עזרה דחופה - בבקשה

[הזאתי]

א נ י מזמינה אלימות???

סליחה, נראה לי שיש לך טעות. מי שבוחר בכח בתור אמצעי שליטה בקרובים לו, אשתו, ילדיו, וכו' הוא זה שמזמין אלימות במשפחה. ותאמין לי, אדם כזה לא צריך אותי בשביל זה, זה בא לו לבד. הזאתי

 

[המיתבונן]

האדם כתמונת פסיפס

את מתארת מצב טבעי, ובריא בכל מה שמתבקש מן "האני העצמי" שלך. לאהוב שני אנשים זה אפשרי, לרצות לממש את שתי האהבות זה טבעי. הבעייתיות של זה מתגלית כאשר ביחידת זמן אחת מבקשים לממש את שתי הרצונות. המילים שלך מתארות מצב נפוץ מאוד. עליך רק ללמוד איך ביחידת זמן אחת לא יתנגשו שתי הרצונות הללו, ומשום שגם אם זה טבעי, גם אם זה נעים, הרי שני רצונות אלו בעלי ניגודים חריפים, המפגש ביניהם בהיכרח יביא לפגיעה חריפה ביכולת שלך לממש את עצמך. ובמילים אחרות- שיקול הדעת נדרש כאן וביתר תשומת לב. תפיסת העולם שלי אומרת כי שאלת ה-"ניתפס" כלל לא רלוונטית, אלא השאלה האחרת- "מתי ניתפס" היא היא הרלוונטית. קחי זאת בחשבון, והכיני שעורי בית. ואסיים בזאת- תכונותיה של "הפעם השניה שניתפסים" איננה זהה לחלוטין ל"הפעם הראשונה שניתפסים". אחת התכונות הבולטות היא- הפעם השניה מניעה יותר, חריפה יותר, והייתי מוסיף- אגרסיבית יותר. הכיני שיעורי בית ל-"פעם השניה שניתפסים". לא רק מול בן זוגך אלא גם מול עצמך. בברכה

 

[הזאתי]

חולקת עליך

לא תמיד נתפסים. ולכן השאלה "אם נתפס" רלוונטית באותה מידה. מה שמטעה אותך זאת רק העובדה שאתה כנראה שמעת רק על מקרים שהסתיימו בגילוי של אחד הצדדים הנפגעים. יש סיפורים כאלה שנמשכים שנים, אף אחד לא יודע, וכולם מאושרים. הזאתי

 

[המיתבונן]

הטיול במרחבי הזמן

בדבריך לא הבעת חילוקי דיעות, נכון שישנם מקרים אשר גם ביום "המאה ועשרים" לא מתגלים, אך בתחושה היא "ההיחשפות" כלומר, זוהי תחושה הרואה באפשרות החשיפה אמיתית והיא מניעה עוד ועוד ומשכללת עוד ועוד את אלמנט ההסתרה, הדברים שלי כווונו לכך כי לאחר הפעם הראשונה כאשר נתפסים, כללי ההסתרה הראשוניים כבר לא יעילים, כי בפעם השניה כשניתפסים התגובות שונות משמעו גם אמצעי ההסתרה צריכים להיות שונים. הבעיה היא גם מול האני העצמי, שהרי יש כאן תובענות חריפה מאוד במלאכת ההסתרה, היא לעיתים פולשת לתחומי האני העצמי ומשבשת את שלוות הנפש בכיוונים של איבוד שליטה. מסכים עם מה שכתבת, אי הידיעה כמוה כאילו המקרה לא מתרחש. אך שיקול הדעת צריך לקחת בחשבון את גורם הזמניות. ולהכין שעורי בית לכך. כל טוב ושבת שלום

 

[adam33]

אוהת את בעלך? צביעות לשמה

את לא אוהבת את בעלך אהבה זה לא משהו שאומר הוא בחור טוב אבל לבגוד אני רוצה עם מישהו אחר את מחזיקה את בעלך בצורה הכי לא מוסרית שקיימת אומרת לו אני אוהבת אותך אבל בפועל נשמכת למישהו אחר את אוהבת את בעלך כמו שאת אוהבת את הדובי שלך זאת אהבה???? תתחילי להתבגר תשאלי את עצמך האם את באמת חושבת על הרציונאל או על הרגש תשאלי את עצמך האם את נמשכת מינית לגבר ההוא ואז לא חושבת בשכל תזכרי שאת לא סיימת את הקשר אלא בעלך עלה על הבגידה תחשבי על כל הצער שגרמת לשנכם לך ולבעלך ושבטח הבטחת הבטחות מכאן ועד הירח בשביל מה לך להרוס מה שהתחלת לשקם תחשבי עם השכל ולא עם הרגש וזה רק אומר שהזוגיות שלכם זקוקה לתמיכה ולא תמיכה של גבר נוסף..

 

[מיקי בת המקורית]

אדם33 טעות איומה...

למה צביעות? אם היא כותבת שאוהבת את בעלה, אכן היא אוהבת זה שהיא נפגשת עם גבר אחר בהחלט לא אומר כלום חסר לה משהו בבית לכן היא שם, משלימה את החסר עוד מספר ימים אני מסיימת פרק בחיי ואני עדין אוהבת האם תכתוב לי שאני צבועה? כי אני יזמתי את הפרידה... אך בשלב זה חושבת על עצמי, על האני שלי ומה יהיה המשך חיי... שבת שלום

 

[המיתבונן]

צביעות? ממש ממש לא נראה

אדם, אני לא מסכים שיש כאן צביעות, ומיקי צודקת בתגובתה לך, מדובר כאן בגישה לא עקבית, אולי לא שקולה, אך בשום אופן לא צביעות, הייתי אומר שאולי נהפוך הוא, היא הציגה את הלבטים שיש לה דווקא משום שכפל החיים פוגם בשלוותה. שבת שלום

 

[adam33]

תקשיבו למילים שלה

היא אומרת אוהבת אבל מתגעגעת לאחר היא אומרת שהיה לה רומן אבל שבעלה עלה על זה הוא אומרת שזה מזמן אבל פוחדת להתפס אתם נתפסתם לאוהבת אני נתפסתי לשאר הדברים היא אכן אוהבת את בעלה אבל אני מביט למה שלא שמעתי היא לא אומרת בעלי יפגע מהפגישה היא לא אומרת שהחבר משכנע אותה ולכן בא לה לראות אותו היאאומרת מ ת ג ע ג ע ת אני מסכים איתכם שהיא אוהבת את בעלה אבל כמו מה? כמו אהבה לדובי שהיא ישנה איתו? כמו אהבה למשהו שהיא רגילה אליו? ואת זה לא ראיתי שכתבה ולא איזכרה את זה איך אני אומר..לאהוב קל להגיד לעשות למען האהבה יותר קשה... ואני מבין מישהי שכותבת שיש לה לבטים מצד אחד היא אוהבת את בעלה והוא יקר לה והיא אינה רוצה לאבד אותו ומצד שני יש מצב מקביל מיוחד אבל תקראו מה שהיא לא כתבה...

 

[איש המערות]

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"

הרי הקונפליקט שהועלה קיים בגלל שהיא אוהבת את בעלה. אם לא היתה אוהבת אותו ולא היה אכפת לה ממה שירגיש, לא היה קונפליקט. קל לאמר מהצד מילים שיפוטיות אבל החשוב הוא להתייחס לקונפליקט ולעזור לפתור אותו.

 

[adam33]

להזכירך

המטרה היא לאו דוקה להסכים עם כל מה שהיא כותבת אלא גם להעלות בפניה דברים שהיא לא חשבה עליהם לא להתנגח אלא להפרות כל מה ניכתב על ידי כל אדם הוא בגדר מחשבתו של אותו אדם בלבד ואם אני מנסה לפענח דברים זה מתוך נסיון ויכולת ...שלי אני מציין שזו דעתי והיא לא מחויבת להתקבל אבל חלק מהייעוץ הוא גם לומר את האמת בפנים גם אם היא כואבת ובעיקר לומר שזה מתוך רצון להגיע לפתרון ולא סתם להתנגח - מה שאינו דרכי. אז .. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" בהנחה שאתה חורץ דין ומפרסם זאת ושהמטרה שלך רק להלבין את פניו ברבים אך לא כאשר האדם מגיע לספה שלך ורוצה את דעתך תהא אשר תהא... שבת שלום ומבורך לכולם..

 

[איש המערות]

לא הייתי מתיימר בענייני ספת היעוץ

כי הפורום איננו מהווה תחליף לייעוץ או לטיפול. אפרופו טיפול או יעוץ, בדרך כלל הפונה ליעוץ לא מבקש לשמוע את דעתו של היועץ, אפילו אם בקשתו מנוסחת בלשון "מה אתה אומר". לטעמי יועץ חייב לשמור על נייטרליות ולא לנקוט עמדה. יועץ לעולם לא יטיח אשמה בפני הנועץ. לכל היותר הוא ישאל אותו שאלה שאת התשובה לה יתן הנועץ עצמו. הוא יכול גם להסב את תשומת ליבו לתוצאות בעיתיות שיכולות להיות להתנהגות מסוימת אבל אסור לו לתת ציון טב או רע. הווה אומר, שיתכן שהנועץ מרגיש שהוא נוהג בצביעות והיועץ ישאל אותו אם כך הוא מרגיש. אם הנועץ ישיב בחיוב, הרי שיש נקודה לעבוד עליה. אבל היועץ לעולם לא יאמר "זו צביעות, את לא אוהבת אותו באמת". יש רק יועצת רדיופונית/טלויזיונית אחת שמותר לה לאמר כך.

 

[adam33]

מבלי להתיימר

אכן כולנו כאן יועצים ומיעצים לא מדובר על דיעות מחייבות אלא מיכלול של דיעות שביחד מביאים בפני כל אדם שכתב בעיה את האפשרות לקבל או לא לקבל את אשר ניכתב ולא משנה אם זה כואב או פחות מכך זו במה של ביטוי ולפי דעתי ברמה מאוד גבוהה לא לחינם נאמר.. " מכל מלמדיי השכלתי" ו"לא הביישן למד" ואם זה כואב או נחרץ זה עדיין לא מחייב בסופו של דבר האדם יעשה את בחירתו האישית .

 

[איש המערות]

אכן כן

כל אחד יבחר לקחת לעצמו מכל מה ששמע את מה שמתאים לו. מותר גם להיות ישיר וגלוי, עד כדי כאב שתגרום התגובה, כל עוד היא הוגנת ונקיה. אני התייחסתי מלכתחילה לביטוי "צביעות" שבו השתמשת - ביטוי שיפוטי/נוזף. לגבי יועצים/מייעצים - בודאי שהדעות אינן מחייבות. גם דעה של איש מקצוע איננה מחייבת, גם אם הוא עוסק בייעוץ ומוסמך לכך על פי כל התעודות התלויות על קיר משרדו. תמיד יהיה הנועץ זה שיבחר ויחליט מה טוב עבורו. מכל מקום הייתי מסתייג מהמושג "ייעוץ" בכל הקשור בפורום הזה, כדי שלא להטעות. אני מעדיף את הביטוי "קבוצת תמיכה", שבו השתמשתי כדי להגדיר את מהות הפורום בהודעת המנהל (אחרי הכל, כולנו פחות או יותר הגענו לכאן כי אנו שותפים לבעיות דומות ומחפשים תמיכה הדדית).

 

[מיקי בת המקורית]

בהחלט צריך...

לומר דברים אפילו שכואבים, זאת דרך של תמיכה גם, ואני בהחלט מסכימה שצריך גם להגיד דברים שלפעמים לא כל כך אוהבים לשמוע, ןבהחלט נותן עוד נקודות מבט לבעייה שמתלבטים בה. אבל... לומר שהיא צבועה, קצת צרם לי

ואתה יודע בהחלט גם לכתוב דברים כואבים בדרך עדינה יותר בלי הצורך לפגוע.

 

[טריקולדה]

אל תעשי את זה חד וחלק.

דברים כאלו תמיד נגמרים רע. אם את אוהבת את בעלך אז תחשבי עליו ועל הרגשות שלו ואל תעשי את זה. תשימי אותו קצת לפניך. ראית את הסרט "בוגדת" עם ריצ'רד גיר? אני חושבת שלפני שאת נפגשת איתו את צריכה לראותו אותו הוא יתן לך קצת פרספקטיבה לגבי מה יכול לקרות. אני ממש מבינה את האהבה "הסוחפת" יש לך כלפי אותו גבר נשוי אבל?... אם את שמה על כף המאזניים את מה את מרוויחה - כמה רגעים "מתוקים" לעומת מה את יכולה להפסיד - חיים שלמים!. תעשי את את החשבון והנה לך התשובה. אם את אוהבת את בעלך ולא רוצה להתגרש אז זה לא שווה את זה. שאלי כל אחת שבגדה ונתפסה ואבדה את מה שבאמת חשוב ותראי שהיא היתה נותת הכל על מנת להחזיר את הגלגל אחרונה ואת יודעת מה? אותה בחורה לא יכולה לעשות את זה ולעולם גם לא תוכל אז תזכרי את זה! מקווה שתשכילי לעשות את הדבר הנכון, ותמיד תסתכלי כמה צעדים קדימה ולא רק על עכשיו והיום. בהצלחה

 

[איש המערות]

../images/Emo45.gif אני ממליץ בחום על הסרט ../images/Emo45.gif

 

[suger babe]

תודה לכולכם..

קראתי את תגובותיכם כולן והן כולן היו לעניין - גם הביקורות הקשות יותר... לא כתבתי על אהבתי לשני גברים בהודעה המקורית ולמרות זאת היו כאלה שהזכירו זאת ההתלבטות שלי היתה בין לעשות את הדבר ה"נכון" לבין למצות עוד משהו למצות עוד משהו מהחיים הקצרים שלנו - לעשות משהו עבורי בלי לחשוב על אחרים ו.. נכון זה לא פייר לא פייר כלפי בעלי לא פייר למשפחה לא פייר כלפי מיליון גורמים זו גם ודאי הסיבה בגללה לא נפגשנו לבסוף.. כן נותרה מרירות ואכזבה אבל עשיתי את הדבר הנכון...

 

[ניקולי]

עכשיו

לאחר שלא נפגשת איתו. הצעה לי אלייך, שבי תדברי עם הבעל שלך תוציאי את כל מה שיש לך יכול מאוד להיות שאת מאוד אוהבת אותו אבל.. בתוך מערכת היחסים הזאת ישנו דבר המפריע לך..על הרשת לעצמך לבנות מערכת יחסים אחרת.. אני מאוד מקווה בשבילך שתסדרי את הבלגן הזה לפני שהדייסה תהיה סמיכה יותר ואז יהיה מאוד קשה לערבב אותה.

 

[suger babe]

ניקולי

לא יכולה כרגע אני די שבורה אחרי שבת קשה וכואבת קשה לי להתנתק ממנו- למרות שעדין לא נפגשנו שנית מאז - כבר שנה אני חושבת שאני צריכה להחליט מה אני עושה עם עצמי כמו שאני היום - עלולים להאמר דברים שאינני בטוחה שצריכים להאמר...או להיות מסופרים

 

[ניקולי]

אני רק רוצה שתביני

זה שלא נפגשת איתו אחלה!! יחד עם זאת אני מבינה את הרגשתך הסוערת.. מאחר וכרגע יש לך סערת רגשות.. אל לכאן ולא לכאן..את בבית עם בעלך אבל יחד עם זאת חשובת על האחר. בטוחה אני שאת גם נסערת, עצבנית, חסרת מנוחה וכו'.. תראי אולי הייתי בוטה בתגובה שלי לעיל אבל, באמת..רציתי שתדעי עד כמה זה חמור בעיקר שאת אומרת שאת אוהבת את בעלך.. ואם בעלך מתנהג איתך בסבר פנים יפות, אינו אלים (חלילה) אוהב אותך מעניק לך.. שומע אותך כשצריך, מפרנס בצורה יפה, וכו'.. אז נשמה מה יש לך לחפש אצל מישהו אחר? עוד דבר.. מאהב נשאר תמיד בגדר מאהב..למה להכאיב לעצמך? כשאת לדוגמא רבה עם בעלך הרי את מתה לראות אותו נכון? או מתה להתקשר אליו.. אבל את לא יכולה כי באותו רגע אין לך אפשרות ליצור עימו קשר.. אז או שאת הולכת לאיזה מקום ומתקשרת, או ש.. מחכה ליום שאחרי ובנתיים את אוכלת את הלב. חבל להרוס את מה שיש לך בבית.. בשביל אהבה אחרת.. שאינך יודעת מה יילד יום ואם חלילה בעלך יגלה זאת שוב. מה אז תעשי??? לאן תלכי?? למאהב שלך הביתה ולאישתו?? תחשבי על זה!