עזרה דחופה
שלום אנשים נחמדים, בקר טוב סיטואציה שאין לי מושג איך להתמודד אתה: אני והוא כמעט ולא נפגשים הוא חוזר מאוחר כשאני ישנה, אתמול הוא הגיע ואני עדיין הייתי ערה (23:00)התלהבתי, סוף סוף יש עם מי לדבר לחלוק לשתף, מהר מאוד הבנתי שלא הגיע על מנת לתת לי תשומת לב מיוחדת אלא רק מפני שהיה צריך להקליט עמיתה בTV ואז יוצא שוב לפגישה. נעלבתי מאוד התלבשתי ויצאתי לחברה. חזרתי מאוחר הוא חיכה והכין דף שלם לגבי המשך הדרך. אגב, "דרך" בה בכל פעם מחדש אני מתכופפת עוד ועוד, זה התחיל ב"אל תחכי לי",לא חייבת לשאול איפה הייתי וכו.. בקיצור הוא מחכה לי עם אופציות להמשך כי " לא נראה לא" אני השבתי שאני לא מוכנה להקשיב ולא אתן לא תשומת לב בדיוק כמו שאני לא מקבלת, הוא מפציר, כדאי לך להקשיב ואני לא מוכנה. לבסוף הוא שואל אותי אז החלטת שאת רוצה ניתוק מוחלט? אמרתי כן! אני מתרחקת ממנו מחדר לחד והוא אחרי עד שהתייאש ואמר- אם את רוצה ניתוק מוחלט תני לי את הויזה ואת המפתחות של האוטו, הייתי בשוק. מצד אחד אני יודעת שהוא מתנהג כך מפני שנפגע לו האגו שבשום אופן לא הקשבתי לו אבל זה קצת מוגזם. החזרתי לו את הויזה והמפתחות ואמתי שמחא בבקר אני הולכת יש למקום אחד בלבד(רמזתי לרבנות) הנקודה היא מה אני עושה בכל פעם מחדש שהוא נוקט בצעד "ענישה" של ויזה ומכונית? (הויזה והמכונית הם של החברה שעל שמו ומתעמי נוחות השתמשתי בהם) באופן כלי הוא נדיב כפיצוי על הזמן שהוא אינו מקדיש, לצערי שם דבר חומרי לא פיצה אותי עדיין על תשומת לב וחום. (הרקע שלי לא משחק תפקיד אני אקדמאית שלא חסכתי מעולם, אמא לשניים) היום לא הלכתי לעבודה. ממתינה לתגובותיכם, יום טוב לכולם מילי.
שלום אנשים נחמדים, בקר טוב סיטואציה שאין לי מושג איך להתמודד אתה: אני והוא כמעט ולא נפגשים הוא חוזר מאוחר כשאני ישנה, אתמול הוא הגיע ואני עדיין הייתי ערה (23:00)התלהבתי, סוף סוף יש עם מי לדבר לחלוק לשתף, מהר מאוד הבנתי שלא הגיע על מנת לתת לי תשומת לב מיוחדת אלא רק מפני שהיה צריך להקליט עמיתה בTV ואז יוצא שוב לפגישה. נעלבתי מאוד התלבשתי ויצאתי לחברה. חזרתי מאוחר הוא חיכה והכין דף שלם לגבי המשך הדרך. אגב, "דרך" בה בכל פעם מחדש אני מתכופפת עוד ועוד, זה התחיל ב"אל תחכי לי",לא חייבת לשאול איפה הייתי וכו.. בקיצור הוא מחכה לי עם אופציות להמשך כי " לא נראה לא" אני השבתי שאני לא מוכנה להקשיב ולא אתן לא תשומת לב בדיוק כמו שאני לא מקבלת, הוא מפציר, כדאי לך להקשיב ואני לא מוכנה. לבסוף הוא שואל אותי אז החלטת שאת רוצה ניתוק מוחלט? אמרתי כן! אני מתרחקת ממנו מחדר לחד והוא אחרי עד שהתייאש ואמר- אם את רוצה ניתוק מוחלט תני לי את הויזה ואת המפתחות של האוטו, הייתי בשוק. מצד אחד אני יודעת שהוא מתנהג כך מפני שנפגע לו האגו שבשום אופן לא הקשבתי לו אבל זה קצת מוגזם. החזרתי לו את הויזה והמפתחות ואמתי שמחא בבקר אני הולכת יש למקום אחד בלבד(רמזתי לרבנות) הנקודה היא מה אני עושה בכל פעם מחדש שהוא נוקט בצעד "ענישה" של ויזה ומכונית? (הויזה והמכונית הם של החברה שעל שמו ומתעמי נוחות השתמשתי בהם) באופן כלי הוא נדיב כפיצוי על הזמן שהוא אינו מקדיש, לצערי שם דבר חומרי לא פיצה אותי עדיין על תשומת לב וחום. (הרקע שלי לא משחק תפקיד אני אקדמאית שלא חסכתי מעולם, אמא לשניים) היום לא הלכתי לעבודה. ממתינה לתגובותיכם, יום טוב לכולם מילי.