לי אין אנטי לדברים רקידים
דבר בשם עצמך. אני די גאה במסיבת הפרוג שהייתה באזימוט לפני כמה שנים. ובכלל, נשבר לי כבר מההתייחסות הבלתי פוסקת למה פופולרי ומה לא, ובוא נקבע את הטעם שלנו לפי זה. ככה לא נצא פחות מעפנים מאלו שלא מוכנים לשמוע משהו שלא נמצא במצעד. ממש כמו הקביעה הזו של ברייטמן בנענע לא מזמן, "לא רוצה ללכת עם העדר, רוצה תמיד להיות בחוץ", גם כשהעדר צודק. מי ראש בקיר עכשיו? רוצים לרקוד, ורוצים לזוז, וגם בשם הפנאטיות הפרוגית לא תקחו את זה מאתנו.