עזרה דחופה לבן שלי

[מירה.]

עזרה דחופה לבן שלי

. אם תוכלו בבקשה לעזור, הבן שלי אינו סומך על יכולתי בניתוח שירים אז בבקשה ממכם: אקליפטוס - לאה גולדברג ואם אי פעם יבקשו אותי לומר להם כיצד נפשי נצלה, אני אשתוק צורי וישועתי אתה תסלח - אינני יכולה. אינני יכולה לשאת לשוא את שם הגיהנום אשר היה. אהבתי תן לי להיות עכשיו באשר אני, באשר אני חיה. תן לי להיות אלמת כאילן, אשר נגדע ושוב צמחו בדיו, ובאמירו הצפורים כלן אומרות שבחי שמיים בלעדיו. והוא היידי והאחד זוכר את להב הגרזן החד, והוא היחידי והאלם נושא את כל האושר השלם. תודה מראש.

 

[מירה.]

היידי = היחידי

 

[שושן פרא]

את בטוחה שזה של לאה גולדברג ?

 

[מירה.]

אני בטוחה

. גם ספר הלימוד של כתה ח´ משוכנע בכך וטוען בכל תוקף כי זה משירי האילנות שלה. בכל מקרה, הניתוח שלי את המוטיבים, המטאפורות לא כל-כך נראה לו למתבגר. תודה על כל עזרה.

 

[שושן פרא]

טוב, תגידי לבן שלך ככה ../images/Emo63.gif

השיר מדבר על חוויית האבדן, וההתאוששות ממנה, לפחות התאוששות חלקית. הבית השלישי והרביעי מדברים על האילן (קרי, האדם), שנגדע ממנו חלקו העליון (אבדן), צמחו לו ענפים חדשים במקום אלה שנכרתו (התאוששות), והציפורים שסביבו (האנשים בחייו) אינם יודעים לזהות את הכאב שהוא נושא עימו, חושבים ש"הכל בסדר". השורה האחרונה, אודות האושר השלם, מציבה חידה לקורא: אם כל כך רע, איך יכול להיות כל כך טוב? האמת, לא ברור לי עד כמה ילד בכיתה ח´ יכול להתחבר לתחושות כאלה. עוד בולטים בשיר הדימויים החדים והאלימים (גיהינום, נגדע, להב הגרזן החד), שלא מסתדרים לי עם לאה גולדברג, יוצרת אהובה עלי, ששיריה עדינים ומרומזים. גם המשקל והחריזה אצלה זכורים לי כמוקפדים יותר.

 

[אלת הירח]

דווקא אני חשבתי שהקטע עם הציפורים

זה שהן ממשיכות לומר "שבחי שמיים" כשהאילן עצמו, שנהג לעשות זאת בעבר, כבר לא מרגיש רצון לעשות זאת (אולי התרחקות מהדת בגלל החוויה הקשה?)

 

[עופר ב.ה]

אגב

אמנם זה ניחוש שלא הכי בטוח לעשותו, אבל בחלק משיריה היא מתייחסת למלחמת העולם השנייה ולשואה. למשל, בשירה הידוע "את תלכי בשדות" (האמנם) - את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט השריפות, בדרכים שסמרו מאימה ומדם. ייתכן שהמילים החמורות שבשיר זה מרמזות לאותו מקור.

 

[שושן פרא]

מדהים.

על זה בדיוק חשבתי כשכתבתי על דימויים מרומזים. אגב, את הפרשנות הזו ל"את תלכי בשדה" שמעתי רק לאחרונה, ב"אקדמיה באלף" ברדיו.

 

[עופר ב.ה]

הפירוש הזה לא כל כך איזוטרי

זהו הפירוש של טוביה ריבנר, הביג קאהונא לנושאי גולדברג (ואם אני לא טועה היה חבר טוב שלה). אגב, הסתכלתי, ויש נקודה נוספת: במילים "צורי, ישועתי" יש אזכור לשיר החנוכה "מעוז צור ישועתי", בהקשר של התקומה.

 

[ציפי ג]

עוד מוטיבים דתיים

נשיאה לשוא, הדברה הראשונה " לא תשא שם ה´ לשווא". היחיד והאחד - מילים מהתפילה "יגדל אלוקים חי" שם נאמר "אחד ואין יחיד כיחודו". האמת קראתי את השיר, והוא כאב לי נורא. אני דור שני לשואה, וישר התקשרתי אליו מהפן הזה. ישנה גישה של הרבה אנשים לבא ולהגיד לניצולי שואה (ביניהם אמי) שעליהם לדבר על השואה. גם אמי היא מאלו המעדיפים להיות אקליפטוס קטוע גזע, המעלה ענפים חדשים, על פני התעמקות בגזע שהלך לאבוד. מענינת גם בחירת העץ אקליפטוס, שהיה ידוע, כבעל שורשים עמוקים, השואב את חיותו ממעמקי האדמה. אולי רמז לכך שגם היא שואבת את חוזקה מהעבר הרחוק הנסתר? וסליחה שלא הגבתי על השירעד עכשיו, הוא באמת היה לי קשה.

 

[ציפי ג]

ועוד על לאה גולדברג

יתקיים ערב קריאת שירים שלה, בבית אצ"ג בירושלים. ניתן לקבל פרטים באתר אור צבי גרינברג. www.uri-zvi-grinberg.org

 

[עופר ב.ה]

תיקון כתובת ופרטים

הכתובת - www.uri-zvi-greenberg.org קישור לפרטים על ערב השירה עצמו - כאן. אילו היה יותר קרוב למרכז, הייתי מגיע... הייתי כבר בהרצאה אחת בהשתתפות ד"ר אריאל הירשפלד (שמשתתף בערב זה), והוא בהחלט מרצה טוב.

 

[מירה.]

תודה על העזרה ../images/Emo39.gif

על הפרשנות. ממני ומהמתבגר הצעיר

מירה