עזרה דחוף , אבא בן 86
- פותח הנושא kobi19691
- פורסם בתאריך
עזרה דחוף , אבא בן 86
שלום רב !
אבא שלי כרגע נמצא במחלקה גריאטרית בבית חולים , הבאנו אותו לשם כי בשבועיים האחרונים הוא מרגיש כאבים בכל הגוף ובקושי זז , חשוב לציין שאבא היה הולך לאט ומבצע צרכים בשרותים , מהרגע שהבאנו אותו לבית החולים עקב הכאבים , הוא אם חיתול ובקושי מסתובב במיטה .
בשחיה עם הרופאים נאמר לנו שלאבא חזר כנראה הסרטן .
היה לו סרטן מעי הגס שהוסר ב 1999 , וסר בכיליה שהכילה הוסרה ב 2008 , וכרגע מדברים על סימנים בריאות .
הוא סובל מכאבים וכל הזמן מסיר את השמיכות מעליו ומדבר על ההיסטוריה...
השאלות הם :
א. האם בית החולים חייב לבצע בדיקות ולכתוב שאבי חולה בסרטן כרגע ?
ב. האם צריך בית חולים סיעודי משקם ?
לטענתם הבדיקות כרוכות בהמון סבל של אבא לכן לא כדאי לעשות אותם ..
בקשה בקשה עזרה ועיצות ...
תודה מראש !!!
שלום רב !
אבא שלי כרגע נמצא במחלקה גריאטרית בבית חולים , הבאנו אותו לשם כי בשבועיים האחרונים הוא מרגיש כאבים בכל הגוף ובקושי זז , חשוב לציין שאבא היה הולך לאט ומבצע צרכים בשרותים , מהרגע שהבאנו אותו לבית החולים עקב הכאבים , הוא אם חיתול ובקושי מסתובב במיטה .
בשחיה עם הרופאים נאמר לנו שלאבא חזר כנראה הסרטן .
היה לו סרטן מעי הגס שהוסר ב 1999 , וסר בכיליה שהכילה הוסרה ב 2008 , וכרגע מדברים על סימנים בריאות .
הוא סובל מכאבים וכל הזמן מסיר את השמיכות מעליו ומדבר על ההיסטוריה...
השאלות הם :
א. האם בית החולים חייב לבצע בדיקות ולכתוב שאבי חולה בסרטן כרגע ?
ב. האם צריך בית חולים סיעודי משקם ?
לטענתם הבדיקות כרוכות בהמון סבל של אבא לכן לא כדאי לעשות אותם ..
בקשה בקשה עזרה ועיצות ...
תודה מראש !!!
בית החולים חייב דבר אחד... לטפל באביך כמיטב היכולת.
בפועל, הרופאים לפעמים מחליטים שלא כדאי להתאמץ כשהאדם זקן וחולה.
בפרט אם להערכתם הקשיש לא יעמוד בטיפולים הנדרשים (ולכן מלכתחילה אין טעם לבצעם).
אני לא יודע מה זה "מדברים על סימנים בריאות" ו"חזר כנראה הסרטן".
האם בוצע רק רנטגן של הריאות או גם CT ריאות? האם בוצעו בדיקת דם שמלמדות על סרטן?
בתור מישהו שהוא לא רופא, אני מציע לך לדרוש לבצע את כל הבדיקות כל זמן שלא הגיעו לשלב הכואב והמסוכן.
אין שום סיבה לא לבצע CT או MRI או כל בדיקה כזו שאינה כואבת ואינה מזיקה בטווח הקצר.
(יש בדיקות עם חומר ניגוד שלפעמים לא ניתן לבצע, אבל את זה הרופאים יוכלו להגיד לכם.)
תמיד יש סיכוי שיתברר שאין סרטן, והעול הנפשי יירד ממכם.
קו המחשבה של הרופאים הוא שממילא לא יוכלו לנתח (כי הקשיש לא יעמוד בניתוח או שלא ישתקם אחרי הניתוח), ולכן אין טעם מלכתחילה לבדוק כי זה לא ישנה כלום. עדיף לומר למשפחה את הרע ביותר ולתת לה להתבשל במיץ של עצמה. בדיקות הדמיה גם יקרות מאוד, ולבית החולים יש אינטרס לשכנע את המשפחה שאין טעם.
בעקרון, הדרך היחידה לזהות בוודאות שיש סרטן הוא בעזרת ביופסיה. אלא שביופסיה היא אכן הליך כואב וגם מסוכן (התהליך יכול לפזר תאי סרטן בעוד מקומות). לכן כאן כבר לא תהיה לך ברירה אלא לעצור.
בקיצור, תדרוש מהרופאים למצות את בדיקות ההדמיה למיניהן ושאר הבדיקות הפשוטות.
אם יש סרטן - בסך הכול חזרתם לאותה נקודה שאתם ממילא נמצאים בה, ואם אין סרטן - יירד לכם סלע מהראש.
לגבי בית חולים סיעודי...
רק אתם יכולים לדעת האם תוכלו לטפל באביך בבית.
האם אתם ערוכים לטפל בקשיש סיעודי על כל המשתמע מכך? בטח אם חס וחלילה יתאמת החשד לסרטן.
אני אישית בדעה שכל זמן שאישפוז אינו הכרחי - רצוי לקחת את החולה הביתה ולא לשים אותו במוסדות סיעודיים.
אתה שואל על בית חולים משקם...
משקם ממה? יש שיקום אורתופדי (למשל אחרי ניתוח להשתלת מפרק ירך) או שיקום לב (אחרי התקף לב).
אין שיקום מחיתולים או מכאבים.
במוסד סיעודי דווקא יעדיפו להשאיר את אביך עם חיתולים כי זו פחות עבודה לצוות. מחליפים חיתול פעם ב- 6 שעות... וזהו.
קח בחשבון שבגילו ובמצבו של אביך שימוש בחיתולים יותר מכמה שבועות ברציפות הוא ברוב המקרים תהליך בלתי הפיך.
כשמתרגלים לעשות פיפי בחיתול, השרירים הרלוונטיים (שאצל כולנו מונעים השתנה לא רצונית) נחלשים. אחר כך קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. דווקא בבית יש סיכוי טוב יותר לגמול את הקשיש מהחיתולים.
אבל כאמור, הכול תלוי במצבו הכללי של אביך.
אם הוא לא יכול לקבל בבית טיפול רפואי וסיעודי ברמה הנדרשת, אז אין מה לעשות וצריך לאשפז במוסד.
אם מצבו מספיק טוב שניתן לטפל בו בבית - עדיף.
הרבה בריאות ואריכות ימים לאביך, ושתשמע בשורות טובות.
בפועל, הרופאים לפעמים מחליטים שלא כדאי להתאמץ כשהאדם זקן וחולה.
בפרט אם להערכתם הקשיש לא יעמוד בטיפולים הנדרשים (ולכן מלכתחילה אין טעם לבצעם).
אני לא יודע מה זה "מדברים על סימנים בריאות" ו"חזר כנראה הסרטן".
האם בוצע רק רנטגן של הריאות או גם CT ריאות? האם בוצעו בדיקת דם שמלמדות על סרטן?
בתור מישהו שהוא לא רופא, אני מציע לך לדרוש לבצע את כל הבדיקות כל זמן שלא הגיעו לשלב הכואב והמסוכן.
אין שום סיבה לא לבצע CT או MRI או כל בדיקה כזו שאינה כואבת ואינה מזיקה בטווח הקצר.
(יש בדיקות עם חומר ניגוד שלפעמים לא ניתן לבצע, אבל את זה הרופאים יוכלו להגיד לכם.)
תמיד יש סיכוי שיתברר שאין סרטן, והעול הנפשי יירד ממכם.
קו המחשבה של הרופאים הוא שממילא לא יוכלו לנתח (כי הקשיש לא יעמוד בניתוח או שלא ישתקם אחרי הניתוח), ולכן אין טעם מלכתחילה לבדוק כי זה לא ישנה כלום. עדיף לומר למשפחה את הרע ביותר ולתת לה להתבשל במיץ של עצמה. בדיקות הדמיה גם יקרות מאוד, ולבית החולים יש אינטרס לשכנע את המשפחה שאין טעם.
בעקרון, הדרך היחידה לזהות בוודאות שיש סרטן הוא בעזרת ביופסיה. אלא שביופסיה היא אכן הליך כואב וגם מסוכן (התהליך יכול לפזר תאי סרטן בעוד מקומות). לכן כאן כבר לא תהיה לך ברירה אלא לעצור.
בקיצור, תדרוש מהרופאים למצות את בדיקות ההדמיה למיניהן ושאר הבדיקות הפשוטות.
אם יש סרטן - בסך הכול חזרתם לאותה נקודה שאתם ממילא נמצאים בה, ואם אין סרטן - יירד לכם סלע מהראש.
לגבי בית חולים סיעודי...
רק אתם יכולים לדעת האם תוכלו לטפל באביך בבית.
האם אתם ערוכים לטפל בקשיש סיעודי על כל המשתמע מכך? בטח אם חס וחלילה יתאמת החשד לסרטן.
אני אישית בדעה שכל זמן שאישפוז אינו הכרחי - רצוי לקחת את החולה הביתה ולא לשים אותו במוסדות סיעודיים.
אתה שואל על בית חולים משקם...
משקם ממה? יש שיקום אורתופדי (למשל אחרי ניתוח להשתלת מפרק ירך) או שיקום לב (אחרי התקף לב).
אין שיקום מחיתולים או מכאבים.
במוסד סיעודי דווקא יעדיפו להשאיר את אביך עם חיתולים כי זו פחות עבודה לצוות. מחליפים חיתול פעם ב- 6 שעות... וזהו.
קח בחשבון שבגילו ובמצבו של אביך שימוש בחיתולים יותר מכמה שבועות ברציפות הוא ברוב המקרים תהליך בלתי הפיך.
כשמתרגלים לעשות פיפי בחיתול, השרירים הרלוונטיים (שאצל כולנו מונעים השתנה לא רצונית) נחלשים. אחר כך קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. דווקא בבית יש סיכוי טוב יותר לגמול את הקשיש מהחיתולים.
אבל כאמור, הכול תלוי במצבו הכללי של אביך.
אם הוא לא יכול לקבל בבית טיפול רפואי וסיעודי ברמה הנדרשת, אז אין מה לעשות וצריך לאשפז במוסד.
אם מצבו מספיק טוב שניתן לטפל בו בבית - עדיף.
הרבה בריאות ואריכות ימים לאביך, ושתשמע בשורות טובות.
בית חולים סיעודי יותר דומה לבית חולים...
מבחינת הציוד, הצוות, ותנאי המגורים.
בית אבות יותר דומה לבית. מחלקות שאינן סיעודיות מתאימות לאנשים שבעקרון מתפקדים עצמאית.
אני לא מספיק מתמצא בנושא כדי להגיד לך בדיוק מה ההבדל בין בית חולים סיעודי למחלקה סיעודית בבית אבות.
אולי מנהל הפורום יוכל להרחיב בנושא.
מבחינת הציוד, הצוות, ותנאי המגורים.
בית אבות יותר דומה לבית. מחלקות שאינן סיעודיות מתאימות לאנשים שבעקרון מתפקדים עצמאית.
אני לא מספיק מתמצא בנושא כדי להגיד לך בדיוק מה ההבדל בין בית חולים סיעודי למחלקה סיעודית בבית אבות.
אולי מנהל הפורום יוכל להרחיב בנושא.
הגדרות על פי תפקוד הקשיש
הקשישים מוגדרים על פי החלוקה הבאה: עצמאיים, תשושים, סיעודיים, תשושי נפש. בית אבות סיעודי הוא למעשה בי"ח מבחינת הרשיון שניתן לו ע"י משרד הבריאות והוא מספק מענה לקשיש הסיעודי 24 שעות ביממה: רופא, אחות, מטפלים, פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, עו"ס. יש בתי אבות שיש בהם מחלקה סיעודית ויש מוסדות שמיועדים לקשישים סיעודיים ותשושי נפש .
הקשישים מוגדרים על פי החלוקה הבאה: עצמאיים, תשושים, סיעודיים, תשושי נפש. בית אבות סיעודי הוא למעשה בי"ח מבחינת הרשיון שניתן לו ע"י משרד הבריאות והוא מספק מענה לקשיש הסיעודי 24 שעות ביממה: רופא, אחות, מטפלים, פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, עו"ס. יש בתי אבות שיש בהם מחלקה סיעודית ויש מוסדות שמיועדים לקשישים סיעודיים ותשושי נפש .
קובי,מה מצבו הקוגניטיבי?
אם אביך צלול כדאי לשאול את דעתו ובקשותיו בכל הנוגע לטיפול הרפואי בו ולכבד את רצונו ככל הניתן. הכי חשוב לפעול לטובתו למניעת סבל וכאבים ולמנוע בדיקות קשות וכואבות אם במילא התוצאות לא יתרמו דבר לשיפור המצב הכללי. הרופא יוכל להגדיר האם אביך הינו "שיקומי" ואז להמליץ על מעבר למחלקה שיקומית, או שהוא "סיעודי" ואיננו בר שיקום. מאחלת לך הרבה כוח להתמודדות הקשה הזו .בשורות טובות שיהיו!
אם אביך צלול כדאי לשאול את דעתו ובקשותיו בכל הנוגע לטיפול הרפואי בו ולכבד את רצונו ככל הניתן. הכי חשוב לפעול לטובתו למניעת סבל וכאבים ולמנוע בדיקות קשות וכואבות אם במילא התוצאות לא יתרמו דבר לשיפור המצב הכללי. הרופא יוכל להגדיר האם אביך הינו "שיקומי" ואז להמליץ על מעבר למחלקה שיקומית, או שהוא "סיעודי" ואיננו בר שיקום. מאחלת לך הרבה כוח להתמודדות הקשה הזו .בשורות טובות שיהיו!
הערה...
הרופא אכן אמור להגדיר האם האב הוא "שיקומי" או "סיעודי", אבל זה לא כל כך פשוט.
ראשית, רופאים עובדים לפי סטטיסטיקות. לכן, אם במצב רפואי מסוים הסיכוי לשיקום הוא 20% - הרופא יקבע "סיעודי" ויסתום את הגולל על הסיכוי של החולה הספציפי לשיקום. שנית, שיקום הוא על חשבון קופת החולים ואילו מקום קבוע במוסד סיעודי הוא במימון משרד הבריאות. לכן כיפופי הידיים בין הקופה לבית החולים קובעים לפעמים לאן ישלחו את החולה (את זה סוגרים הרופאים בביה"ח והעובדת הסוציאלית של המחלקה ביניהם, בלי לספר לחולה את מלוא שיקוליהם). ושלישית, שיקום נקבע גם לפי מצבו הקוגניטיבי של החולה. לפעמים מספיק שפיזיותרפיסטית תכתוב בטופס שהחולה "לא משתף פעולה" כדי שהוא יוכרז כסנילי ולכן כ"בלתי ניתן לשיקום". (ומניסיון אישי, ה"לא משתף פעולה" יכול לנבוע מכך שבאופן חד פעמי החולה היה עייף או לא הבין את העברית שלה או סתם היה לו קשה לבצע פקודה מסוימת.)
השורה התחתונה היא שלא לסמוך באופן עוור על הרופאים, אלא להפעיל שיקול דעת.
כל זמן שלא ברור לכו-לם שאכן החולה אינו בר שיקום, האינטרס של המשפחה הוא להשיג הפניה לשיקום.
במקרה הכי גרוע השיקום ייכשל, ובעוד כמה חודשים הם יעמדו במקום בו עמדו בהתחלה.
לשים את אבא במוסד יש תמיד זמן, ולא צריך למהר.
הרופא אכן אמור להגדיר האם האב הוא "שיקומי" או "סיעודי", אבל זה לא כל כך פשוט.
ראשית, רופאים עובדים לפי סטטיסטיקות. לכן, אם במצב רפואי מסוים הסיכוי לשיקום הוא 20% - הרופא יקבע "סיעודי" ויסתום את הגולל על הסיכוי של החולה הספציפי לשיקום. שנית, שיקום הוא על חשבון קופת החולים ואילו מקום קבוע במוסד סיעודי הוא במימון משרד הבריאות. לכן כיפופי הידיים בין הקופה לבית החולים קובעים לפעמים לאן ישלחו את החולה (את זה סוגרים הרופאים בביה"ח והעובדת הסוציאלית של המחלקה ביניהם, בלי לספר לחולה את מלוא שיקוליהם). ושלישית, שיקום נקבע גם לפי מצבו הקוגניטיבי של החולה. לפעמים מספיק שפיזיותרפיסטית תכתוב בטופס שהחולה "לא משתף פעולה" כדי שהוא יוכרז כסנילי ולכן כ"בלתי ניתן לשיקום". (ומניסיון אישי, ה"לא משתף פעולה" יכול לנבוע מכך שבאופן חד פעמי החולה היה עייף או לא הבין את העברית שלה או סתם היה לו קשה לבצע פקודה מסוימת.)
השורה התחתונה היא שלא לסמוך באופן עוור על הרופאים, אלא להפעיל שיקול דעת.
כל זמן שלא ברור לכו-לם שאכן החולה אינו בר שיקום, האינטרס של המשפחה הוא להשיג הפניה לשיקום.
במקרה הכי גרוע השיקום ייכשל, ובעוד כמה חודשים הם יעמדו במקום בו עמדו בהתחלה.
לשים את אבא במוסד יש תמיד זמן, ולא צריך למהר.
דיקלה
בדיוק עכשיו אני בסיום תהליך מול דקלה.
כנס לאתר שלהם ומלא אחר ההנחיות להגשת תביעה. צרף את כל המסמכים והדוחות הרפואיים שבידיכם. שלח לכתובת שהם מוסרים - עדיף בדואר רשום עם אישור מסירה. הכי מהר שאפשר - כי אם התביעה מתקבלת היא מחושבת רטרואקטיבית מיום קבלת התביעה.
 
 
בדוק במסמכים שלכם אם אין החרגות בביטוח שמתייחסות למצבו של אביך (סרטן וכו').
 
מאוד חשוב שיהיה מי מכם שיש לו ביד יפוי כוח נוטריוני לטפל בכל עניין בשם אביך.
 
בהצלחה
 
 
בדיוק עכשיו אני בסיום תהליך מול דקלה.
כנס לאתר שלהם ומלא אחר ההנחיות להגשת תביעה. צרף את כל המסמכים והדוחות הרפואיים שבידיכם. שלח לכתובת שהם מוסרים - עדיף בדואר רשום עם אישור מסירה. הכי מהר שאפשר - כי אם התביעה מתקבלת היא מחושבת רטרואקטיבית מיום קבלת התביעה.
 
 
בדוק במסמכים שלכם אם אין החרגות בביטוח שמתייחסות למצבו של אביך (סרטן וכו').
 
מאוד חשוב שיהיה מי מכם שיש לו ביד יפוי כוח נוטריוני לטפל בכל עניין בשם אביך.
 
בהצלחה
 
 
ladybug4NLP
Active member
עם כל הכבוד לרופאה-חודשיים עד 6 חודשים
זה זמן לא מבוטל בשביל חולה ואם יש מה לעשות למרות הזמן הלא ארוך במיוחדואם אבא צלול, הרי שיש להתעקש על שיקום.
הרופא לא אלוהים ולכן לא יכול לקצוב זמן לחיים ואתם עלולים להתבדות לטובה.
אם הרופאים אומרים שמבחינה רפואית אין מה לעשות (לתת כימו, ביולוגי הקרנות או אחר-הייתי שומעת להם ובכל זאת מחפשת
להקל על המצב על ידי צמחי מרפא, דיקור , תוספי מזון ואחרים
אם אבא צלול הרי ששיקום יכול לתת לו תקווה ובדרך כלל תקוה מאריכה חיים.
אני יודעת מנסיוני כמטפלת שגם חולים סופניים מחזיקים מעמד עד בר מצווה של הנכד, עד החתונה של הנכדה, עד ביקור חשוב של מישהו מחו"ל... מאורע משמח כלשהו שהחולה מצפה לו.
הכל תלוי כמובן באופן אינדיבידואלי.
אל לכם להתנהג עם אביכם כאילו אתם סופרים את הזמן מהיום לעוד חודשיים או חצי שנה כי אז באמת זו יכולה
להיות נבואה שמגשימה את עצמה.
הרבה בריאות
זה זמן לא מבוטל בשביל חולה ואם יש מה לעשות למרות הזמן הלא ארוך במיוחדואם אבא צלול, הרי שיש להתעקש על שיקום.
הרופא לא אלוהים ולכן לא יכול לקצוב זמן לחיים ואתם עלולים להתבדות לטובה.
אם הרופאים אומרים שמבחינה רפואית אין מה לעשות (לתת כימו, ביולוגי הקרנות או אחר-הייתי שומעת להם ובכל זאת מחפשת
להקל על המצב על ידי צמחי מרפא, דיקור , תוספי מזון ואחרים
אם אבא צלול הרי ששיקום יכול לתת לו תקווה ובדרך כלל תקוה מאריכה חיים.
אני יודעת מנסיוני כמטפלת שגם חולים סופניים מחזיקים מעמד עד בר מצווה של הנכד, עד החתונה של הנכדה, עד ביקור חשוב של מישהו מחו"ל... מאורע משמח כלשהו שהחולה מצפה לו.
הכל תלוי כמובן באופן אינדיבידואלי.
אל לכם להתנהג עם אביכם כאילו אתם סופרים את הזמן מהיום לעוד חודשיים או חצי שנה כי אז באמת זו יכולה
להיות נבואה שמגשימה את עצמה.
הרבה בריאות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.