עזרה בבקשה

[אמא של אופירוש]

עזרה בבקשה

אתמול היינו אצל רופאת עיניים ולאופירוש יש חשד לעין עצלה, כלומר "פזילונת", ייתכן שזו בעיה קטנה , ואז פשוט נחכה שהוא יגדל ונוכל לשים לו משקפיים, אך אם זו בעיה רצינית (מספר גדול או פגיעה ברשתית) צריך יהיה לטפל דחוף. הביעה היא....הבדיקה צריך לשים לו טיפות בעיניים, לחכות שעה ואז לבדוק אותו בשני מכשירים....נראה לכם? איך הוא יעשה את זה? זה יהיה נורא. אנחנו נצטרך לתפוס אותו בכח, והוא מגיב כל-כך קשה לדברים כאלה. הוא ירגיש רע כמה ימים לאחר מכן (נראה לי). הוא הגיב קשה כשמדדנו לו חום ונתנו לו אקמול (בכח כמובן) האם מישהוא נתקל בבעיה כזו? איך עברתם כזו בדיקה? הצעות בבקשה!!!!!!!!!!

 

[razgalili]

אנחנו היינו צריכים לעשות צילומים

אז הרופא ילדים נתן לנו תרופת הרגעה חזקה בשביל הילד. זה הספיק בשביל להביא אותו למצב של שינה מספיק חזקה בשביל לעשות את זה.

 

[אמא יעל]

כמה המלצות שאולי לא יעזרו

אינני יודעת בן כמה הוא, ומה הוא יכול להבין. הגישה שלי בדברים האלה היום (עם ההיכרות שלי עם הקושי ועם הילד) היא להכין אותו מראש לבדיקה שבוע קודם, כדי לגייס שיתוף פעולה ולהרגיע. 1) "לטפטף" את המידע על הבדיקה מדי פעם ברגעים בהם אני בטוחה שאני מאד רגועה לגבי זה, כדי לתת לנימת הקול שלי להביע מסר ברור של ביטחון שזה הדבר הנכון והטוב עבורו. להסביר לו מה שהוא כבר מסוגל להבין על החשיבות של הבדיקה ומה היא מיועדת לגלות לגביו (הרופא חושב שאפשר לעזור לך לראות יותר טוב, ולשם כך צריך להסתכל לך בעין עם משקפת מיוחדת, זה באמת בכלל לא כואב...) 2) באותה רוח טובה ומלאת ביטחון - לעשות סימולציה של הבדיקה וכך להכין אותו "על יבש" לכל הפרוצדורה. אפשר להמציא משחק שהוא עושה את הבדיקה לבובה שהוא אוהב. 3) בזמן הבדיקה, להזכיר לו את ההכנה שנעשתה, להביא איתו את הבובה, להכין מראש את הרופא שזה יקח יותר זמן כמובן. כמובן לשבח אותו על בגרותו בשיתוף הפעולה ועל גבורתו ואפשר גם לתת מתנה. 4) בזמן ההמתנה להכין מראש משהו כיפי לעשות ביחד, שמתאים למצב, ולנסות לתת הרגשה שכל זה בעצם מין חוויה מיוחדת שאחריה הרופא ידע איך לעזור לו לראות טוב יותר. כל אלה דברים שאני עשיתי עם הילד שלי כשהיה צריך לעבור ניתוח, והוא עדין מתגעגע לבית החולים. בהצלחה.