הי לירון, פעם לפני יותר מ20 שנה, כשהייתי
עם עסק ממש צעיר היינו, בעלי ואני בתצוגת אופנה של מעצב ידוע,, שלא אגיד את שמו בגלל שעוד
יכולים לתבוע אותי על משהו,
המעצב היה יחסית צעיר וחדש, , בקיצוטר גררתי את בעלי לתצוגה בגלל שחברה שלי היתה אחת הגרופיות שלו, ואמרה לי שאני חיבת ללכת - או משהו כזה,
בכל אופן הנה אנחנו לצד המסלול והדוגמניות צועדות עליו, יותר לבושות מהדוגמניות של היום ,
ומה אני רואה? שמלה שלי, עיצוב שלי, אפילו בחירת הבדים מאוד דומה, צועדת על המסלול,
אם לא הייתי תופרת את השמלה הזו לבת של חברים כשמלת אירוסין חודש קודם, , לא היתה לי הוכחה לבעלי,
אני מסתכלת המומה על השמלה , מצביעה על הדוגמנת ואומרת לבעלי "תראה, זאת, זאת,...השמלה שלי, זאת שתפרתי לבת של... גנבו לי את העיצוב"
בעלי ראה שאני נרגשת ואמר לי "תרגעי..אם מעתיקים אותך, סימן שאת טובה"
וזהו, מאז אני הולכת עם המשפט הזה לכל מקום,
מאז העתיקו אותי לא פעם ולא פעמיים,
יש מעצבת שמלות כלה במגזר הדתי, שחלק מהשמלות שלה הן אחד לאחד שמלות שתפרתי לפני כמה שנים ומופיעות באתר שלי,
ואני לא מתעצבנת, ולא מתרגשת אלא משננת לעצמי "אני כנראה טובה, בעצם אני מצוינת, ..."
אז הנה לירון ,,,קבלי אישור..את כנראה טובה...
