time to fly
New member
עזרה ותשורה
היום חוויתי דבר קשה התמודדתי עם דבר עימו לא ידעתי להתמודד המון המון זמן יש לי ידידה אנחנו בקשר מאז שרות קורס הויפאסנה האחרון שלי משהו כמו חודש וחצי + הקשר היו לו את גווניו אך מתחילתו הרגשתי בחסרונותיה של הידידה אך ניסיתי להתעלות מעליהם כי אמרתי לעצמי שעלי להתבונן במכלול ולא בפרטים. אך איך שהזמן עבר, מודעותי ותשומת ליבי לחסרונותיה התגברה והתגברה כלבנים הנבנים אט אט ויוצרים חומה גדולה המכבידה על הראייה וזאת הבעיה שיש לי עם התכונה הזאת - עם חוסר אינטליגנציה. אמרתי זאת, וקשה לי לומר זאת, מאוד מאוד זאת חסימה אנרגטית עצומה הקיימת בי שאני שונא כלכך ובעצם, איני יודע אם זאת חסימה כלשהיא ואם זאת בעיה שעלי לתקן בעצמי אני שואף להיות במקום המקבל כל אדם באשר הוא ואני מצליח מאוד ומצליח גם להעביר זאת לסובבים אותי, למשוך אותם אליי, אל המקום שלי אבל בתחום זה נכשל אני שוב ושוב אני שואף לאהוב בצורה מוחלטת כל אדם להיות במקום מרוחק כלכך וקרוב כלכך בו זמנית לגעת בכל אדם בצורה המוחלטת של הנגיעה, ובעצם לא לגעת בו כי הוא לא קיים אבל, לפעמים, כמו במקרה הזה, היא קיימת כלכך, ובעצם, האם אני קיים שם ולא היא? האם היא סה"כ מראה לבעיותיי וכאן בעייתי הרי מותר לי לא לאהוב תכונות מסוימות אצל אנשים מותר לי להעדיף שבחבריי יהיו תכונות מסוימות ואכויות ואנרגיות מסוימות אז מה רע בלרצות שחברי יעשירו אותי כמו שאני מצפה שחבריי יעשו זאת השופט שלי/אשמה עצמית יושבת לי על הכתף ואומרת לי שאסור לי לדרוש דברים מחבריי, לצפות שיהיו דבר מסויים ואין לי שורה של חוקים ברור שכשאני פוגש אדם, האינטרקצייה בין שניינו חוגגת, זרימת המידע ובירור הנתונים אחד על השני קוראת בין רגע, אך איני בא עם דרישות לעולם הסובב אותי, וכאשר אני רואה את מנגנוני, אני משתדל לצפות בו. אבל וזאת הנקודה החשובה שאני מורח כבר המון זמן, מצטער
, למה אני מרגיש רע שאני לא רוצה ידידה שלא תורמת לי כלום? למה אסור לי לדחות אדם ממעגל חבריי? אני מאשים את עצמי שאני עושה זאת כי הייתי כמוה, נשלט ע"י חוסר בטחוני, מאויים מהסובבים אותי, מוזן ע"י חברי והורי שאיני שווה כלום, גורמים שגרמו לי להיות כה חסר ביטחון, כה בטוח בטימטומי, טיפשותי, חוסר שיוויוני ונחיתותי לךעומת שאר כל העולם כולו !!! כנראה שזאת הבעיה בגלל שאני עברתי את מה שעברתי, בגל מקומי היום, באים אלי אנשים הזקוקים לעזרה. לה יכלתי לעזור כל עוד יכלתי לביטויים ה"שליליים" הללו. שאלות: האם התנגדויותיי מותרות? האם מותר לי לרצות רמה מסוימת מחברי? האם זה בסדר לחטוא בהערכה עצמית גבוהה ולרצות רמה אישית אינטלקטואלית מחברי, כמה רע שזה נשמע, כמה לא PC שזה נשמע? האם תשומת ליבי לבעיה זאת קיימת כי לי עשו זאת, ואיני מסוגל להודות בעובדה שמותר לי להעדיף סוג מסוים של חברים? כמו שאני בצורה אוטומתית מקבל כליגיטימי ובוחר חברים נטולי תכונות מסוימות, כך יכול אני להכניס לעולם ההעדפות שלי גם תכונה זאת? אם אני שואף לאהבת כל אדם באשר הוא, אז למה אין לי חברים שליליים בטבעם? אגוצנטרים? רוצחים? פאדופילים? הרי כבר ביצעתי סלקציה, אז אם תכונות אלו ליגיטימיות לביטול, למה תכונה זאת לא ליגיטימצית לביטול? כל מונולוג זה גרם לי להבין שמותר לי, אני סתם מאשים את עצמי יותר מדי, אם אני פוסל אנשים על דברים מסויימים, למה פה אני מרגיש רע? אם אני מצפה ממני לגדולות, אז שאבטא זאת בכל המישורים וכל הקבלות האפשריות. לא יודע הדרך עוד ארוכה הגיבו, קיראו, צירחו, נמקו, הסבירו, חוו, גחחו ותעשירו |תודה לכולכם על הסבלנות והשקידה על קריאת הודעתי| |והנה תשורתי:
ענקי ממני
|
היום חוויתי דבר קשה התמודדתי עם דבר עימו לא ידעתי להתמודד המון המון זמן יש לי ידידה אנחנו בקשר מאז שרות קורס הויפאסנה האחרון שלי משהו כמו חודש וחצי + הקשר היו לו את גווניו אך מתחילתו הרגשתי בחסרונותיה של הידידה אך ניסיתי להתעלות מעליהם כי אמרתי לעצמי שעלי להתבונן במכלול ולא בפרטים. אך איך שהזמן עבר, מודעותי ותשומת ליבי לחסרונותיה התגברה והתגברה כלבנים הנבנים אט אט ויוצרים חומה גדולה המכבידה על הראייה וזאת הבעיה שיש לי עם התכונה הזאת - עם חוסר אינטליגנציה. אמרתי זאת, וקשה לי לומר זאת, מאוד מאוד זאת חסימה אנרגטית עצומה הקיימת בי שאני שונא כלכך ובעצם, איני יודע אם זאת חסימה כלשהיא ואם זאת בעיה שעלי לתקן בעצמי אני שואף להיות במקום המקבל כל אדם באשר הוא ואני מצליח מאוד ומצליח גם להעביר זאת לסובבים אותי, למשוך אותם אליי, אל המקום שלי אבל בתחום זה נכשל אני שוב ושוב אני שואף לאהוב בצורה מוחלטת כל אדם להיות במקום מרוחק כלכך וקרוב כלכך בו זמנית לגעת בכל אדם בצורה המוחלטת של הנגיעה, ובעצם לא לגעת בו כי הוא לא קיים אבל, לפעמים, כמו במקרה הזה, היא קיימת כלכך, ובעצם, האם אני קיים שם ולא היא? האם היא סה"כ מראה לבעיותיי וכאן בעייתי הרי מותר לי לא לאהוב תכונות מסוימות אצל אנשים מותר לי להעדיף שבחבריי יהיו תכונות מסוימות ואכויות ואנרגיות מסוימות אז מה רע בלרצות שחברי יעשירו אותי כמו שאני מצפה שחבריי יעשו זאת השופט שלי/אשמה עצמית יושבת לי על הכתף ואומרת לי שאסור לי לדרוש דברים מחבריי, לצפות שיהיו דבר מסויים ואין לי שורה של חוקים ברור שכשאני פוגש אדם, האינטרקצייה בין שניינו חוגגת, זרימת המידע ובירור הנתונים אחד על השני קוראת בין רגע, אך איני בא עם דרישות לעולם הסובב אותי, וכאשר אני רואה את מנגנוני, אני משתדל לצפות בו. אבל וזאת הנקודה החשובה שאני מורח כבר המון זמן, מצטער
