עזרה בבקשה
שלום,
יש לי משפחתון בבית, לגילאי שנה וחצי שנתיים, יש לי בקבוצה בסה"כ 4 ילדים שאחת מהם שלי.
יש לי בעיה עם ההורים של אחד הילדים, הם תמיד מחפשים איפה אפשר לנצל, בטוחים שתמיד אני "מחפשת" אותם, שום דבר לא מספיק טוב בשבילם וכו' כל פעם אני נפגעת מהם מחדש למרות שמשתדלת לפתח עור של פיל.
עוד בתחילת השנה שיקרו לגבי הגיל של בנם ע"מ שאקבל אותו למרות שאם הייתי יודעת את גילו האמיתי לא הייתי חושבת לקבל אותו אפילו (אמרו שהוא בן שנה וחצי כשהיה בדיוק בן שנה)
זה הגיע למצב כזה שאני לא פותחת משפחתון שנה הבאה בגללם, הם הרסו לי את כל ההנאה שהייתה, אני צריכה להשקיע כוחות רבים מידי להישאר רגועה במשך היום ולהתנהל מול בנם בכבוד שמגיע לו ואני מפחדת שלא אצליח לעשות את זה מספיק, אני באמת מפחדת שהרגשות שאני מרגישה כלפי הוריו יחלחלו ליחסים שלי איתו.
וכאן אני פונה אליכם, אני אוהבת את העבודה עם הילדים, מאוד, אני משקיע המון (ההורים האחרים רואים את זה כך שזה לא רק בעיני) ואני ממש לא מסוגלת להמשיך בגללם, מה אפשר לעשות בכל זאת? הייתה לכן התמודדות כזו פעם? איך אני שורדת את החצי שנה שנותרה עכשיו?
אשמח לכל עצה, אני כותבת ממש בדמעות
שלום,
יש לי משפחתון בבית, לגילאי שנה וחצי שנתיים, יש לי בקבוצה בסה"כ 4 ילדים שאחת מהם שלי.
יש לי בעיה עם ההורים של אחד הילדים, הם תמיד מחפשים איפה אפשר לנצל, בטוחים שתמיד אני "מחפשת" אותם, שום דבר לא מספיק טוב בשבילם וכו' כל פעם אני נפגעת מהם מחדש למרות שמשתדלת לפתח עור של פיל.
עוד בתחילת השנה שיקרו לגבי הגיל של בנם ע"מ שאקבל אותו למרות שאם הייתי יודעת את גילו האמיתי לא הייתי חושבת לקבל אותו אפילו (אמרו שהוא בן שנה וחצי כשהיה בדיוק בן שנה)
זה הגיע למצב כזה שאני לא פותחת משפחתון שנה הבאה בגללם, הם הרסו לי את כל ההנאה שהייתה, אני צריכה להשקיע כוחות רבים מידי להישאר רגועה במשך היום ולהתנהל מול בנם בכבוד שמגיע לו ואני מפחדת שלא אצליח לעשות את זה מספיק, אני באמת מפחדת שהרגשות שאני מרגישה כלפי הוריו יחלחלו ליחסים שלי איתו.
וכאן אני פונה אליכם, אני אוהבת את העבודה עם הילדים, מאוד, אני משקיע המון (ההורים האחרים רואים את זה כך שזה לא רק בעיני) ואני ממש לא מסוגלת להמשיך בגללם, מה אפשר לעשות בכל זאת? הייתה לכן התמודדות כזו פעם? איך אני שורדת את החצי שנה שנותרה עכשיו?
אשמח לכל עצה, אני כותבת ממש בדמעות
