עזרה בשורשים

omernaor

New member
עזרה בשורשים

מה השורש של שוקק (ועודד)? שמעתי 2 תשובות: ש-ו-ק ,ש-ק-ק ואני לא יודע מה נכון.
 

407

New member
ש-ו-ק, ע-ו-ד

שניהם בגזרת ע"ו. שוקק מצאתי לפי שם העצם תְּשוּקָה במשקל תּקוּלָה. ע-ו-ד יכול להיות שזה בא מהמילה "עוֹד"
 

אסופית02

New member
לדעתי

שק"ק הוא שורש עצמאי, כי קיימת הצורה: שקק חיים, ללא ספק צורת קל, שק"ק. אולי השורש שק"ק התפתח בעברית המודרנית מן שו"ק, ולכן קיימת הקרבה הסמנטית. צריך לבדוק.. ועודד, כבר דיברנו עליו בעבר והסברנו כי מדובר בנע"ו בבניינים הכבדים- הם מופיעים בצורת פולל.
 

407

New member
אם כבר מדברים על שורשים

האם יש דגם בגזרת ע"ע, לא ע"ו, שנראה עם צירה כדוגמת "לֵב" (לִבּוֹ, לְבָבוֹת)?
 

אסופית02

New member
לב שייך לקבוצת מילים

שבהם יש דגש כתוצאה משינוי תנועה, עוד מילים מהזיכרון (חע"ע): אֵם- אִמִּי עֵז- עִזִּים זהו, נגמר לי.. צריכה את חוברת הניקוד שלי..
 

diftong

New member
שאלה בקשר לשמות

מדוע הרבים של "דבר" הם דברים, עם שווא?
 

407

New member
חל חוק החיטוף

כי ההטעמה במילה התרחקה להברה האחרונה: במקום שהטעם יהיה בהברה "בר" ההטעמה היא כעת בהברה "ים", הקמץ נחטף לשווא. דָּבָר --> *דָּבָרִים > דְּבָרִים
 

Yuvalenko

New member
והכלל - הקמץ ייחטף במרחק שתי הברות

מהטעם (ומעלה). לגבי עז, אם, לב : ישנן כמובן מילים באותה הגזרה שמקבלות חולם חסר- דב= דובים (קובוץ ברבים) עוד מילים באותה גזרה המנוקדים בצירה: נץ קץ חת (וגם חַת בפתח באותו השורש) שן רע - לדעתי גם כן באותו המשקל, שורש ר.ע.ע., ולכן גם ברבים ובהטיותיו לא יכול לקבל דגש וכך נשאר הצירה בר' (תשלום דגש).
 
למעלה