מילים לשירים שביקשת
כשאהיה גדול/ רימונה דינור המים כחולים המים צלולים אצות מטיילות דגים צוללים התורן למעלה הדגל מונף ואני עם מצפן והמון שעונים יוצא למרחב למרחב שוטי שוטי ספינתי הים כל כך כחול אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול הרוח נושב, הרוח לא נח מלבין המפרש וכובע מלח צוללת צוללת האופק זהוב ואני עם שייטת וצי ברווזים מפליג עד אין סוף, עד אין סוף. שוטי שוטי ספינתי... הדרך רבה הדרך קשה קנו לי אתמול סירה חדשה קנו לי טרפדת ויש לי טילים ואוי ואבוי לו למי שיגע במים הטריטוריאליים שלי שוטי שוטי ספינתי... ציירתי מפות כבר יש לי תוכנית אך אמא ביצעה פעולה תוקפנית מתוך האמבטיה את הפקק היא שלפה ובן רגע ברחו כל המים שלי ולא נשארה אף טיפה שוטי שוטי ספינתי הים שלי נגמר אני אהיה עוד רב חובל, אם לא היום, מחר.
הבלדה על ברוך ג´מילי/ שלמה ארצי וגידי קורן אני חור איתו את הימים, המרחקים, אל דרך שאספה שלדי ברזל שותקים, ברוך ג´מילי עוד נמשך... חקוק כמו סימן, כמו אות בהוד ההר, מעצב באב אל ואד - רק שם אחד נותר: "ברוך ג´מילי ופלמ"ח" ברוך האל בארץ ישראל, תבורכי פיסה של שמש אך גלי לי: "מי היה ברוך ג´מילי? מה עשה ברוך ג´מילי? איפה הוא ברוך ג´מילי?" עודני מבקש למצוא את נעורי. שנים עשרים ושש בינך, ובין שירי, ברוך ג´מילי עוד נמשך... ובימים של דין, בדרך באב אל ואד, שבים שוב השירים, להיות ניגון אחד: "באב אל ואד לנצח זכור נא את שמותינו צביקה א´, צביקה ג´ף צביקה ב´, חמסינים במשלט, הזמן זוחל לאט, כל יום כמו שבת נמשך". מעבר "בית מחסיר", כוכב איתך החסיר, הכתובת על הקיר, הפכה פתאום לשיר, ברוך ג´מילי שוב נולד. "אנחנו פה, ג´מילי, בארץ חלומות. אוספים שירים, ג´מילי, דמעות אלפיים שנות... דמעה לכתובת בתשל"ד".
בשל תפוח / ביאליק התאבו דעת בשל מה אהבתי אני אהבתי בשל תפוח כי אין יודע נתיב הרוח זה כבר ידוע ; עתה באתי להביא ראיה מאהבתי ואני, התדעו בשל מה אהבתי אני אהבתי בשל תפוח לדודי היה פרדס יפה ולדודי בת יפת עיניים ובתוך הפרדס בריכת מים מפכים חרש שוקטים, ברים כמים גנובים, כיין סתרים לדודי היה פרדס יפה ולדודי בת יפת עיניים בפרדס יש מחבואי שקט עץ פרי ונטיעים מגודלים ובעת הקיץ המזהירה כל זה מתמלא ציץ ושירה ושפעת אור ושפעת צללים בפרדס יש מחבואי שקט עץ פרי ונטיעים מגודלים ויהי היום בעלות הקיץ כחום היום - היום הבהיר ואני עם פנינה שארתי לשוח אל הגן יצאתי היא עלמה רכה ואנ י איש צעיר ונצחק יחדיו לרוח קיץ כחום היום - היום הבהיר הפרדס כליל ירקרק חרוץ זיו אור וגיל על כל זרוח מסובל עומד התפוח מזהירים ענבי דובדבנים מתאדמים גרגרי השנים בצל השיחים בירקרק חרוץ זיו אור וגיל על כל זרוח ובקול ענות "פי-פי, ציף-ציף מבין עפאים כנפי רננים בשפה בלולה ישוררו גם מעי המו זמיר עדנים ופזמון חדש יעוררו ובקול ענות גם "פי" גם "ציף תפצחנה סביב כנפי רננים ונצחק יחדיו ונתעלס אני ופנינה שארתי פיזזנו, שרנו ונהי כילדים וכמו התערבו בשמחתי גם בני השיר ופרי המגדים ונצחק יחדיו ונתעלס אני ופנינה שארתי היא קראה לי אזי בכור שטן אני קראתיה ציפור קטנה או דימיתיה לשושנה את זאת לא אזכור - לבי תעה מה יפתה פנינה באותה שעה היא קראה לי אזי בכור שטן ואני קראתיה ציפור קטנה ופתאום באנו עד תפוח ויעל ריחו הניחוח חיש קל מידי כאפרוח יונתי פנינה התמלטה ותרם יד ותכף מטה את אחד ענפי התפוח הנותן ריחו הניחוח וכרגע שבה ובימינה תפוח גדול צח ואדום ותטעם מינהו, ותברני מידה מן החצי השני אני פערתי פה ואדום והיא עומדת, ובימינה פלח תפוח צח ואדום ובמחשוף לבנת התפוח הכירה שני עקבות שנה וירח אפי ריח פנינה אך ריחה - ריח השכירני וכיין מתוק עברני לבבי פג, לא קם בי רוח מאז - מאז לי היתה פנינה