עזרה דחוף

meital247

New member
עזרה דחוף

היי חברים אני טסה למזרח ל21.9 ויש לי התלבטות, האם לנסוע להודו? אני לא מתכוונת להיות בכפרים ואני לא מהמעשנים סתם סקרנית לדעת מה יש בהודו שכל כך מטריפה אנשים??? אז המליצו לי על דלהי ועל גואה והשאלה שלי היא מה מזג האויר בתקופה זו? ואיך מגיעים מדלהי לגואה? אשמח לשמוע הצעות הערות ןמענות
 
אאךךך כל כך הרבה פעמים נשאלה השאלה

הזו וכל כך הרבה פעמים התקבלה אותה השתשובה שהיא הכל וגם פה יש עוד דיון קטן על תהיות ולמה הודו? לגואה מדלהי ניתן להגיע בטיסה או ברכבת וכמובן באוטובוסים (מה שיקח לך המון המון זמן דרך אגב אל תיבהלי מהתמונה, לא תמיד האוטובוסים מפוצצים ככה (במיוחד לא האוטובוס של התיירים)
 

blue flower

New member
כן... כן... כן... ועוד פעם כן...

גם אני לא מהמעשנים והודו מדהימה, ומטריפה, ושונה וכל יום בה הוא חוויה בפני חדשה, וכל אזור מדהים כשלעצמו.. יש כל כך הרבה לאן, ומה.. ואיפה... וזה גם תלוי בכמה זמן יש לך..
 

oz s

New member
דעה קצת פחות נלהבת

טוב,באתי לרשום תגובה תמציתית,ויצא לי די ארוך - מילא.. אז גם אני הייתי מאוד סקרן לגבי עניין המשיכה של המטיילים להודו,והחלטתי בקיץ הקודם "לקפוץ" לשם לתקופה קצרה יחסית (חודשיים) ע"מ לבחון ולחוות את התופעה מקרוב. והאמת?? ההתרשמות שלי הייתה מינורית בהרבה לעומת מה שציפיתי מ"ארץ הפלאות" ההודית- דבר ראשון,כידוע - מרבית המטיילים הישראלים מטיילים בקבוצות .זה לא סוד,וזה גם לא דבר רע לכשעצמו,אבל פגשתי כל כך הרבה- הייתי אומר אפילו רוב - המטיילים שהחוויות שלהם בטיול היו תמיד סביב חבר'ה ישראלים וב"מושבות ישראליות",שזה גרם לי לתהות אם האם החוויה ההודית היא בעצם מילה נרדפת ל'ישראליאדה' – המטיילים שבאמת חיפשו "לחוות את הודו" היו בגדר מיעוט. לי,באופן אישי,לא היה יותר מדי זמן לחרוש את הודו,אז התמקדתי סביב איזורים מסויימים בניסיון להבין את המנטליות המקומית – והאמת? כל פעם שחשבתי שאני מתחיל להבין את האנשים סביבי,תמיד הייתה צצה נקודה חדשה שגרמה לי להבין עד כמה אני לא מבין... בשלב מסויים החלטתי שאני לא מנסה יותר להבין ,ופשוט זורם...מהשלב הזה כבר נהיה לי יותר קל ,וגם נהניתי יותר,אבל שוב – הרגשתי שאני מפספס משהו,ושוב חזרתי לאותה נקודה – בקיצור,מילכוד 22 (-: . אני יכול להמשיך ולפרט על החיפושים שלי,אבל אני אחסוך מכם את זה – בסופו של דבר המסקנות שלי היו בערך כאלו- מי שהתאהב בהודו,יכל באותה מידה להתאהב בכל מדינה אחרת,בתנאי שהיה מגיע אליה עם אותה הפתיחות שהוא בא להודו. כבר פגשתי אנשים שכמעט לא יכלו לראות את התכונות השליליות של החברה ההודית – אני מניח שהם הסתכלו עלי כעל אדם ביקורתי באופן חסר תקנה,ובאותה מידה אני הסתכלתי עליהם כעל מאוהבים – מוכי עיוורון. העם ההודי הוא לא בדיוק "העם נבחר" - כמו בכל עם,אפשר למצוא אצלם בכמויות גדולות את האנשים החמים והנפלאים,אבל באותה מידה גם מאסות גדולות של תחמנים,רמאים וסוטים למיניהם. כמי שטייל תקופה בדרום אמריקה,משהו שמאוד הפריע לי בתרבות ההודית היא המנטליות השמרנית והסגורה שלהם – עובדה שהקשתה עלי הרבה פעמים למצוא מכנה משותף ולפתח קשרי חברות אמיתיים עם המקומיים (מעבר לשיחה נעימה ואירוח נדיב). דבר נוסף,כפי שציינו לעיל – ההודים אכן מכניסי אורחים נפלאים,וזו תכונה מאוד יפה אצלם,אבל כפי שאני (ועוד מטיילים אחרים) הרגשתי את זה ,חלק מהעניין של האירוח (של התיירים) אצלם הוא לספר אח"כ שהם אירחו תייר – משום מה זה נושא לשיחה בשבילם.. אז מה הקסם של הודו? אין לי מ ו ש ג - אולי זה איזה מיתוס שהשתרש בחברה המערבית מאז שנות ה-60 כשהביטלס באו לבקר שם וקיבעו בתודעה המערבית את הודו כ'מרכז הרוחניות' העולמי,ומאז מהווה מוקד משיכה למטיילים רומנטיקנים . אז להגיד שהתפעמתי מהודו? אני לא אגיד,שהתאהבתי באנשים ובדת שם? ממש לא. מה שכן – עוד פחות מחודש אני שוב חוזר לבקר שם. למה? כי ככה זה יוצא בסוף..
 

blue flower

New member
הפעם.. סע בלי ציפיות, ואולי גם

בלי תוכניות, ופשוט זרום. זרום עם התחושות ועם האנשים ועם המסע ועם... עצמך! הגעתי למקומות הכי יפים בכלל בלי לתכנן.. נכון שישראלים מטיילים בקבוצות, אבל זו בחירה של כל אדם בפני עצמו. טיילתי תקופה ארוכה בקבוצה, שהרכבה השתנה בממקום למקום. עד ש... רציתי להגיע לפונה, אז נסעתי. לבד. נסיעה ראשונה לבד בהודו. לא אשקר שזה לא מפחיד להגיע לבד למקום חדש, אבל אחרי שמוצאים חדר, ומתארגנים אפשר להתחיל למצוא חברים חדשים, אם רוצים או פשוט לבחור בלבד. ואני בחרתי להיות לבד בימים הראשונים בפונה, בחרתי לא להצטרף לישראלים שהיו שם. זה עבר לי אחרי כמה ימים.. מה שאני אומרת, שהכל עניין של בחירה. תרצה להיות חלק מקבוצה. תהיה תרצה להיות לבד, תהיה לבד הכל עניין של כוח רצון ובחירה. אפשר להגיע למקומות שמעטים מגיעים לשם, ולהינות! ועוד משהו, לגבי התרבות ההודית להכיר, לחוות, להתארח, לדבר, להכיר תרבות חדשה ולזכור שהם שונים מאיתנו, שהם אחרים באורח החיים. ולזכור שגם בהודו יש שוני תרבותי בין המדינות השונות. ללכת בלי שפיטה ופשוט לחוות. אז מה הקסם של הודו? מה שכל אחד מרגיש בה באופן אישי. כל אחד חווה אותה אחרת. יש שאוהבים.. ויש שלא. תהנה מהמסע החדש, ונסה לצאת אליו ממקום אחר, מהמקום שבו אתה נמצא עכשיו, ולא מתוך חוסר ההתפעמות הקודמת כי אחרת... אתה תגרור עצמך לחוסר הזה, גם הפעם. ראה את העולם חיובי ותהנה!!!
 

oz s

New member
את צודקת לחלוטין ../images/Emo45.gif

אז קודם כל,למען הסר ספק - אין לי שום דבר נגד ה'ישראליאדות' שתיארתי. בעיניי אין דבר כזה 'טיול נכון' או 'טיול לא נכון',וכל אחד צריך לבחור את הדרך הכי טובה עבורו לטייל - אפילו אם זה אומר טיול מבית מלון אחד לשני. ובכלל,לי באופן אישי דווקא יצא מדי פעם לטייל בחבורה ודווקא מאוד נהניתי. הנקודה שבאתי להדגיש היא שכל עוד טיילתי בחבורה,לא הייתה לי האפשרות לחוות את הודו ולהפתח לסביבה שם באמת. תחושה כזו חשתי רק כשטיילתי לבד, ובאמת בהתחלה ניסיתי להתרחק מנוכחות ישראלית (לאיזה 'חורים' לא הגעתי..),אבל בשלב מסוים הבנתי שזה טיפשי ומעייף לשחות נגד הזרם, אז פשוט זרמתי. לגבי אי-השיפוט - זו תכונה שהיא לעתים חיובית,אבל לפעמים יכולה להיות חיסרון,כי בעיניי אי שיפוט היא לפעמים סוג של עצימת עיניים או אפילו התנערות מאחריות. ביקורתיות עשויה להיות דבר חיוני,כל עוד היא לא באה מתוך זלזול והתנשאות כלפי ה"מבוקר" . דבר אחרון - אכן ציפיתי מהודו להרבה,וכנראה שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות,אבל את יכולה להסיק מהעובדה שאני חוזר לשם,שבכל זאת נותרו אצלי רשמים משם,אחרת פשוט לא הייתי חוזר. תודה על הברכה,ומאחל לך - בקרוב אצלך!
 

blue flower

New member
../images/Emo24.gifאמן לבקרוב אצלי..חזרתי לפני

שלושה חודשים (איך הזמן עף???) אחרי 7 חודשים בהודו, חודש בתאילנד וחודש בנפאל... כל כך רוצה לחזור לשם שוב.. אבל עוד לא ממש התאפסתי פה.. אתה יודע, יש משהו מקסים וקסום בישראליות. ישראלי חולה, גם אם הוא לבד, תמיד יהיה מי שיטפל ויעזור. כאשר לישראלי קורה משהו, תמיד יהיה לו למי ולאן לפנות. יש משהו מרגיע בזה. לא כל כך מבינה למה אי שיפוט הוא עצימת עיניים או התנערות מאחריות. אין לנו שום אחראיות על החברה ההודית. אנחנו באים, אנחנו אורחים, אנחנו באים לחוות מקום אחר. הודו היא לא ישראל וההודים אינם ישראלים. זו עובדה. וזה לא שיפוט!! ביקורתיות על ההודים מתוך היותינו חברה מערבית, ישראלית היא שיפוט ממקום של אנחנו יותר טובים. לא חושבת ככה. ועוד יותר, לא חושבת שההשוואה נכונה. בכל מקום חיים באורח חיים אחר, לטוב ולרע... אל תשפוט... תחווה! ועוד משהו... אם אתה לא אוהב מקום מסוים, או את הישראליאדה במקום מסוים... רכבת לילה / אוטובוס לילה... יעבירו אותך לעולם חדש!!!
 
למעלה