עזרה בתארוך עוגן

ohadstar

New member
עזרה בתארוך עוגן

אני אוהב מאד עוגנים, אבל לא קניתי אחד מעולם כי צורתם הסמלית, כפי שמקעקעים או מציירים, אינה דומה למה ש'תה מקבל בפועל. תמיד איזה ברזל חלוד עם להבים פתוחים שנראה כמו טורייה למחזור. והנה !, מצאתי את העוגן המקסים הזה שנראה ממש כמו בציורים.
הוא יצוק, עם להבים מכופפים בחדות וטבעת סגורה בקצה. 70 ס"מ אורך ושוקל 14 ק"ג. חיפשתי בגוגל דומה ולא מצאתי!. העוגנים שם תמיד פתוחים או דקים יותר. אולי מישהו יכול לעזור לי לתארך/לאפיין את העוגן שלי בבקשה.
תודה רבה! . אוהד
 
שאלה על עוגנים

קראתי במקורות שונים שיש שני סוגי עוגנים ומפני שאני לא מבין בזה אולי תדע להסביר. אחד בתנאי נמל, ושני ללב ים וכי יש להם צורות שונות. זה בנמל הוא שטוח. זה בלב ים יש לו מבנה קונוסי-כמו מטריה ויש בכוחו להחזיק אניה במקום גם בלב סערה.
 

broadaxe

New member
אחזק את דברי אריה: לא מבצעים עגינה בלב-ים (בד"כ)

מהסיבה שמשך העוגן (חבל או שרשרת) מוגבל באורכו, העוגן עצמו חייב להינעץ בקרקע הים לשם עגינה מלאה. לא מטילים עוגן גם בנמל כי מתקשרים לרציף בחבלים.
ישנם סוגים רבים של עוגנים, מה שאתה מתאר כדמי מטריה נשמע לי כמו עוגן-פטרייה שמיועד לעגינה בקרקע בוצית דלילה שקיימת בעיקר בנהרות אירופה. אין לו שימוש בחופי ישראל או בים התיכון בכלל.
 
לא הבינותי כל כך

לא הבינותי האם יש האבחנה בין עוגן בלב ים סוער לעוגן אחר. ז"א האם יש עוגן ללב ים סוער שלא מגיע לקרקעית הים.
 

arye9

New member
הסבר

אני צריך להוסיף הסבר לדף העוגנים, לעת עתה אסביר כאן.

סיווג העוגנים,
עוגן קבוע עוגן שאליו מחברים מצופים ולחלק מהם אניה יכולה
להתקשר.
העוגן קבוע לקרקעית הים כגוש בטון.
עוגן צף לכלי שייט קטנים בים סוער לכוון את החרטום
לכוון הגלים.
העוגן בדרך כלל מברזנט וצורתו כחרוט בעל שני פתחים.

העוגנים האחרים מופיעים בדף הם עוגנים שכלי השייט
נושא על סיפונו ומשתמש בו להשאיר את כלי השייט במקומו.

אם לא הבנת, אל תהסס לשאול


אריה,
שער לים
אתר שייט וימאות
http://www.cgate.co.il/
 

arye9

New member
עד גבול מסוים

בדרך כלל בים סוער האניה בורחת ומתרחקת מהחוף
 

arye9

New member
הגדר לב ים

בדרך כלל האניה עוגנת לא רחוק מהחוף.
בלב ים לפעמים האניה חייבת שהשאר במקומה מסיבות:
- רב החובל קיבל הודעה לעצור ולחכות להוראות
הפלגה לנמל אחר (פתאום קנו את המטען שבאניה
וצריך להוביל אותו לנמל אחר).
- חל קיקלול במנוע ומחכים שאנשי הצוות יתקנו את זה.
ועוד סיבות...
במקרה זה האניה אינה עוגנת כי המים עמוקים ושרשרת העוגן
קצרה.
האניה צפה להנאתה ויורדת עם הרוח או הזרם למקום אחר ולאחר
שהכל הסתדר האניה ממשיכה בדרכה.

אריה,
שער לים
אתר שייט וימאות
http://www.cgate.co.il/
 
אזי יוצא שהרבי מלובביץ מהנדס הים צדק ....נראה לי שאנשי הים

שכתבו ונפגשו עם הרב וולדנברג תיארו את המצב המצוי והמקובל שלא עוצרים ספינה בלב ים ומדוממים מנוע כהנחת יסוד - its not done. למרות שיש לי קשר שולי לענייני ים - ואני לא דוגמה למבין בכלל - די נדהמתי כשקראתי את דברי הרבי מלובביץ. הוא התבטא בחריפות לא אופיינית נוסח "כל ילד יודע" שלא יקרה כלום אם ידוממו מנוע.... כל ההיתר להמשיך ולהפליג בשבת מבוסס על חשש לפיקוח נפש או מצב חירום שהאניה והצוות עלולים להיקלע אליו ללא יכולת שליטה בספינה.
 
השאלה ההלכתית שקשורה

בהקמת המדינה אחד מגדולי הפוסקים כתב ספר מקיף על הפעלת הנמלים וצי הסוחר הישראלי באופן שיתאים להלכה. הספר נקרא "שביתת הים" יצא תשי"ב -1952 וכתבו הרב וולדנברג בעל סדרת הספרים "ציץ אליעזר". יש היתר ידוע של המשך שיט גם בשבת כי לעמוד באמצע ים בדממת מנוע - כל ים - זה דבר לא טוב, סחף, חוסר שליטה וכו'. לכן יש היתר להמשיך. מי שקם נגד כל התפישה הזו הוא הרבי מלובביץ שהיה בין היתר תלמיד חכם עצום (וחבל שחסידיו מחמיצים צד זה בו) ובמקרה מהנדס ים וצוללות (ועבד בצי האמריקאי זמן מה) ...והוא צעק שכל ימאי מתחיל יודע שיש עוגן מיוחד בצורת קונכיה שמיועדת למצבי עצירה באמצע הים וששום דבר לא יקרה לאניה אם תדוממם מנועים בלב ים. תוצאת דעתו היא שלהמשך ההפלגה בשבת על כל הטיפול במנועים, שמן, תחזוקה וכו' אין שום הצדקה ואסורה מדאורייתא. האמת, אחרי שקראתי דבריו - והוא גם בעל מקצוע בים - תהיתי אם הרב וולדנברג קבל מידע מדוייק ובעצם מי צודק בעובדות הים.... בספר רואים שקבל את כל העזרה עמוס לנדמן מנהל נמל חיפה וכל צוות הנמל (במקרה היינו שכנים של עמוס וחוה לנדמן והכירותיו, כד הוינא טליא, כשהייתי ילד אחורה בשנים...והוא עזר לי לכתוב עבודה בכתה ו' על הנמל....)
 

Suki333

New member
אז כנראה שהרב לא היה ימאי דגול

עכשיו אני אקבל פאנץ' א פונם האריין?
 
למעלה