עזרה בבקשה

לירז129

New member
עזרה בבקשה

שלום,

אני אמא לשני בנים מקסימים בני 10 ו-5 לפני כשנה וחצי אני ואב ילדיי החלטנו להיפרד, והתחלנו הליך גירושין לא קל.

לצערי הבן הבכור היה מעורב מכל ההליך ז"א מסרים שהאב דגאג להעביר לי דרכו, והדבר הגרוע ביותר שאני לעולם לא ישכח את המראה הוא זה שבזמן שהאב עזב את הבית הבן היה נוכח למראה של אריזת החפצים הפתאומית של אביו ללא שם הקדמה וללא שם שיחה עם הילד.

במשך שנה וחצי גרתי עם הבנים אצל הורי ולא היה קל בכלל, נפרצו כל הגבולות והיה לי מאוד קשה להשתלט על החינוך במיוחד גם לאור העובדה שהם עוברים איזשהו שינוי משפחתי.

במהלך השנה וחצי הבכור אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז ע"י פסיכיאטרית והחלנו ליטול ריטאלין במינון של 10 מ"ג.

ההתחלה היתה יפה והיו תוצאות אך לאחר כמה חודשים לפי דיווח של המחנכת שלו נאמר לי שהיא בטוחה שיש כאן בעייה רגשית ולא הפרעת קשב, מכיוון שלילד החלו התפרצויות במיוחד לצוות המורים,ירידה בלימודים והתחצפויות.

ושהיא לא רואה הבדל בימים שהוא נוטל כדור ובימים שאינו נוטל.

בחודשים האחרונים הייתה ירידה בלימודים ובעקבות זה המליצו לי בבית ספר לעשות איבחון פסיכו דדקטי.

ההמלצה באיבחון הוא לתת לילד הוראה מתקנת וטיפול רגשי ובנוסף הדרכת הורים עבורי בכדי להתמודד.

לאחרונה עברתי לגור לבד עם הבנים ובמקביל קיבלתי טלפון ממחנכת הכיתה שלו שפשוט אמרה לי "הבן שלך זועק לעזרה ואת חייבת להתעורר" מאותו הרגע חשכו עייני.

למחורת כבר התייצבתי בבית הספר לשיחה עם המנהלת והמחנכת, הופנתי ע"י המנהלת לשיחה עם פסיכולוגית בית הספר שהמליצה טיפול הדרכת הורים לי וטיפול רגשי לילד. כאשר דיברתי איתה על המצב הכלכלי הקשה שלי ועל כך שכבר עשיתי בירורים מול קופת חולים, והטיפול הכי זול שמצאתי הוא בעלות של 160 ש"ח וגם זה עם מגבלות, היא ניסתה למצוא לנו פיתרון דרך התחנה הפסיכולוגית באיזור המגורים שלנו, אך לצערי גם זה ללא הצלחה, נאמר לי שהם מטפלים ללא תשלום רק במקרים קשים יותר,

אני לא מבינה מה צריך להגיע לתחתית הסולם על מנת לקבל עזרה?

המצב הכלכלי שלי גרוע היום, אני עדיין משלמת חובות, ואין לי שם אפשרות לשלם סכומים כאלו לפסיכולוגים, אני מבקשת עזרה,

האם את או מישהו שורא את הסטטוס הזה מכיר/ה גוף שיכול לעזור במקרה שלי במחיר סביר של כמה עשרות שקלים,או לחילופין בהתנדבות, לא אכפת לי גם אלו יהיו מתמחים שצריכים לעבור סטז'.

אני ממש חייבת לעזור לילד, בבקשה מענה...


 
 

ל י ל ך פ

New member
כדאי לכתוב מאיזו עיר את

כי השירותים שונים מעיר לעיר, ואם יש כאן מישהו מהעיר שלך אולי יוכל לעזור.
בקשר לשירות הפסיכולוגי (התחנה הפסיכולוגית), זה נכון שהם מטפלים במיידי רק במקרים קשים כגון איומי התאבדות, אבל אם תביאי מכתבים - מהיועצת, מהעו"ס, מהמורה, זה אולי ישנה את דעתם.
ממליצה לפנות למוסדות שמכשירים מטפלים רגשיים - בית ברל, סמינר הקיבוצים, לדוגמה, ולבקש לקשר עם סטודנטים שמחפשים הכשרה מעשית באיזור שלך.
לגבי רטלין, 10 מל' זה מינון נמוך ביותר. הבן שלי התחיל בערך בגיל הזה עם 30 ועלה מהר מאד ל-40. יכול להיות שהמינון לא מספיק. ברטלין, תת מינון גורם לתופעות לוואי. לא אומרת שהבן לא צריך טיפול רגשי, כמו שאת מתארת את המצב הלא-פשוט, נשמע שהוא צריך, אבל הרטלין יכול מאד לעזור. לרטלין יש הרבה השפעה בתחום הרגשי, והוא יכול לעזור לילד סוער לשלוט בכעסים. מתי בפעם האחרונה נבדקתם אצל הפסיכיאטרית? האם הוא עלה במשקל בתקופה האחרונה מאז (סביר להניח שכן)? גם עליה במשקל עלולה להפחית ביעילות של הכדור.
ועוד דבר - ברווחה יש אפשרות לממן טיפולים באופן חריג. הסיכוי לא גדול כי התקציבים שלהם עלובים, אבל שווה לנסות ולבקש מהעו"ס, לפעמים הם מפתיעים לטובה...
הרבה כוחות...
 

Teary

New member
היי לירז

ההודעה שלך מאוד נגעה בי כי גם אני הייתי במצב ממש דומה לילדים שלך.
ההורים התגרשו כשאחי ואני היינו קטנים, והגירושים נעשו בדרך ממש מכוערת. הייתי בת 10 או 11 אם אני לא טועה, ואחי היה בן 8. שימשנו כלי בקרב של אבא נגד אמא וזה מאוד השפיע עלינו.
אח שלי הגיב בדיוק כמו הבן שלך, הוציא את העצבים, הוא גם היה היפראקטיבי, שלחו אותו לפסיכולוגים ומלא אבחונים, הוא היה מפריע ועושה בעיות בכיתה, כל הזמן המורות התקשרו לאמא שלי בגללו, לפעמים היה רב עם ילדים...
אני לעומת זאת הייתי שקטה, שמרתי הכל בפנים, וחשבו שהכל בסדר איתי ושאני מתמודדת, לא הפרעתי לאף אחד ופשוט הייתי בוכה בשקט כשהייתי לבד ואף אחד לא ראה.
כשגדלנו מסתבר שאח שלי יצא ממש מהמצב, משום שהוא הוציא את העצבים באותו רגע, הוא גדל עם הרבה פחות משקעים ועם המון ביטחון עצמי.
אני לעומת זאת, בגלל שלא הוצאתי ושמרתי הכל בבטן, גדלתי עם המון בעיות ומשקעים, ואני עד היום בטיפולים (אני בת 23 היום).
לכן קודם כל רציתי לבקש ממך שתשימי לב גם לבן השני, לפעמים דווקא כשנראה שהכל יותר מדי בסדר זה מעיד על זה שיש בעיה, שווה לבדוק אם הכל בסדר איתו. וגם מאוד חשוב שאת והגרוש תדאגו לשדר לילדים שאין ביניכם שנאה ושהכל בסדר, ושידאג לא להיות עצבני כשהם מבקרים אותו.

דבר שני, בנוגע לטיפולים, עד כמה שידוע לי כל אזרח זכאי לטיפול פסיכולוגי חינם. יש מרכזים שאם אני לא טועה נקראים מרכזים לבריאות הנפש, ששם ניתן לקבל טיפולים ללא תשלום. הטיפולים הראשונים שלי היו דרך שם ולא שילמנו עליהם, לא חושבת שאפילו שאלו אותנו מה מצבנו הכספי... הבעיה היחידה היא שבמקומות כאלה בדרך כלל יש תור ארוך, אבל אם זאת האופציה היחידה אז שווה לנסות. גם לראות אם פסיכולוג עוזר בכלל לפני שתוציאי הרבה כסף, לי אישית זה לא עזר בכלום. אם לא תמצאי דבר כזה, שווה לפנות לעובדות סוציאליות או מישהו מהעיריה, ושיגידו לך איפה יש משהו דומה בעיר שלך, כמעט בטוח שיש.

עוד משהו שאני יודעת שלי אישית עזר זה טיפות הרגעה מפרחי באך בשם רסקיו, יש את זה בכל בית מרקחת, לוקחים את זה כשמרגישים לחץ או עצבים וזה מרגיע קצת. מה שטוב בזה זה שזה לא ממכר, לא צריך מרשם, אין תופעות לוואי... זה משהו טבעי ולא מזיק שפשוט מרגיע באותו רגע, טוב שיש את זה בתיק.

במקרה חירום אפשר לקבל גם תרופת הרגעה רצינית יותר מפסיכיאטר לילדים ונוער, אבל מהניסיון שלי ברגע שמתחילים מאוד קשה להפסיק, אז אם יש לך ברירות אחרות עדיף לא להתחיל עם תרופות פסיכיאטריות... ריטלין זה עוד נסבל, אבל תרופות הרגעה או נוגדי דיכאון פסיכיאטריים הם דבר שהמוח מתרגל אליו, ויש מצב להיתקע איתם לכל החיים ברגע שמתחילים.

מקווה שיסתדר לכם, אם אני אוכל לעזור במשהו את יכולה לשלוח לי מסר. :)
 

לירז129

New member
היי

תודה לך על ההתייחסות, העשה הכל בכדי לנסות לפחות לשבור את המיתוס שילדים להורים גרושים יוצאים עם משקעים....אני יהפול עולמות למענם ולמען הנפש שלהם.
 

King of falaka1

New member
אין ספק שהילד עובר משבר

אני ממליץ לך להפסיק עם הכדורים אם זה לא מועיל לדעתי הילד צריך עזרה להתמודד עם הגרושים זה לא קל במיוחד בגיל הזה
 
למעלה