עזרה דחופה!!

עזרה דחופה!!

אני בת 18,סיימתי תיכון בקיץ שעבר ואני מאוד חוששת לגבי העתיד,הכול נראה לי מעורפל אני ממש לא רואה את עצמי מכירה מישהו,או מתקבלת לאוניברסיטה למרות שיש לי נתוני פתיחה מצוינים,כמו תעודת בגרות למשל,בממוצע מאוד גבוה,משום מה אני לא רואה את עצמי מקבלת ציון גבוה בפסיכומטרי ומתקבלת לאוניברסיטה,הכול נראה לי קשה מאוד להשגה,ובכלליות אני מאוד פוחדת מהעתיד,יש לציין שאני חרדית,ומאוד לא טוב לי בדת,יש לי הרבה שאלות ותהיות,אני כל הזמן שוקלת לעזוב את הדת,אבל אני תוהה מאין אקבל את התמיכה הכלכלית והנפשית לכך,אני כל הזמן מנסה לעשות את הצעד הראשון החוצה ואיכשהו תמיד אני מקבלת רגליים קרות,וחוזרת חזרה, אשמח לעצות תגובות ואפילו הפניות.תודה מראש.
 

גרא.

New member
אקדמאית18,את מנסה להתמודד עם יותר מדי שאלות

ותהיות בבת אחת,הכרוכות זו בזו.וקשה לך להחליט במה לבחור,ומהיכן להתחיל.דומה שהרקע החרדי שלך,במיוחד ההתלבטויות שלך לעזוב את הדת, הן במרכז ההתלבטיות,ומוביל את כל ההתלבטויות האחרות.חשוב שתתחילי להתמודד דווקא עם ההתלבטות הזו,שעשויה לחולל שינוי משמעותי באורח חייך,ביחס משפחתך והחברה בה חיית בה עד עכשיו וכנראה עוד חיה.דומה כי מה שהכי כדאי לעשות בשלב זה,ליצור קשר עם חוזרים בשאלה,על רקע דומה,שעברו והתנסו באותן ההתלבטויות,וגברו עליהן.לפיכך כדאי שתכנסי לפורום "חוזרים בשאלה",בכדי לפגוש בדמויות האלה,לשמוע מה עבר עליהם, וכיצד הם התמודדו בהתגברו על המכשולים הרבים.כנסי לפורום "חוזרים בשאלה" המצ"ב בזה.
 
ראשית אני מודה על המענה..

אבל כנראה שלא הבנת את הדילמה,בכלליות חלק מהבעיות שמטרידות אותי עכשיו זה גם כל העניין של השכלה ובחירת מקצוע לעתיד וכמובן בן זוג שיעמוד לצידי בכל התקופה,כנראה שאני סובלת מדימוי עצמי נמוך,אבל משום מה נראה לי שרכישת השכלה,מציאת בן זוג וכו' הם דברים בלתי מושגים,למרות שאין שום סיבה לכך מכיוון שאני בעלת מנת משכל ממוצעת ואף יותר ,וגם המראה החיצוני שלי לא רע בכלל,ולכן אני ממש לא מבינה למה סוגיות מעין אלו מטרידות אותי,ומכניסות אותי לדיכאונות חוזרים ונשנים.
 

גרא.

New member
אקדמאית18,להבנתי,את כצעירה בת 18 מתמודדת כשאר

בנות גילך עם העתיד הלוט הלוט בערפל.אבל בניגוד למרביתן,הבנות החרדיות והחילוניות,הבעייה הקרדינלית,המטרידה ביותר,היא עובדת הנטייה שלך לחזור בשאלה.מה שמציב בפנייך בעיות רבות אחרות שאינן נחלת חלקן של בנות גילך.מכאן הסקתי כי עלייך לקבוע לעצמך סדר עדיפות.תחילה נושא החזרה בשאלה,כיוון שהתמודדות איתו,יש לה השלכה על כל עתידך.במיוחד בגלל השוני בהתיחסות החברה החרדית לשאלות כמו רכישת השכלה מציאת בן זוג (שידוך),וכמובן מערכת היחסים עם משפחת המוצא.החרסה בשאלה,אינה נידונה בטיפול פסיכולוגי,אבל ההתמודדות על העתיד המעורפל במידה והוא גורם למצבי רוח ודכאונות,אפשר לעבודעליו בטיפול כזה.
 
אקדמאית יקרה

החרדות שאת מתמודדת עימן מאוד שכיחות אצל נערות/נשים בגילך. אכן ההתמודדות בעולם המבוגרים אינה פשוטה או קלה. יש בה הרבה הזדמנויות וגם הרבה סיכונים. מה את עושה בימים אילו? אילו עיצות או הפניות היית רוצה לקבל?
 
כפית של דבש תודה על המענה,

כרגע אני עובדת.בעבודה זמנית שאני די מחבבת,ואפילו טובה בה,אבל אני כבר רוצה להתחיל למצות את עצמי בתחום האקדמי,אבל כמו שכבר כתבתי,אני ממש לא רואה את עצמי עוברת את הבחינה הפסיכומטרית בציון מספיק גבוה כדי להגיע למקום אליו אני שואפת,ואני מרגישה די אבודה כי מחד אני רוצה להשקיע אבל מאידך אני מאוד חוששת שההשקעה שלי תהיה לשווא ואני אשאר קירחת משני הכיוונים,גם עם ציון נמוך בבחינה הפסיכומטרית וגם בלי אפשרות להיכנס לאוני'.
 
אקדמאית, אינך יכולה לעשות דבר שהוא

אינך יכולה לעשות דבר שהוא מעבר ליכולתך. אם את עובדת זה טוב. אם את די מחבבת את העבודה שלך זה עוד יותר טוב, ואם את רוצה ללמוד זה ממש מצויין. כדי להתקבל ללימודים עליך לעבור בחינה פסיכומטרית. אולי במקום לשקוע בספקולציות וחרדות, תעשי כמיטב יכולתך? ואז, לפי הציון שתקבלי, תיראי לאן את יכולה להמשיך משם...
 
שלום לך

את נראית לי מודאגת ומבולבלת עכשיו כי אני מבינה אותך את לא יודעת לאיזה רמה יידרשו ממך ואיזה רמה תיהיה הלימודים כי זה לא סתם מבחן רגיל זה העתיד שלך .ופתאום לצאת מאותה המסגרת של 12 שנים זה גורם לחוסר יציבות .עכשיו יש מסגרת חדשה שבהאמת צריך להשקיע בה . אל תדאגי וקחי ביטחון
ותני את המקסימום שאת יכולה לתת . את אומרת שיש לך ציונים גבוהים אז לאנשים כמוך יהיה יותר קל . בהקשר ליהדות- לדעתי בדיוק בכזה מצב צריך ליתפלל לבורא עולם שיעזור לך להצליח בלימודים ובמבחנים שתצטרכי לעבור . אולי קיבלת תדרוך לא נכון מהורייך ולא ישבו איתך והסבירו לך נכון כמה דברים .... אם יש לך שאלות אני יכולה לעזור לך בצורה נעימה ומפורטת (ולא רובוטית) על כל נושא שתרצי לפנות .
 
למעלה