עזרה דחופה.

[חברה של הארנב הביוני]

עזרה דחופה.

אני מטופלת אצל פסיחכולוגית, הקטע הוא שייתה לי איתה רק פגישה אחת עד כה. אני בולימית, ורציתי לדעת האם זה בגדר הדברים שאם אני מספרת לה היא חייבתלשמור בסוד.

 

[גרא.]

חיובי, הפסיכולוגית חייבת לשמור

ולא להוציא שום מידע ממהלך הטיפול ביניכן,ללא הסכמתך בכתב.

 

[חברה של הארנב הביוני]

היא אמרה שדברים מסוימים

כגון פגיעה עצמית ונטיות אובדניות היא יכולה לספר ללא רשות ממני.

 

[גרא.]

בכל הנוגע לאיום בפגיעה עצמית, שהיא

מעריכה, שזהו איום ממשי,אכן היא חייבת לדווח עלמנת למנוע את הפגיעה.

 

[חברה של הארנב הביוני]

לספר לה או לא?

 

[גרא.]

לספר,מאחר וחשוב שתדברי עימה על

כל מה שמציק,מעיק ומכאיב לך...השיקול אם לספר להורייך,אם לאו,יעשה על ידי הפסיכולוגית,בהתאם לחומרת האיום.כאשר היא יודעת, שאם וכאשר היא תספר,היא כבר לא תוכל להמשיך לטפל בך..

 

[חברה של הארנב הביוני]

למה??

למה היא לא תוכל ? והאם היא יכולה לספר על הפרעות אכילה?

 

[nutmeg]

אני לא מבינה משהו

את שואלת על שני דברים: אחד הפרעות האכילה, שניים על אינפורמציה בטיפול הקשורה למחשבות אבדן. כל פסיכולוג שתלכי אליו יודע ויכול להתמודד עם מחשבות אבדן של מטופל ולא כל פעם שמישהו אומר בחדר "אני רוצה למות" מיד רצים ומדווחים. בודקים עם המטופל עד כמה כוונות ההתאבדות אכן ממשיות ועד כמה חיי המטופל בסכנה, מול המשאלה הזו שלפעמים חשובה להבנת תהליכים בטיפול ובכלל לא קשורה לכוונה אמיתית לביצוע. כל זה לא קשור להפרעות האכילה שעליהן את יכולה (וכנראה זה גם מה שתעשי) לדבר חפשי. כבר כתבתי כאן בעבר שמותר לחשוב על מוות ואני לא מכירה אדם שלא חשב מחשבות אבדן באיזה שלב של חייו. מחשבות אבדן פעמים רבות עוזרות בטיפול לחשוף דווקא את ערכי החיים, ועוזרות לנסח "מה באמת חשוב ושווה" לחיות עבורו. אני באמת ממליצה לך מקרב לב - על מנת שתפיקי את המירב מהטיפול שלך בעצמך - לעבוד עם המטפלת על תחושת האמון שלך גם בה וגם בטיפול. כשתעברי את שלב החששות תגלי מקום בו את יכולה לחשוב ביחד עם עוד מישהו על כל דבר בעולם ולהשאר בחיים... כל עוד את מבינה שיש הבדל מהותי בין הרצון לחשוב ולעבד רגשות לבין הרצון לבצע.