באמת באמת
שתצטרך מעתה לעשות את העבודה הקשה של קריאת כל מילה שלו עם זכוכית מגדלת, עשרות ספרי פרשנות, מאות מאמרים אקדמיים ויאמבות של תאוריות מצד אוהדים. זהו צעד ראשון, בדרך שאין לה סוף. באופן כללי, השירים באלבום דנים באנשים שדילן הכיר מסביבתו: חברים, מכרים, אויבים, דמויות שהסתופפו בשוליים. דילן היה באותן שנים אחת הדמויות המרכזיות בעולם הרוק, וכל העולם ודג הזהב שלו רצו את קרבתו. הוא היה מוקף תמידית בעשרות טיפוסים שונים ומשונים - וכתיבת שירים עליהם היתה דרכו לעשות סדר בסוריאליזם שהיה חייו. וגם, אגב כך, להפנות עורף לתווית של "זמר מחאה" שהודבקה לו בשנים הקודמות. באשר לדמויות שמאחורי השירים, כמדומני שהדמות היחידה עליה ידוע בוודאות היא אידי סדג'וויק, שהיתה נשוא השיר Like A Rolling Stone, אחד משיריו הטובים ביותר של דילן. ספרים שלמים נכתבו על השיר (אחד מהם ממש לאחרונה, ע"י גרייל מרכוס, כמדומני. או שמא זה דייב מארש). סדג'וויק היתה דוגמנית, בת למשפחה עשירה. היא הסתובבה בקליקה של אנדי ווארהול בניו יורק, דרכה הכירה את דילן. סדג'וויק התמכרה לסמים, ומתה בסוף ממנת יתר, אאל"ט. היא עצמה כמעט לא זכורה כיום, אבל השיר שנכתב בהשראתה, הוא נצחי. באשר לשירים האחרים - מי יודע. יש תאוריות רבות, אבל אני לא משקיעה בהן הרבה מאמצים, כי זה ממש לא משנה מי היו ההשראה לשירים. מה שחשוב זה השירים עצמם, האווירה שדילן מעביר בהם, הדברים שהוא רוצה לומר לנו.