עזרה בחשבון

irisgh

New member
סתם בשביל הכיף:

מתוך ההתפתחות הטבעית לפי יניבי: הדברים הראשונים שעושים הם: 1. למנות. להתאמן במניה. תחילה של עצמים מועטים 1-4 אח"כ עד 10 מונים כל דבר שעובדים עליו בין כה וכה. עכשיו על פרי הדר? בואו נמנה תפוזים. כל דבר שנמצא בסביבה סופרים. זה נכנס להם, וכשהם בשלים גם הם מתחילים למנות. 3. להשוות מה יותר. לשים שתי קבוצות ולהשוות מה יותר. בעין. ואח"כ למנות כל קבוצה ולראות אם באמת המספר יותר גדול. כנ"ל לימוד המושגים 'פחות' ו'שווה'. 3. להוסיף אחד. 2 תפוזים ועוד 1 הם 2 תפוזים 3 תפוזים ועוד 1 הם ארבעה תפוזים נעשה באמצעים מוחשיים. (כמו המנייה עצמה) אח"כ אפשר גם בשירים (באנגלית יש את 5 קופים קטנים קפצו על המיטה, אחד נפל, .. נשארו ארבעה. ארבעה קופים קטנים קפצו על המיטה... לחפש שירים דומים בעברית. יש כאלה? 4. ללמד ספרות: את ציור הספרה ושמה. תחילה 1-5 וכששולטים אז עד 9 5. ללמד למנות מעבר ל10. עד 20 ומעלה. (החלק הזה בא אצל חלק מהילדים עוד קודם, אבל הוא לא הכרחי לכלום). 6. חיבור במספרים קטנים, תמיד! במוחשי: 1/2/3 + 1/2 כאשר רואים פיזית את האובייקטים שמחברים. פירות, חרוזים, קוביות וכד'.
 

irisgh

New member
אגב

עיסוק בנושא יגביר את העניין של הילד (ראיתי ילדים בני פחות משנתיים שמונים היטב ומזהים אותיות, כי ההורים לימדו אותם. לעומת זאת, יניבי בן 4.3 רק לאחרונה החל להתעסק בזה, ועדיין לא מזהה את כל הספרות), אבל לדעתי ישנה הבשלה טבעית, במקביל, שצריך לחכות שהיא תופיע. גם אם מניה וזיהוי ספרות אפשר לזרז בקלות, אצל ילד שמעוניין בלמידה הזו, (אצלנו יניבי לא היה מעוניין, ולכן התנגד ללמוד, עד היום בו התחיל להתעניין מעצמו), חיבור בסיסי ואפילו המניה עצמה, דורשים מידה של הבשלה שהיא תלויה בגורמים אחרים. משמע - אפשר לעורר עניין, אבל אין טעם להפעיל לחץ, כי זה יכול לגרום את ההפך.
 
למעלה