MotheRonit
New member
ממש לא מאכזבת אותי. ואם זו דעתך לזוגיות מאושרת
אני קצת מסכימה עם זה
אבל על פי רוב יש לפחות ניסיון להסוות את זה
וברצינות... קשה לי להאמין שזה כזה מוחלט, מדובר בזוג. לא בדיקטטורה. למען הרווחה הנפשית שלפחות תהיה מידה מסוימת של איזון. שלא תמיד אותו אחד מבטל את עצמו. בכל מערכת יחסים יש צורך להתפשר, להגיע לעמק השווה, ומאידך להתעקש על מה שעקרוני וקריטי לך. ובכל זאת... אני בהחלט מכירה הרבה מאוד מערכות יחסים כאלה מסביבי... שבו האישה נאמר דומיננטית... או כפי שתיארת... אבל זה אף פעם לא כזה קיצוני... ואם כן, או שלגבר נוח/מתאים לעשות את הוויתור הזה (כי יש אנשים עם אופי כזה) כדי להימנע מעימותים (בין הורים לילדים קוראים לזה "לבחור את המלחמות שלך") או בדרך כלל באיזשהו שלב הגבר מתעורר מתוסכל וממורמר... אם זו לא מציאות צינית אני לא יודעת מה כן...
אני קצת מסכימה עם זה
וברצינות... קשה לי להאמין שזה כזה מוחלט, מדובר בזוג. לא בדיקטטורה. למען הרווחה הנפשית שלפחות תהיה מידה מסוימת של איזון. שלא תמיד אותו אחד מבטל את עצמו. בכל מערכת יחסים יש צורך להתפשר, להגיע לעמק השווה, ומאידך להתעקש על מה שעקרוני וקריטי לך. ובכל זאת... אני בהחלט מכירה הרבה מאוד מערכות יחסים כאלה מסביבי... שבו האישה נאמר דומיננטית... או כפי שתיארת... אבל זה אף פעם לא כזה קיצוני... ואם כן, או שלגבר נוח/מתאים לעשות את הוויתור הזה (כי יש אנשים עם אופי כזה) כדי להימנע מעימותים (בין הורים לילדים קוראים לזה "לבחור את המלחמות שלך") או בדרך כלל באיזשהו שלב הגבר מתעורר מתוסכל וממורמר... אם זו לא מציאות צינית אני לא יודעת מה כן...