עזרה בניסוח כותרת

[chello20]

עזרה בניסוח כותרת

אהלן,
הכותרת של הכותב היא
"העיתונות לילדים ולנוער יהודי בגרמניה".
זה נשמע לי טוב, אבל אני תוהה אם יש צורך לשנות ל"יהודיים"? זה נשמע לא טוב.
מה שמפריע לי זה ש"יהודי" לא יכול לתאר כאן את ה"ילדים", שברור שזו הכוונה.
האפשרות של "לילדים יהודים ולנוער יהודי" נשמעת לי מסורבלת.
"העיתונות לנוער ולילדים יהודיים"? אולי, עדיין מסורבל.
אולי: העיתונות היהודית לילדים ולנוער בגרמניה. זו אולי אופציה, למרות שזה קצת שזה קצת אחרת.
עוד רעיונות?
תודה מראש

 

[chello20]

האם אני טועה במחשבה שמבחינה דקדוקית

אם שומרים על הניסוח אז "ילדים ונוער יהודיים" זו הצורה הדקדוקית הנכונה היחידה?

 

[chello20]

עוד אפשרות:

"העיתונות לילדים ולבני נוער יהודים בגרמניה"
זה נשמע הכי מוצלח אולי, לא?
אשמח לדעתכם

 

[trilliane]

אהבתי גם את החלופה

"העיתונות היהודית לילדים ולנוער בגרמניה" (אם היא המשמעות יכולה להיות שונה במעט).

 

[chello20]

תודה!

 

[חוכך בדעתו 2]

לטעמי:

א. "העיתונות לילדים ולנוער יהודי בגרמניה" - בסדר גמור. אין צורך להתייחס לשפה כאל נוסחה מתמטית. ברור לכל קורא של המשפט ש'לילדים' מכוונת גם היא (כמו 'ולנוער') לילדים בני דת משה.
ב. אם רוצים בכל זאת, על אף זאת ולמרות זאת להיות טהרני־על דקדוקיים, עדיף המשפט הבא: "העיתונות לילדים ולנוער יהודיים בגרמניה".
למה?
כי בתבנית זו של המשפט ברור שה"יהדות" חלה גם על הילדים וגם על הנוער
(בניגוד לתבנית "העיתונות לנוער ולילדים יהודיים בגרמניה").

 

[trilliane]

אבל זה לא בסדר גמור, זה לא לפי כללי העברית

וזה לא קשור למתמטיקה אלא דווקא לכך שזה נשמע קצת מוזר ולא מתאים. דווקא כאן אני לא מסכימה איתך שצריך היות טהרני על לשם כך, להפך, אני חושבת שיהיו קוראים שזה יצרום להם. התאם דקדוקי של שם תואר לשם עצם הוא דבר טבעי לרוב דוברי העברית, לא מסוג ההתאמים שמצריכים לימוד מיוחד או עיסוק בלשון.
&nbsp
לכן אני חושבת שגם "ילדים ונוער יהודיים" נשמע קצת מוזר, כי "יהודיים" מופיע אחרי "נוער". אם לפני רגע טענת שב"ילדים ונוער יהודי" מבינים ש"יהודי" מתייחס גם לילדים (אף שאין התאם דקדוקי) פתאום כשיש התאם מושלם ("ילדים ובני נוער יהודיים") זה פחות ברור?
&nbsp
להפך, אני חושבת שזה גם ברור וגם מתאים וגם לא יצרום לאף אחד, אלא ייקרא באופן השוטף והטבעי ביותר, בלי שאף קורא יעצור, ימצמץ או יכווץ את המצח (גם לא טהרני העל...

). לכן אני חושבת שהפתרון שהציע כאן chello20 מוצלח והולם ואין טעם לבחור בניסוחים מוצלחים פחות.

 

[hashoel]

אישית הייתי מעדיף

העיתונות לילדים ובני נוער יהודיים בגרמניה
כשהכוונה היא בעצם ל: העיתונות ל(ילדים ובני נוער) יהודיים בגרמניה.
אבל כדי לא להסתבך עם עורכי לשון אני מניח שצריך כנראה:
העיתונות לילדים ולבני נוער יהודיים בגרמניה

 

[trilliane]

אכן, בעיקרון בחלק כולל אמורים לחזור על מילת היחס

מכיוון שילדים ובני נוער הן שתי קבוצות נפרדות (אחרת לא היה צריך לציין כל אחת מהן בנפרד) ומכיוון שמדובר בעיתונות שפונה הן לילדים הן לבני נוער, מן הראוי לחזור כאן על מילת היחס. אני לא מעדיפה כאן את הניסוח ללא הלמ"ד, החסרת האות לא באמת מקצרת את המשפט או מפשטת משהו.

 

[hashoel]

אני נכלם שרציתי לוותר על בכל"ם

 

[trilliane]

תוסיף "בוש" לפני "נכלם" ואז זה בכלל יהיה מושלם...

(יאזן לך את האותיות ואת המשקל).

 

[hashoel]

אוקי, אינני מבושש להוסיף בוש

לנכלם

 

[trilliane]

 

[חוכך בדעתו 2]

לצערנו שפה אינה מתמטיקה, ואחד הדברים הנובעים מכך הוא שלא

נעשה בה שימוש בסוגריים מתמטיים. כתוצאה מכך המשפט "העיתונות לילדים ולבני נוער יהודיים בגרמניה" (כשהוא נטול סוגריים מתמטיים) אינו חד משמעי תוכנית (כלומר בתוכְנוׂ] כלל ועיקר, משמעותו יכולה להיות בקלות
"העיתונות לילדים [מכל אומה ולשון] [סוגריים דקדוקיים] (ולבני נוער יהודיים) [סוגריים מתמטיים] בגרמניה".
[ותמהני שטריליאן שכה הקפידה על ההתאם הדקדוקי, החמיצה את הדו משמעות התוכנית הקיימת כאן בפוטנציה] [סוגריים דקדוקיים

]
סוף דבר, המשפט היחיד הנכון תוכנית ודקדוקית באופן שאין למעלה הימנו, הוא המשפט שהציע צ'לו באחת החלופות ושגם אני אימצתיו.

 

[trilliane]

לא רק שלא החמצתי, התייחסתי מפורשות:

"אם לפני רגע טענת שב"ילדים ונוער יהודי" מבינים ש"יהודי" מתייחס גם לילדים (אף שאין התאם דקדוקי) פתאום כשיש התאם מושלם ("ילדים ובני נוער יהודיים") זה פחות ברור?"
&nbsp
או במילים אחרות, נכון הדבר שמבחינה תחבירית "יהודיים" יכול להתייחס רק ל"בני נוער"; אבל אם כתבת בעצמך "ברור לכל קורא של המשפט ש'לילדים' מכוונת גם היא (כמו 'ולנוער') לילדים בני דת משה." כשלא היה התאם דקדוקי (ולכן דווקא אז התחביר לא תמך רשמית באפשרות הזאת) לא הגיוני לטעון שזה לא ברור כשיש התאם...