרת שיפור. תנודות לפה ולשם. החל גם לנסות לעשות פיפי בכל הבית ולא ברור אם הצליח ומתי. הווטרינר אמר שאין צורך להביא אותו כי ממילא הוא מטופל. ביום רביעי בבוקר וייטי היה נראה כל-כך רע וסמרטוטי שחשבנו שהוא גוסס. טסנו למרפאה.
גילו שלפוחית קשה , מלאה ומוגדלת מאד. ערכי תפקודי כליות לא טובות "אבל טוב שהבאת אותו עכשיו לפני שזה החמיר". הסבירו שזה אולי שוב אוטואימוני וקשור לדלקת חניכיים או לחילופין, הסרואידים שקיבל גרומו לחסימה. השאירו אותו מאושפז עם קטטר . אתמול בבוקר אמרו שהוציאו לו והוא משתין לבד והכל אחלה ולבוא אחה"צ לקחת אותו הביתה. כעבור שעתיים התקשרו להגיד לא לבוא, משאירים אותו מאושפז, בלי הקטטר הוא חסום. היום התלבטו. בסוף אמרו לי לבוא לקחת אותו הביתה.
מצבו כרגע: הוא עם קטטר כי בלי זה הוא לא מצליח להוציא שתן. הם אומרים שאין קריסטלים או אבנים. אין חסימה. פשוט לא יוצא לא פיפי בלי קטטר. לא ממש יודעים למה. חושבים אולי שהוא לא מצליח לכווץ את השרירים כדי להוציא את השתן מהשלפוחית.
אז הוא עם קטטר לפחות לארבעה ימים(אם לא יצליח שוב לתלוש אותו - דבר שעשה כבר כמה פעמים במרפאה). מקבל תרופה "לעזור לו לכווץ את השלפוחית". אוכל AD כי זה טעים. יש גם כדורים מעוררי תיאבון במידה ולא ירצה לאכול.הוא עם קולר אליזבטי כדי שלא יתלוש את הקטטר. הוא בכלוב אשפוז בבית כדי שהחתולים האחרים לא יציקו לו. הוא ממש אומלל. נראה לא טוב. מתקשה לאכול ולשתות עם הקולר האליזבטי.

יש למישהו ניסיון עם דבר כזה? יש לווטרינרים פה רעיונות מה זה יכול להיות או מה עוד לעשות?

חברה נחמדה כבר הציעה שנרדים אותו "כי הוא סובל". אבל זה לא חכמה. אוהבים אותו. רוצים לטפל בו ולראות אותו מרגיש טוב.
 

sapirdvm

New member
בואי רגע ננסה לעשות סדר דבר דבר

קודם כל באמת נשבר הלב כשרואים את החתולים המסכנים האלה שאוהבים אותם כל כך והם הופכים למסכנים כואבים. האישפוז אף פעם לא מוסיף להם והלואי ואפשר היה לשחרר אותו מהר ככל האפשר.
ערכי כליה גבוהים: בדר"כ חתול חסום (זה מה שקרה לוויטי) מעלה ערכי כליה עקב החסימה אבל הם יורדים והכיליה מתאזנת אם באמת הגעתם מהר לטיפול. אז לדעתי כאן ניתן להיות מאד אופטימיים.
החסימה: קטטר מאד חשוב כי אחרת הוא יחסם שוב וזה בסדר גמור כמה שטיפלו. הרצון שלנו הוא להוציא את הקטטר מוקדם ככל האפשר (מכל מיני סיבות), אבל מה שקובע זה היכולת שלו להשתין.
קולר E: אני גם שם להם קולר כשיש להם קטטר אבל בוחן אפשרות להסירו או לפרקים מבוקרים או בכלל אם אני מוצא שהחתול לא מתעסק עם הקטטר-ויש הרבה כאלה. הקולר מוריד את איכות החיים של החתול בצורה קשה מאד.
דלקת בדרכי השתן -חסימה-סטרואידים: גם לי היו מספר מקרים של חתולים שקיבלו סטרואידים ושבו עם דלקת בדכי השתן. מה רוצה לומר? שהטיפול כנראה היה מתבקש והתוצאה לא יכולה להיות חזויה. לא מצאתי, מעבר למקרים שקרו לי, מה הגורם לתגובה הזאת.
תזכרו שרב הדלקות בדרכי השתן הן ממקור אידיופטי: מקור לא ידוע ולא מובן שאין שום גורם מוכר שנמצא: לא חיידיקים, לא אבנים, לא חול. אבל סטרס למשל כן יגרום לדלקת בדרכי השתן (ועליה יתלבשו גורמים שנייוניים כמו חיידקים).
אני משער שהדלקת בדרכי השתן תסתדר לה בטיפול שמקבל וצריך לחשוב הלאה איך זה לא ישוב (לחפש את הגורם).
אם יש זיהום: לחפש פגם אנטומי. שלפוחית לא אמורה להזדהם. לקחת שתן בדיקור של השלפוחית ולשלוח לתרבית ולתת אנטיביוטיקה לפי הבידוד. לשלוח שוב תרבית בסוף הטיפול ורק כששתי תרביות רצופות יוצאוות סטריליות להחליט שסיימתם את הטיפול בבעיה.
אבן בכיליה: האם עדיין נמצאת שם? האם נחקרה-איזה סוג היא? איך אובחנה?
איך הוא ב'להקה' שלך בבית? הוא מהמובילים או שהוא מהנחותים?
מה נמצא בביקת השתן? האם עדיין מקבל סטרואידים? האם מקבל שיכוך כאבים?
 

גן חיות

New member
תשובות

קודם כל, תודה על התשובה המהירה והמפורטת.
אבן בכלייה : לא נלקחה דגימה. היא התמוססה ולא חזרה . אובחנה באולטראסאונד..
נלקח שתן מהשלפוחית.כרגע, אין לו דלקת.
הוא לא מקבל כרגע אנטיביוטיקה, כי כאשר הגענו עם הבעיה בפה והיה זקוק לאנטיביוטיקה, היה ברור שלא ישתף פעולה עם כדורים או סירופ אז קיבל זריקה של אנטיביוטיקה שאמורה להיות טובה לשבועיים (שעוד לא עזרו). כנ"ל לגבי הסטרואידים.

במהלך הלילה נרטב לו המצע בכלוב, אז אני מבינה שיצא שתן. הוא ישן בשקט בלילה.
בבוקר קמתי מאוחר מהרגיל והוא העיר אותי בקריאות בבקשה לאוכל. הוא לא מסתדר עם הקולר ולא ניתן להוריד אותו כי א- הוא משחרר את הקטטר וב- כיוון שהצליח כמה פעמים במרפאה להוריד גם את הקולר וגם את הקטטר, שניהם תפורים לעורו. לכן גם הוא סובל אי-נוחות מהקולר יותר מבמצב רגיל.
הוא אכל מאד יפה. לא הצלחתי לתת לו מים, גם לא במזרק אבל כן שתה חלב כאשר החזקתי לו את הכלי.
הוא מאד רוצה פינוק(קיבל ויקבל עוד) ומאד רוצה לצאת מהכלוב( לא יקרה). הוא בדרך כלל חתול שמפתיע ותוקף את שאר ההולכים על ארבע בבית ולרוב, גם הכלבות וגם החתולים האחרים חוששים ממנו ולא אוהבים אותו. הם גם מקנאים כי יש לו אוכל יותר טעים (אוכל כרגע AD). לכן, ברגע שהוא חלש, חלקם תוקפים אותו, כאילו מחזירים לו על העבר.

הוא לא מקבל שיכוך כאבים.

כרגע, כולם אכלו והלכו לישון. גם הוא. אני מניחה שכאשר הם יתעוררו ויתחילו לשחק ולקבל פינוק הוא ישתגע ויבכה הרבה. כנ"ל כאשר הילדים יגיעו. כעת ההתרשמות שהוא אמנם סובל אבל הסבל העיקרי שלו נפשי : רוצה להסתובב, רוצה להתנקות, רוצה פינוק.(הוא חתול שדורש ומקבל הרבה פינוק). רוצה לאכול ולשתות עצמאי.

הדלקות החוזרות ונשנות הן הבעיה הגדולה שלו. לא מוצאים סיבה.
 

sapirdvm

New member
שתי הערות

הראשונה: לדעתי, שיכוך כאבים הוא חלק אינטגראלי מטיפול בדקלת שתן חסימתית בחתול. ככלל, היום הדיעה הרוות היא שחתול ושיכוך כאבים זה שני דברים שהולכים ביחד. צריך לברור אותם היטב לפי המצב ותופעות הלוואי.
השינה: סטרס סטרס סטרס. אולי וויטי לא יכול לחיות אצלך בבית עם כל הלהקה שיש לך? אולי צריך למצוא לו בית שיהיה שם בן יחיד? ואפילו מצאתי כבר שחתול שיוצא ונכנס חופשי מרגיש לעיתים טוב יותר מאשר בבית שהוא בעצם 'גן חיות'

בסה"כ נשמע בשורות טובות מה שסיפרת
 

גן חיות

New member
תודה.

אדבר עם הווטירנר לגבי שיכוך כאבים ונבדוק מה ניתן לעשות כדי להקל על וייטי.
 

ella100

New member
היי ספיר,לגבי המשפט הזה

"..ככלל, היום הדיעה הרווחת היא שחתול ושיכוך כאבים
זה שני דברים שהולכים ביחד.."- אני לא וטית,
אבל תמיד חשבתי,תמיד,ששיכוך כאבים,צימצום כאב,הוא א-ב בתהליך
טיפול בחיה.כל חיה.

נחמד לקרוא שהגיעו (לענין הזה) ימי המשיח?--למה זה לקח שנים?

היכן ואיך הגיעו לשנוי ה"כלל"- יודע לפרט?
 
למעלה