עזרה דחופה בבקשה

  • פותח הנושא 2for1
  • פורסם בתאריך

2for1

New member
עזרה דחופה בבקשה

בתי בת שנתיים וחצי לפני מס' שבועות הורדנו טיטול כדי לעשות פיפי בסיר היא לא היתה מוכנה לשבת בסיר וגם לא ללבוש טיטול, אז הפיפי היה בורח בתחתונים ראיתי שהיא כנראה עדיין לא מוכנה החזרתי את הטיטול ומדי פעם שאלתי אם היא רוצה לעשות פיפי בסיר לא היתה הענות מצידה. בשבוע שעבר היא לא רצתה טיטול הלבשתי לה תחתונים היא ראתה טלויזיה ואז יצא לה פיפי היא בכתה ונלחצה, אמרתי לה לא קרה כלום לקחתי אותה לאמבטיה שטפתי אותה הלבשתי לה טיטול והכל היה בסדר. בצהריים של אותו יום היא התחילה לתפוס את הפיפי ולבכות פיפי פיפי. היינו בחוץ אז החלפתי לה טיטול אחרי זה קרה שוב כאילו שורף לה הפיפי. בערב הכל היה בסדר, ואז כל יום היא התלוננה קצת לפני שעשתה פיפי עד שזה הגיע למצב שהיא התאפקה ובכתה. לקחתי אותה לרופא עשיתי לה בדיקות שתן כללית ותרבית והכל יצא תקין. הרופא אמר שאולי זה פצע או שריטה נתן משחה פוליקוטן אך זה לא עוזר היא עדיין מתלוננת על פיפי ומפחדת לעשות. היום בבקר היא רצתה שוב להוריד טיטול וללבוש תחתונים ובפעם הראשונה עשתה פיפי בסיר. אך אחרי שמחה וצהלה ופיפי פרס היא שוב התלוננה על פיפי והחזיקה את הפות בסיר היא לא רצתה לשבת שוב לקחתי אותה לאמבטיה ושם בגלל המים ברח לה ואז היא נרגעה. מה דעתכן יכול להיות מצב פסיכולוגי כזה רציני? רפואית אין בעיה ביצענו בדיקות שתן ובדיקת דם הכל יצא תקין, סימנים לפיטריה אין הפרשות או אדום הכל נראה כשורה. האם מישהי נתקלה במצב דומה? האם שערה שנכנסה בטעות יכולה לגרום למצב כזה? האם טיטול יכול לעשות אלרגיה? ביום היא עם טיטולים בלילה אגיס. מצטערת שזה כזה ארוך אני נורא מודאגת תודה לכם אשמח לקבל תגובות.
 

לאה_מ

New member
חשבתי הרבה על מה שכתבת

איכשהו, בגלל סמיכות המקרים, אני לא חושבת שמדובר בדלקת (כבר שללת את זה מבחינה רפואית, לא?) או בבעיה רפואית אחרת. אני חושבת שמדובר בלחץ מאד גבוה סביב נושא הגמילה. שוב, קחי בחשבון שזו עצה דרך האינטרנט, ושאני לא מכירה אותך או את בתך, ואולי אני מפספסת כאן, אבל לפחות מאיך שאת הצגת את הדברים - זה מה שנראה לי. לא יודעת מה היה אצלכם בבית סביב הגמילה - האם היא חשה שמתפתח כלפיה מעגל ציפיות, שאולי לוחץ ומכביד עליה (גם בלי כוונה שלכם לעשות זאת), האם היתה "חגיגה" גדולה מדי סביב עניין הגמילה (ספרים, קלטות, דיבורים, שיחות עם קרובי משפחה, פניות אליה בנוסח "את כבר גדולה" וכיוצ"ב) שגרמה לה להכנס ללחץ, ואולי היא עצמה פרפקציוניסטית, וה"כשלון" (בצורת פספוס) מלחיץ אותה. בכל מקרה - זה נשמע לי הכיוון הנכון לחפש בו. קשה לי לדעת לפי מה שאת מספרת מה להציע לך. לו זו היתה הבת שלי, הייתי משוחחת איתה, אומרת לה שאני רואה שהנושא הזה קצת קשה לה, ושחשבתי שאולי יהיה לה נוח יותר להיות עם חיתול עוד כמה זמן, עד שהיא תרגיש שהיא מוכנה לעשות פיפי בסיר או בשרותים, ושומעת מה לה יש להגיד. מה את אומרת?
 

maya100

New member
חשבתי הרבה על שאלתך...

ויש לי מס' שאלות: 1) אם הגמילה היתה בויזמתה? ביוזמתכם? לוותה גם ע"י הצוות החינוכי בגן? האם היה תהליך הדרגתי? 2) כיצד היא מגיבה להצעה ללבוש טיטול? נשמע לי באופן אישי, שהיא עדיין צעירה מידי (בגלל התגובה הקיצונית לפספוס) ואולי כדאי להמתין מעט עם הנושא. בקרוב, בלאו הכי יהיה חם מכדי ללבוש משהו, אז אולי תוכלו להתנסות בעירום ולראות כיצד היא מגיבה אליו ומשם להמשיך. 3) חשוב מאוד לתמוך בה ולחזק אותה על עשיית צרכים (כרגע, בכל אמצעי - טיטול או סיר או פספוס) כי התאפקות היא הרגל מאוד גרוע ולא בריא. עדכני אותנו ובהצלחה!
 

יסמין@

New member
מצטרפת ללאה ולמאיה. וכפי שאני תמיד

כותבת, אי אפשר לגמול מישהו אחר! אנחנו לא גומלים את הילדים. הילדים נגמלים בעצמם, כל אחד ואחת בקצב האישי שלו/ה. ולא כדאי להלחיץ או לנסות להאיץ את התהליכים הנפשיים והפיזיולוגיים הללו.
 
למעלה