הנסיכה2011
New member
עזרה דחופה
אני כותבת לכם מתוך כאב עצום.
אנחנו נשואים קצת פחות משנה. לפני כחודשיים נולדה לנו בת מקסימה. לאחר שבוע בביה"ח חזרנו לבית אימי על מנת שאוכל להשתקם פיזית ונפשית וללמוד לטפל בילדה. בעלי, שהיה מאז ומתמיד יותר מבן בית אצלנו, עבר יחד איתי. לפני המעבר ותוך כדי המעבר ניסו הוריו למנוע ממני את המעבר לאימי בטענה שאימו של רועי, גידלה לבד את 3 ילדיה ולכן גם אני צריכה לגדל לבד את ביתי כשהסברתי להם שאני זקוקה לעזרה וכי אשמח לעבור אליהם ולקבל זאת אצלם הם אמרו שזה בלתי אפשרי מבחינתם. לאחר כשבוע וחצי מאז שחזרנו מביה"ח הם הועילו בטובם להגיע אלינו. אך במקום להתעסק עם הנכדה כל מה שהיה להם להגיד זה כמה שאני לא בסדר שאני מקבלת עזרה מאמא שלי ושאני צריכה לחזור לבית המשותף. הסברתי להם את חשיבות העזרה עבורי שכן אני מדממת, כואבת, מלאת תפרים ועייפה זקוקה לעזרה בגידול הילדה (מצטערת על התיאור אך זו המציאות). הם לא קיבלו זאת. מאז הם לא הגיעו לראות את הנכדה. עברו כבר חודשיים מאז. באותה התקופה בעלי נסע אליהם ולא חזר. ופתאום הוא התהפך. בשיחות איתו הבהיר לי שהוריו לעולם לא יסכימו להגיע לבית אימי לראות את הנכדה ושרק אני צריכה להביאה אליהם. הסברתי לרועי שעד גיל 40 יום אני לא מוציאה אותה בערבים. מה שגרם להוריו להזמין אותי אליהם רק פעם אחת ורק בערב. לאחר 40 יום הם אפילו לא הזמינו פעם אחת. בעלי עזב אותי ואת הבת שלו כשהיא רק בת שבועיים. הוא נמצא רוב הזמן בבית הוריו. הוא טען שעד שלא אחזור לדירה המשותפת אין לו מה לחפש בבית אימי. הוריו אסרו עליו לישון עימי עד שאחזור לדירה המשותפת. אביו כתב לו שאם ישן איתי הוא לא גבר. בעלי אמר לי שהוא חרא של בעל וחרא של בן ולכן מעדיף להיות חרא של בעל ולא חרא של בן. בנוסף הוא הוסיף שאימו לא תישן בלילות כל עוד הוא ישן איתי. התקשרתי אליו מספר פעמים כשהילדה בוכה וביקשתי ממנו להגיע ולעזור לי להרגיעה שכן הילדה מרגישה הכל. הוא לא מגיע. הוא מדבר לא יפה אלי ואל אימי. כשאימי אמרה לו שאנחנו שנינו מתמוטטות הוא ענה לה שהוא מעדיף שאתמוטט בבית המשותף. ניסיתי ליצור קשר עם הוריו אך הם לא עונים. הוא איבד כל צלם אנוש. אני ניסיתי לחזור מספר פעמים לביתנו אך כל פעם שעשיתי זאת הוא לקח את רגליו וברח והשאיר אותי לבד עם הקטנה. חשוב לציין שעד הלידה אני ובעלי הסתדרנו יפה ביחד. הוריו תמיד ניסו להשפיע עלינו אך לא הצליחו עד אחרי הלידה. הם עושים הכל כדי שנתגרש וכדי שבעלי לא יפגוש אותי ואת הילדה שלי.
אני כותבת לכם מתוך כאב עצום.
אנחנו נשואים קצת פחות משנה. לפני כחודשיים נולדה לנו בת מקסימה. לאחר שבוע בביה"ח חזרנו לבית אימי על מנת שאוכל להשתקם פיזית ונפשית וללמוד לטפל בילדה. בעלי, שהיה מאז ומתמיד יותר מבן בית אצלנו, עבר יחד איתי. לפני המעבר ותוך כדי המעבר ניסו הוריו למנוע ממני את המעבר לאימי בטענה שאימו של רועי, גידלה לבד את 3 ילדיה ולכן גם אני צריכה לגדל לבד את ביתי כשהסברתי להם שאני זקוקה לעזרה וכי אשמח לעבור אליהם ולקבל זאת אצלם הם אמרו שזה בלתי אפשרי מבחינתם. לאחר כשבוע וחצי מאז שחזרנו מביה"ח הם הועילו בטובם להגיע אלינו. אך במקום להתעסק עם הנכדה כל מה שהיה להם להגיד זה כמה שאני לא בסדר שאני מקבלת עזרה מאמא שלי ושאני צריכה לחזור לבית המשותף. הסברתי להם את חשיבות העזרה עבורי שכן אני מדממת, כואבת, מלאת תפרים ועייפה זקוקה לעזרה בגידול הילדה (מצטערת על התיאור אך זו המציאות). הם לא קיבלו זאת. מאז הם לא הגיעו לראות את הנכדה. עברו כבר חודשיים מאז. באותה התקופה בעלי נסע אליהם ולא חזר. ופתאום הוא התהפך. בשיחות איתו הבהיר לי שהוריו לעולם לא יסכימו להגיע לבית אימי לראות את הנכדה ושרק אני צריכה להביאה אליהם. הסברתי לרועי שעד גיל 40 יום אני לא מוציאה אותה בערבים. מה שגרם להוריו להזמין אותי אליהם רק פעם אחת ורק בערב. לאחר 40 יום הם אפילו לא הזמינו פעם אחת. בעלי עזב אותי ואת הבת שלו כשהיא רק בת שבועיים. הוא נמצא רוב הזמן בבית הוריו. הוא טען שעד שלא אחזור לדירה המשותפת אין לו מה לחפש בבית אימי. הוריו אסרו עליו לישון עימי עד שאחזור לדירה המשותפת. אביו כתב לו שאם ישן איתי הוא לא גבר. בעלי אמר לי שהוא חרא של בעל וחרא של בן ולכן מעדיף להיות חרא של בעל ולא חרא של בן. בנוסף הוא הוסיף שאימו לא תישן בלילות כל עוד הוא ישן איתי. התקשרתי אליו מספר פעמים כשהילדה בוכה וביקשתי ממנו להגיע ולעזור לי להרגיעה שכן הילדה מרגישה הכל. הוא לא מגיע. הוא מדבר לא יפה אלי ואל אימי. כשאימי אמרה לו שאנחנו שנינו מתמוטטות הוא ענה לה שהוא מעדיף שאתמוטט בבית המשותף. ניסיתי ליצור קשר עם הוריו אך הם לא עונים. הוא איבד כל צלם אנוש. אני ניסיתי לחזור מספר פעמים לביתנו אך כל פעם שעשיתי זאת הוא לקח את רגליו וברח והשאיר אותי לבד עם הקטנה. חשוב לציין שעד הלידה אני ובעלי הסתדרנו יפה ביחד. הוריו תמיד ניסו להשפיע עלינו אך לא הצליחו עד אחרי הלידה. הם עושים הכל כדי שנתגרש וכדי שבעלי לא יפגוש אותי ואת הילדה שלי.