שרין יקרה..אשמח לעזור
מאי היתה בת שנתיים ושמונה חדשים כשאח שלה נדקר למוות הייתה במעון נעמת אני זוכרת את מילותיה של מנהלת המעון "אני רואה את מאי שהיא בסדר ,אני יודעת שאת בסדר"נראה לי שההתמודדות של הילדה קשורה באופןישיר לאופן ההתמודדות של בני המשפחה.אמרתי לה את מה שאני יודעת: שהגוף שלו באדמה כיון שהתקלקל שהחלק שאהב אותה מאוד ,הנשמה,בשמיים ושהיא יכולה להרגיש אותו מלטף אותה במשבי הרוח ,בקרני השמש וכו' מאי בגינת השעשועים מדברת אתו בלי סוף.מתנדנדת בנדנדה ,עוצמת עיניים ומדברת אליו או שרה לו שירים.מטפסת הכי גבוה שיכולה מרימה את עיניה מביטה בשמיים וקוראת לו. גם בבית היא לפעמים עומדת מול התמונות שלו ומדברת אליו ושרה לו כאילו הוא לידה ביום השנה לקחתי אותה לבית העלמין בפעם הראשונה.הסברתי לה מה היא עומדת לראות..הרבה אבנים שקוראים להם מצבות..על המצבה כתוב השם של רפי ושם כל המשפחה מתפללת.לא ספרתי שהגופ שלו שם.בבית העלמין היא ביחד עם אחייה רחצה וסבנה את המצבה..והיתה שקטה כשהתפללנו. כשרואה אותי בוכה יודעת שאני מתגעגעת,ומנגבת לי את הדמעות..
