עזרה דחוף!

[mishehi23]

עזרה דחוף!

שלום, אני לא כ"כ יודעת איך להתחיל ומה בדיוק אומרים (זאת הפעם הראשונה שלי פה), אבל אני אנסה להתחיל מההתחלה ומקווה שמישהו יוכל לייעץ ולעזור לי בזה: אז ככה, הבעיה הגדולה שלי בחיים היא אמא שלי. ממנה, ובעיקר בגללה, מסתעפות לי בעיות נוספות בחיים. לי ולאימי מעולם לא היה קשר טוב של אמא-בת. היא גם בחיים לא הייתה נראית מעוניינת בקשר כזה, ותמיד דאגה ליידע אותי שהיא האמא ואני הבת (מה שמקנה לי עמדת נחיתות...איזה בולשיט). היא בעיקר דואגת להדגיש את הדברים הלא טובים שבי בין אם זה באופי ובין אם זה במראה החיצוני (בעיקר בגלל ששמנתי בשנים האחרונות-בעיקר בגללה), היא דואגת כמובן גם לצעוק עליי כשצריך,להשפיל אותי, לרדת עליי וכמובן לקלל ולנבל את הפה.כמובן, שהיא אומרת כל מה שהיא חושבת שצורה הכי ישירה,דוחה,מגעילה וגם ממש לא נכונה. בעיניי,היא לא אמא. ואני גם דאגתי ליידע אותה על כך..היא לא מפסיקה לומר איזו בת גרועה אני וכמה היא הייתה רוצה שאני אעוף מהבית. כמובן שהיא מנצלת את העובדה שאני סטודנטית בת 23 התלויה כלכלית בהוריי, ולכן היא יודעת שהיא יכולה לומר לי מה שהיא רוצה ושאני עדיין אשאר בבית (בשל מחסור באמצעים).לצערי,אין לי מקום מגורים חלופי אחרת מזמן כבר הייתי יוצאת מהבית...ואלכן אני נאלצת להתמודד ולסבול ממנה כל פעם מחדש. היא גרמה לי במשך כ"כ הרבה שנים לדימוי עצמי נמוך ולחשוש,כמו שהיא אומרת,שבנים לא אוהבים אחת כמוני (בגלל שהייתי מלאה,היום כבר רזיתי אבל הדימוי לא עלה פלאים) וממש גרמה לי להרתע מלצאת עם גברים (מחשש מדחייה ומפגיעה גדולה יותר בבטחון העצמי שלי). יש לי משקע כ"כ עמוק מהדברים שהיא אמרה לי שבאמת לא יצאתי עם אף גבר לדייט במשך חיי (מה שמעציב וחורה לי מאוד-אני שונאת אותה!!!!). אולי זה קשור גם למגזר שאני משתייכת אליו,בצער רב, המגזר הדתי שבו יש פחות אפשרויות להכיר או בכלל גברים פוטנציאלים... כמובן שכיום היא טוענת שאת כל התסכולים שיש לי מזה שאני לא יוצאת ולא מצליחה ליצור מערכת יחסים עם מישהו אני מוציאה עליה ללא כל סיבה (ממש תמימה שכמותה..). אני אישית כבר התייאשתי ממנה, ואני לא רוצה שום קשר איתה. ביום שאני אעזוב את הבית זה יהיה היום האחרון שאני אדבר איתה..פשוט נמאס לי ממנה..היא חושבת שהיא מושלמת ושהיא תמיד צודקת ורק אני צריכה "טיפול" ואני "המשוגעת" וה"חולה בראש"...נמאס לי כבר להיות מושפלת ולחיות בכזאת סביבה עוינת. את האמת? החשש הכי גדול שלי לא קשור אליה בכלל. אני חוששת שגברים שאני אצא איתם ישפטו אותי על כך שלא יצאתי עד עכשיו..אולי הם יחשבו כמו אמא שלי:"מה לא בסדר איתה?!" ואולי הם ידחו אותי ולא ירצו אותי בגלל זה...ובכלל, כמה באמת חשוב לגברים שהאישה שנכנסת איתם למערכת יחסים תהייה כבר בשלה עם ניסיון חיים?? אשמח לתגובות... מזאת שכבר מיואשת מהחיים...

 

[גרא.]

mishehi23,די מתלבט בתגובה לפנייתך.עקב התחושה

שלי שלא כל כך תאהבתי אותה.מה שעולה מהפנייה שלך,שאימך שהיא אחרי הכל זו שילדה אותך,היא גם אם כל הצרות והבעיות שלך.התחושה לי,שאת משליכה אליה ועליה את כל הצרות העכשוויות שלך, ורואה בה תא האחראית הבלעדית לקשיי התפקוד במציאות שלך אימך לא היתה מעוניינת בקשר טוב אם-בת,תמיד העמידה אותך ביחסי ההיררכיה היא האם ואת הבת,דאגה להדגיש את הדברים הלא טובים שבך,אם באופי או במראה החיצוני,צעקה והשפילה אותך.היא היא שגרמה לך במשך השנים לדימוי עצמי נמוך,ולהיות כזו שבנים אינם אוהבים,והיא פשוט מנצלת את העובדה שאת תלוייה בה בכדי במילים שלי,להתעלל בך.מישי,את מתארת בפנייתך,את אימך,לא בדיוק כמפלצת אלא כאוייבת שלך בלב ובנפש,כאילו לא היא שילדה אותך.ומכאן השאלה,למה את חושבת או מרגישה שהיא כזו? מעבר לכך ,את ממעיטה,למעשה לא מביאה בחשבון את האחריות שלך למה שקורה לך.כאילו כל הדברים הרעים שבעולם,מושלכים עלייך על ידי אימך.כבר נאמר בזמנו,כאשר מיקוד השליטה,הוא חיצוני,כאשר אדם מאמין שכל מה שקורה לו,הוא חיצוני,והוא אינו יכול להשפיע על שום דבר,הוא בהכרח תקוע, מפסיד כל הזמן,ולא יכול לשנות או להשתנות.מאידך,כאשר מיקוד השליטה הוא פנימי,ואדם מאמין שהוא זה שקובע ומשפיע על גורלי,זולת מצבים של כוח עליון (פורס מז'ור) כמו רעידת אדמה,צונאמי או תאונת דרכים וקדומה),כאשר אדם מאמין שהוא יכול לשלוט במה שקורה לו,הוא יכול להגיע רחוק מאד.ראי נא,אינך יכולה להחליף את הורייך,ובעיקר לא את אימך שעליה דברת כל כך בהרחבה.אבל את כן יכולה לשנות את תפיסת העולם שלך,את גישתך לחיים,את יכולה ללמוד לקבל אחריות על עצמך להתעלם עד כמה שאפשר מהסביבה הפוגענית,ולהתרומם מעל המציאות הכל כך מדכאת שלך.זה אחד התפקידים או המטלות של טיפול פסיכולוגי.את יכולה למצוא מטפל טוב גם בקופת החולים שלך בעלות מסובסדת.זה אולי יקר מעט,אבל חשוב מאד בכדי שתוכלי להתחיל תהליכי שינוי.