עזרה דחופה
שלום חברים,
פעם ראשונה שאני כותב פה, ואני כבר לא יודע לאן לפנות או למי, אני מקווה שאני אסכם את הדברים כמה שיותר קצר ולעניין.
קודם כל אני בן 21. הייתי עם חברה שלי שנתיים. הכרנו בצבא בלי שאפילו התחלנו עם אחד השני פשוט התאהבנו וזה קרה.
במהלך השנתיים האלה באמת היו רגעים שאני מתחרט עליהם, דברים שעשיתי רע, שלא הייתי שם בשבילה או החלפתי אותה בדברים שטותיים אחרים.
לפני כשבועיים-שלושה היא נפרדה ממני, ובצדק אם אפשר להגיד. אבל אני עדיין אהבתי אותה ועדיין היו לנו רגעים טובים ביחד.
היינו גרים אצלה עם אמא שלה.
העניין הוא שאני באמת אוהב אותה ואני רוצה להוכיח לה שאני אדם אחר, שאני יכול לשמר ולשפר את הדברים הטובים ולעשות כמה שפחות טועויות.
עכשיו אני שבור, אני באמת מנסה לחזור אליה ושנתתי לה ללכת באותו יום.
היא כבר בערך יוצאת עם מישהו אחר, ואני עדיין מדבר איתה ומסביר לה עד כמה שטעיתי ועד כמה שאני חייב לנסות לעשות משהו ולתקן את הטעות.
היא אומרת לי שזה כבר מאוחר מידי, ושהיא קיבלה החלטה.עכשיו גם אמא שלה, ואחותה והחברים שלה אמרו לה גם שזו החלטה טובה.
היתה לי איזו בעיית שתיה גם, שאני באמת רוצה לטפל בה ואני גם הולך לטפל בזה.
אני מנסה כן להיות איתה עכשיו ונפגש איתה לפעמים ומדבר איתה, והיא אמרה לי לפני כמה ימים בהודעה משהו כמו "אתה באמת מדהים בזמן האחרון, אבל זה מאוחר מידי".
אני באמת לא יודע מה לעשות, היו לי חלומות, היו לי תוכניות - מצאתי לי עבודה באמת טובה שזה היה באמת בשבילנו ורציתי לחפש דירה, ובעקרון כל החיים שלי באמת היו מתוכננים איתה.
למישהו יש משהו להגיד בנושא? איך אני גורם לזה לחזור? איך אני מוכיח שאני רוצה לחזור ושהכל יהיה בסדר?
תודה רבה
שלום חברים,
פעם ראשונה שאני כותב פה, ואני כבר לא יודע לאן לפנות או למי, אני מקווה שאני אסכם את הדברים כמה שיותר קצר ולעניין.
קודם כל אני בן 21. הייתי עם חברה שלי שנתיים. הכרנו בצבא בלי שאפילו התחלנו עם אחד השני פשוט התאהבנו וזה קרה.
במהלך השנתיים האלה באמת היו רגעים שאני מתחרט עליהם, דברים שעשיתי רע, שלא הייתי שם בשבילה או החלפתי אותה בדברים שטותיים אחרים.
לפני כשבועיים-שלושה היא נפרדה ממני, ובצדק אם אפשר להגיד. אבל אני עדיין אהבתי אותה ועדיין היו לנו רגעים טובים ביחד.
היינו גרים אצלה עם אמא שלה.
העניין הוא שאני באמת אוהב אותה ואני רוצה להוכיח לה שאני אדם אחר, שאני יכול לשמר ולשפר את הדברים הטובים ולעשות כמה שפחות טועויות.
עכשיו אני שבור, אני באמת מנסה לחזור אליה ושנתתי לה ללכת באותו יום.
היא כבר בערך יוצאת עם מישהו אחר, ואני עדיין מדבר איתה ומסביר לה עד כמה שטעיתי ועד כמה שאני חייב לנסות לעשות משהו ולתקן את הטעות.
היא אומרת לי שזה כבר מאוחר מידי, ושהיא קיבלה החלטה.עכשיו גם אמא שלה, ואחותה והחברים שלה אמרו לה גם שזו החלטה טובה.
היתה לי איזו בעיית שתיה גם, שאני באמת רוצה לטפל בה ואני גם הולך לטפל בזה.
אני מנסה כן להיות איתה עכשיו ונפגש איתה לפעמים ומדבר איתה, והיא אמרה לי לפני כמה ימים בהודעה משהו כמו "אתה באמת מדהים בזמן האחרון, אבל זה מאוחר מידי".
אני באמת לא יודע מה לעשות, היו לי חלומות, היו לי תוכניות - מצאתי לי עבודה באמת טובה שזה היה באמת בשבילנו ורציתי לחפש דירה, ובעקרון כל החיים שלי באמת היו מתוכננים איתה.
למישהו יש משהו להגיד בנושא? איך אני גורם לזה לחזור? איך אני מוכיח שאני רוצה לחזור ושהכל יהיה בסדר?
תודה רבה
