עזרה בקשר לעבודה

shaolingirl

New member
עזרה בקשר לעבודה

שלום חבר'ה
. אני עושה במסגרת הבגרות באנגלית עבודת מחקר על אומנויות לחימה סיניות (אני לומדת כבר שנתיים וחצי קונג פו והנושא מעניין אותי) כתבתי מבוא לעבודה שאמור לספק קצת רקע כללי (אבלל ממש כללי כי פרוט על סוגי האמנויות יבוא בעבודה עצמה) על מה זה אומנויות לחימה והקשר לסין.המבוא נראה לי ממש דל , לא ממש הצלחתי למצוא מקורות כלליים (ולא ספציפיים) על מה זה אומנות לחימה וטיפה היסטוריה על התפתחותה. אשמח אם מישהו יואיל בטובו לעבור על מה שכתבתי (זה ממש קצר) ולהוסיף מידיעותיו או ייתן מקורות מידע רלוונטים- בבקשה זה ממש חשוב.. תודה
 

Kenshinkan

New member
עזרה:

1. יש לך שגיאות דיקדוקיות, ואת מתרגמת מונחים או סלנג עברי לאנגלית וזה לא הולך כל כך ("hand to hand" לדוגמא). 2. מקורות נוספים שיכולים לעזור: www.fightingarts.com www.nononsensselfdefense.com מגזין "חרב לעט" בעריכת דוד פוקס - יש שם הרבה מאמרים טובים. דוד פוקס עצמו מסתובב בפורום ואפשר לפנות אליו לעזרה, הוא יודע הרבה על אומנויות לחימה סיניות. בעז
 
שתי הערות קלילות

1. זאב פוקס ולא דוד 2. hand to hand הוא הסלנג המקובל באנגלית ואינו תרגום מעברית. 3. כיוון שמדובר בעבודה לבגרות באנגלית - מן הראוי להפנות למקורות באנגלית בלבד, לא? מעבר לזה - יש הרבה מקורות אודות אמנויות לחימה בכלל ואל"ס בפרט. אם המטרה אקדמית, הייתי נוטה לדבוק בחומר אנציקלופדי או אקדמי אחר - וויקיפדיה עשויה להתאים, כמו גם ejmas. אתה צודק, אבל, שההקדמה לא "נראית טוב". למרות שעשוי להשמע מעט קשה, פתרון הבעיה הוא רק קריאה של חומר רב באנגלית. אין קיצורי דרך. אני (ואחרים) יכולים לתקן את הכתוב, אך אני מנחש שלא זו מטרת העבודה. מספר נקודות שראוי לתת עליהן הדעת בכתיבה בכל שפה, לא רק באנגלית 1. על המשפט להיות מובן ובהיר. זה מחייב נושא יחיד למשפט, עדיף נושא יחיד לפסקה. 2. רצוי לשמור על משפטים באורך סביר. אם המשפט באורך 5 שורות, ייתכן ויש מקום להפרידו למספר משפטים קצרים יותר. 3. אולי כדאי להקטין את השימוש במילה which בפסקה הראשונה. נסי לחשוב על דרך חלופית להביע את אותו רעיון מרכזי. התוכן בסדר, הניסוח מעט צולע. 4. אעפ"י שמדובר רק בעבודת בגרות, כדאי לנסות לדייק בעובדות. נכון שמקורן של א"ל רבות הוא במזרח, אך הסיבה העיקרית לכך היא הופעת הנשק החם במערב. היוונים הקדמונים לא נאבקו פחות קשוח, או בפחות יעילות מן המתגוששים ההודים או המונגולים. האבירים הרכובים של ימי הביניים התאמנו ללחימה באותה אדיקות כמו מקביליהם היפניים. בכל העולם כמעט נלחמו אנשים זה בזה, וכמעט בכל מקום צמחה שכבת אוכלוסיה שזה היה תפקידה העיקרי בחברה. 5. started to developed - מן הסתם ניתן לשפר. החליטי על מה את רוצה לשים דגש במשפט. המשפט המקורי
"The basis of most of them started to developed almost in the same period"​
ניסוח חלופי אחד
The basis of most of them started to develop in almost the same period​
ניסוח חלופי שני
Most of them started to develop in almost the same period​
ניסוח חלופי שלישי
A common basis for manty arts developed around the same era​
וכן הלאה. כפי שכתבתי - התוכן סביר, חסר מעט ליטוש. http://en.wikipedia.org/wiki/Gong_fu http://web.archive.org/web/20001206191800/http://www.umist.ac.uk/UMIST_Sport/peiser2.html
 

Kenshinkan

New member
תודה על ההערות. לי יש רק אחת:

ויקיפדיה אינו מקור אקדמי. כל אחד יכול להיכנס ולערוך את הטקסט איך שנראה לו. בכתיבה אקדמית יש צורך להביא את מקורות המידע שלך ובכלל להסתמך על מקורות אקדמיים או ראשוניים אחרים. בויקיפדיה כל תלמיד חטיבה יכול לכתוב מה שהמדריך מהמתנ"ס השכונתי אמר לו, וזו לא כתיבה אקדמית. בעז
 

Kiru

New member
ויקיפדיה

האמינות של ויקיפדיה גבוהה מאוד, ובהרבה מובנים (בינהם נייטרליות ועדכניות) עולה על זו של טקסטים אקדמיים. שגיאות שהוכנסו ע"י תלמידי חטיבה ברוב המקרים לא יחזיקו מעמד יותר מכמה ימים, אבל בהחלט יש גם פיספוסים. בנוסף, עם הזמן לומדים להכיר את הכותבים האמינים בנושאים שמעניינים אותך, וע"י כך אפשר להעריך אמינות של ערך.
 
ויקיפדיה היא מקור אקדמאי לכל דבר

כל דבר הוא מקור אקדמאי, בהנחה שמכירים בו. גם אם אני לוקח כתבה מהפורום ושם אותה בעבודה, זה בסדר גמור. לפחות ככה זה אצלנו, ואני לומד באוניברסיטה, לכן אני מניח שבתיכון זה גם יספיק
 

Kiru

New member
דיברתי על ויקיפדיה העברית כמובן ../images/Emo13.gif

 
נו אז? כל מידע יהיה אמין כאמינות

הכותבים. כיוון שאין לי כל דרך בלתי אמצעית לוודא את אמינות וויקיפדיה הסעודי, ממילא אין לי דיעה על אמינותו. לגבי ויקיפדיה העברי והאנגלי - שני אלה די אמינים עלי, בייחוד בתחומים בהם אני מחפש מידע. עד עתה נתקלתי בשגיאות גסות מועטות בלבד, ובד"כ בדפים בהם discuss היה מועט או לא קיים. לויקיפדיה האנגלי יש ייתרון כמותי נכבד על העברי - רוב העולם ואשתו דוברים גם אנגלית, ורבים מהם מתעקשים להוכיח זאת. לפעמים, במקרה או בפוקס, יוצא שגם הייתה תרומה לערך...
 

ננדין

New member
זה בדיוק הבעיה שלי עם ויקפידיה...

כל עוד אני אישית יכול להוסיף ערכים ולערוך את תוכנם במקום שהדבר יעשה ע"י צוות של אקדמיים שהערך המדובר הוא בתחום התמחותם המקצועית אמינותה של ויקפידיה תשאר בספק... היא טובה בעיקר לילדי יסודי/חטיבה שמכינים עבודות לבית ספר או לאדם פשוט כמוני שרוצה לקבל מידע כללי (ומוטל בספק) על נושא מסויים...
 

Kiru

New member
אלא שאתה לא יכול

כלומר, אתה יכול, אבל אם הוא שגוי הוא יתוקן או יימחק. לעומת זאת מאמר שפורסם ע"י אדם ספציפי ולא עמד לביקורת חשוף בהרבה לחוסר נייטרליות. וזאת ללא קשר לעובדה שבוויקיפדיה כותבי אקדמאים (בכירים יותר או פחות) מלא מעט תחומים.
 
נכון. למיטב ידיעתי יש עריכה ובקרה

על התכנים שמוכנסים לויקיפדיה ע"י צוות מומחים (קראתי פעם בעיתון על זה). יכול להיות שיהיו דברים שיעלמו מעינהם, אבל בעיקרון זה לא חופשי לחלוטין ופרוץ ללא שום ביקורת.
 

Kiru

New member
לא בדיוק

אין צוות מומחים רשמי. הגורמים הרשמיים היחידים בוויקיפדיה העברית הם מפעילי המערכת והביורוקרט הממונה עליהם, שהוא הדמות הבכירה בוויקיפדיה העברית. התפקיד שלהם קשור רק מעט לבקרת איכות (אם כי הם עוסקים כמובן גם בזה, כי מלבד העובדה שהם מפעילים הם גם כותבים וותיקים), ויותר לאדמיניסטרציה ומלחמה בהשחתות. דומה בהרבה מובנים למה שאתה עושה כאן בתפוז. האמינות של המאמרים מבוססת על מודל לפיו מאמר לא נכון ייערך ע"י מי שימצא את הטעויות. אחד המדדים לאמינות מאמר היא מספר הפעמים שהוא נערך ומספר הכותבים שערכו אותו.
 

nitzano

New member
וכאן באה השאלה

"מאמר לא נכון ייערך ע"י מי שימצא את הטעויות" מדוע יטרח אדם בעל ידע על ערך מסויים לחפש מידע על אותו ערך ?........
 

Kiru

New member
מאותה סיבה שמקצוענים טורחים

לענות על שאלות כאן בפורומים. יש אנשים שמאוד נהנים לכתוב ערך מאפס על מה שהם יודעים, ולראות אותו אח"כ בצורה המושלמת. בנוסף, גם לאנשים שאין ידע לכתוב ערך שלם, יש לפעמים פיסות ידע שמספיקות לתיקון פה ושם בערכים בהם המומחיות של החלקים. זה אחד היתרונות הגדולים של פורמט הוויקי – הידע בערך מסוים הוא סך הידע עורכים רבים, ולא של אדם אחד. אגב, דווקא בתחום א"ל הערכים די חסרים, וקצת חבל.
 
מקור אקדמי אינו אמין בהכרח

מקרות אקדמים נשענים על תפיסות העולם של חוקריהן ולא על פי איזו אמת צרופה. לא חסר מחקרים שנשענו ונשענים על תפיסות מוטעות. חוקר נוצרי קתולי החוקר בתחום האנתרופולגיה או הסוציולוגיה ינתח תופעות חברתיות, לדוגמא, על פי משנתו הנוצרית האדוקה. חוקרים נוצרים, בתחילת המאה הקודמת, אשר צפו באלפי פעילויות הומוסקסואליות של ציפורים קופים דולפינים ועוד עשרות מיני חיות הצניעו את המחקרים מפני שהיתה תפיסה שאין הומוסקסואליות בטבע ושמקורה בחטא אצל האדם. מחקרים הראו שאוננות גורמת לעיוורון ובעיות עור, וקליפת העגבנייה לסרטן. לאחרונה התפרסם מחקר הסותר את המחקרים אשר הראו חשיבות בצריכת הסיבים התזונתיים וזאת לאחר ששני עשורים מפמפמת האקדמיה את חשיבות הסיבים התזונתיים כמונעים סרטנים במעי הגס וכו' חלק גדול מהמחקרים האקדמיים, במבט לאחור, הם לא יותר מפולקלור מביך ואתנחתות קומיות.
 
למעלה