עזרה לאחותי
שלום,
יש לי אחות בת 30 שאני חושדת שהיא א-מינית + בעיות נפשיות נוספות.
לאחותי אין חברים או חברות - אין היא מעוניינת בכך.
מעולם לא יצאה דייט, לא התנשקה ושוב, אין היא מעוניינת בכך.
היא לא אוהבת לצאת לצאת לבתי קפה או מסעדות.
היא עובדת באותהנ העבודה כמה שנים, אך עבודה יחסית פשוטה וקרובה לבית.
היא מתגוררת עם הוריי ואין לה שום כוונה או רצון לעזוב.
היא בחורה מאוד מטופחת, מאוד חשוב לה להתלבש יפה.
היא יכולה רגע אחד להיות הכי רגועה וסבבה ושנייה לאחר מכן אם מישהו אחר משהו
שלא התאים לה - היא מתהפכת לחלוטין, כועסת וצועקת.
אי אפשר לדבר איתה על דברים אישיים.
ניסיתי מיליון פעם להתקרה אליה ולשאול שאלות יותר אישיות,
מעולם לא הצלחתי לקבל תשובה,
פעמיים קיבלתי התפרצויות בכי דרמטיות והיסטריות.
היא לא ממש אוהבת חיבוקים או נשיקות (על הלחי).
כאשר קורה למישהו מאתנו משהו משמח - היא לא יודעת איך להחמיא.
כאשר אחד מאיתנו חולה - היא הכי אכפתית ודואגת בעולם.
כאשר היא עם אנשים אחרים היא יותר נחמדה וחברמנית.
כאשר היא בחברת המשפחה הקרובה (לא הגרעינית), היא סגורה,
לא מעוניינת באמת לדבר או ליצור קשר עם אף אחד.
טיפול - היא הלכה 3 חודשים אחרי שאמא שלי הכריחה אותה ללכת,
אחרי 3 חודשים היא התחננה יותר לא ללכת והפסיקה,
מאז היא לא מוכנה להקשיב לזה שוב.
אחותי בת 30 אוטוטו.
אבא שלי התייאש לחלוטין ממצבה.
אמא שלי כבר לא יודעת מה לעשות.
אני נשארתי היחידה שאולי איכשהו מנסה להציל את אחותי.
היא בחורה יפה, מחכה ואינטילגנטית מאוד,
מצחיקה וחמודה וכואב לי כ"כ שאני רואה את מצבה.
האם יש משהו שניתן לעשות?
האם לדעתך מדובר במקרה של בחורה א-מינית?
אשמח לתשובתך.
שלום,
יש לי אחות בת 30 שאני חושדת שהיא א-מינית + בעיות נפשיות נוספות.
לאחותי אין חברים או חברות - אין היא מעוניינת בכך.
מעולם לא יצאה דייט, לא התנשקה ושוב, אין היא מעוניינת בכך.
היא לא אוהבת לצאת לצאת לבתי קפה או מסעדות.
היא עובדת באותהנ העבודה כמה שנים, אך עבודה יחסית פשוטה וקרובה לבית.
היא מתגוררת עם הוריי ואין לה שום כוונה או רצון לעזוב.
היא בחורה מאוד מטופחת, מאוד חשוב לה להתלבש יפה.
היא יכולה רגע אחד להיות הכי רגועה וסבבה ושנייה לאחר מכן אם מישהו אחר משהו
שלא התאים לה - היא מתהפכת לחלוטין, כועסת וצועקת.
אי אפשר לדבר איתה על דברים אישיים.
ניסיתי מיליון פעם להתקרה אליה ולשאול שאלות יותר אישיות,
מעולם לא הצלחתי לקבל תשובה,
פעמיים קיבלתי התפרצויות בכי דרמטיות והיסטריות.
היא לא ממש אוהבת חיבוקים או נשיקות (על הלחי).
כאשר קורה למישהו מאתנו משהו משמח - היא לא יודעת איך להחמיא.
כאשר אחד מאיתנו חולה - היא הכי אכפתית ודואגת בעולם.
כאשר היא עם אנשים אחרים היא יותר נחמדה וחברמנית.
כאשר היא בחברת המשפחה הקרובה (לא הגרעינית), היא סגורה,
לא מעוניינת באמת לדבר או ליצור קשר עם אף אחד.
טיפול - היא הלכה 3 חודשים אחרי שאמא שלי הכריחה אותה ללכת,
אחרי 3 חודשים היא התחננה יותר לא ללכת והפסיקה,
מאז היא לא מוכנה להקשיב לזה שוב.
אחותי בת 30 אוטוטו.
אבא שלי התייאש לחלוטין ממצבה.
אמא שלי כבר לא יודעת מה לעשות.
אני נשארתי היחידה שאולי איכשהו מנסה להציל את אחותי.
היא בחורה יפה, מחכה ואינטילגנטית מאוד,
מצחיקה וחמודה וכואב לי כ"כ שאני רואה את מצבה.
האם יש משהו שניתן לעשות?
האם לדעתך מדובר במקרה של בחורה א-מינית?
אשמח לתשובתך.
