מספר תשובות
1) "ולבני אדם דומות" -האם הוו בשורוק או שווא? אם את מתכוונת על האות וי"ו של ולבני, אז הניקוד הוא כך: וְלִבְנֵי (כמו וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל). הסבר: ניקודה היסודי של וי"ו החיבור הוא שו"א. ישנם מקרים מסוייימים שבהם כלל זה משתנה, כמו למשל לפני אות שוואית ולפני אותיות בומ"פ ועוד). 2) "במהירות מעוף של חץ" האם ה ב של במהירות בחיריק? (האות בי"ת של במהירות אכן מנוקדת בחיריק: בִּמְהִירוּת. הסבר: אותיות בכ"ל לפני אות שואית מנוקדים בחיריק) 3) "ומלכה אחת"- ה וו בשורוק? אכן כך, הוי"ו בשורוק. הסבר: וי"ו החיבור לפני אותיות בומ"פ מנוקדים בשורוק. 4) "ולספר את סיפורו" - ןן בשורוק? אכן כך, הוי"ו בשורוק. הסבר: וי"ו החיבור לפני אות שוואית מנוקדת בשורוק. 5) " בקטנים ובגדולים"- האם הב של בקטנים בחיריק? וב של ובגדולים שורוק ושווא? כאן זה קצת תלוי בהקשר: למשל, אם רוצים לומר שהתופעה הזאת מצויה בקטנים ובגדולים, אכן מנקדים בחיריק מפני שאותיות בכ"ל לפני אות שוואית מנקדים בחיריק. אך אם רוצים לומר שהתופעה הזאת נמצאת בקטנים האלה, שאז זו בי"ת שכוללת בתוכה את ה"א הידיעה, מנקדים את האות בי"ת של בקטנים בניקוד של ה"א הידיעה, שבמקרה הזה הוא קמץ. כנ"ל לגבי הניקוד של האות בי"ת במילה: ובגדולים. (שוב, כאמור יש שתי וריאציות: וּבִגְדוֹלִים; וּבַגְּדוֹלִים) 6) "אוזן קשובה" ה ק בקמץ או שווא? הקו"ף בשו"א נע. אוזן קְשׁוּבָה. (בתהלים: תהיינה אזניך קַשּׁוּבוֹת). הסבר: מילה זו היא בצורת בינוני פעול מהבניין הקל (צורת היחיד: קָשׁוּב). על משקל זה חָטוּף וַחֲטוּפָה. המילה חָטוּף בנוייה משתי הברות (חָט=טוּף) ואילו הצורה הנקבית שלו, חֲטוּפָה, בנוייה משלש הברות (חֲט-טוּפ-פָה); ההברה הראשונה מקבלת תנועה חטופה (שווא), אך במקרה זה שהיא אות גרונית נהפכת האות חטופה לחטף פתח על מנת להקל את ההגייה של המילה. לעומת זאת, במילה קשובה ששם אין אות גרונית בתחילת המילה החטף נהגה בקלות ולכן ניקודו בחטף (שו"א, שבמקרה הזה הוא נע). 7) "הצב אשר ניצח במרוץ" ניצח - הצ בקמץ או סגול? שתי האפשרויות שהצעת אינן נכונות. יש שתי אפשרויות אחרות: צירי ופתח. לפי אב"ש, הצורה שמקבלת ציר"י היא בניין פיעל של השורש נצ"ח (נִצֵּח) וזה פועל יוצא, כלומר ניצח [את] מישהו אחר. הצורה השנייה (נִצַּח) היא בניין נִפְעַל של השורש נצ"ח, וזה פועל עומד, כלומר, נחל מפלה בעצמו אגב, מה שקרה כאן הוא תהליך שנקרא אסאמילציה (הידמות). ניתן לקרוא אודות זה בויקיפדיה וכיו"ב. (נִנְצַח> נִצְצַח> נִצַּח). הצורה השלישית עם הקמץ, ככל הידוע לי היא במקום הֶפְסֵק. כל האמור בתשובה זו לגבי ניצח, נכון גם לגבי המילים: נִפֵּחַ ונִפַּח; שִׂמַּח, ושִׂמֵּחַ; שִׁלֵּחַ ושִׁלַּח.
לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית: " "בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה" [יש אומרים: שהצורה הראשונה (עם הפת"ח- נִצַּח), משמשת להוראה של להפעיל משהו אחר, כמו לנצח על התזמורת. לעומת זאת, הצורה השניה (עם הצירי - נִצֵּח) משמשת להוראה של לגבור על היריב. ראו באתר השפה העברית. לעומת זאת לפי אב"ש אין לאבחנה זו כל משמעות, ראו ערך נצח במילון אב"ש] 8) "ולמים שתיהן נפלו" וו בשורוק או שווא? בשורוק. הסבר: וי"ו החיבור לפני אותיות בכ"ל מנוקדות בשורוק. שבת שלום
