עזרה, בבקשה

[the joker25]

עזרה, בבקשה

שלום, לפני זמן מה קניתי מחנות את האלבום Relayer של הלהקה yes.
אך אבוי, כאשר ניסיתי לטעון אותו למחשב דרך ה itunes כדי להעביר אותו ל ipod, הוא לא הצליח לעבור, אלה פשוט נתקע, ולבסוף השאיר לי שירים ריקים (0 שניות).
מה חוסם את הדיסק?
מה אני יכול לעשות כדי שיעבור?

תודה רבה על תשומת לבכם.

 

[giloni]

אני חושב שזה ריק וויקמן

עם הקשרים שלו ב Apple הוא בטח סידר שהאלבום הזה, שבו כידוע הוא איננו משתתף ומחליף אותו איזה שוויצרי אחד, לא ייכנס אלהים הביתה. נסה את Close to the edge אולי זה ייכנס...

 

[the joker25]

זה קרה לי

גם עם images and words של דרים, אבל עכשיו החלטתי שאני חייב למצוא פתרון אחרי שאותו הדבר קרה עם relayer.
וכדי למנוע אי הבנות, יוצא לי לטעון הרבה דיסקים ב itunes , אבל רק אלו מסרבים להיטען.

 

[מורנא007]

אולי אפשר לחבר itunes לפטיפון

ולטעון ממנו? יש לי את התקליט בבית (למיטב זיכרוני).

 

[מורנא007]

אני בעד

ידידי הגילוני, נסה את הקאבר ל- Close to the edge, ולא תצטער.
BTW, מאז הם השתפרו.

 

[giloni]

בסדר. אני כבר עברתי את השלב הזה

גם מבחינת טחינת הפרוג. לא שחלילה יש לי משהו נגד... אריק חייט השאיר אחריו מורשת חשובה ביותר ושמחתי מאד לראות את המחווה הנהדרת שעשו שם עבורו. שמחתי לראות חברים שלא ראיתי מזמן ובמיוחד את רעיה שהייתה איתו ולצידו לפני, תוך כדי ואחרי.
עם זאת - ועם האהבה הגדולה שלי לחברים היקרים שנהנים מאד ממה שהם עושים, אני כבר כמה שנים לא שם. נפתחתי לדברים רבים שקודם לכן נאטמתי אליהם, אולי בזכות תכנית הרדיו שאני משדר כבר 8 שנים ואולי בזכות הפורום הזה, שיש בו כל כך הרבה אנשים, דעות, אהבות והעדפות.

וד"א - בקשר להערה שלי על וויקמן.. אני כמובן התבדחתי וחשבתי שההומור היבש שלי מובן...

 

[Celluloid Hero]

פתיחות מוזיקלית

זה כל מה שחשוב בעיני, ואת זה אני חורט על דגלי, כמנהל הפורום.

לחשוב שיש אנשים שמעדיפים לגרד את החבית של הפרוג עם להקת קאברים בישראל, מאשר לנסות לתת צ'אנס למשהו חדש ואחר, ולחשוב שפעם הייתי לא כזה שונה מהם..

נכון, לא הייתה אף-פעם תקופה שבה ראיתי את פרוג כאיזה נקודת זנית' של עולם הרוק, אבל עצם העובדה שהשתמשתי במילה "רוק " עכשיו ולא במילה "מוזיקה", מראה בדיוק למה הייתי בכל זאת מאוד מוגבל בטעם שלי. לחצות עשורים, סצנות, ארצות, ולראות את הקצוות המטורפים ביותר של עולם הרוק זה מעולה, אבל היום אני מתחיל להבין, שאפילו שעולם הרוק שילב בתוכו המון המון ז'אנרים, משהו אבד בתרגום בהרבה מהמקרים.

החזרה אחורה לז'אנרי האם שממנו מורכב העולם המוזיקלי שלי- soul, פולק, קאנטרי, רגאיי, בלוז, ג'אז, fאנק, ועוד, זה הפתיחות המוזיקלית האמיתית. את המסע העצום הזה רק התחלתי, ובחיפוש אחר האנשים שיהיו אמיצים מספיק ללכת את המסע הזה איתי, בחרתי בכם. מסכנים

 

[מורנא007]

אין זמן לכל המוסיקה הזאת

החיים קצרים מידי בכדי לשמוע את הכל.

 

[מורנא007]

הרחבה

זה לא שאני לא מוכן לשמוע מוסיקה מחוץ לתחום הלא צר של הפרוג, הרי אני שומע כל מיני דברים, מוסיקה מזרחית ופולק ישראלי בחוגים לריקודי עם, ואני הולך לריקודי עם הרבה יותר מאשר להופעות פרוג בתל אביב. אני לא ממש אוהב את המוסיקה בהרקדות, (אולי למעט כמה הורות ישנות) והעובדה היא שלא קניתי ולו בדל דיסק של אייל גולן או קובי פרץ. זה מה שיש בדרום השפלה קיבלתי את עובדת החיים הזאת.

החיים הם סוג של פשרה, וצימצום בגלל סיבות שונות, בין היתר זמן ומקום. מאחר ויש לי ניסיון של שנים אחדות על האדמה, הגעתי למסקנה שאני מתחבר יותר לפרוג מאשר לסוגי מוסיקה אחרים. אכן החיים בעיר כמו ממפיס שבה גרתי במשך שנתיים (חזרתי לארץ לפני 5 שנים), גרמו לי להפתח לבלוז, לרוק דרומי ולקאנטרי. אבל פרוג אצלי זה מספר 1 וזה למרות שידוע שכל להקות הפרוג בתחילת שנות ה- 70 בעצם עשו בלוז.

היום האוסף שלי מכיל לא מעט אלבומי מיין סטרים של הרוק (ביטלס, רולינג סטונס, דורס, CCR, בירדס ועוד ואני יכול להמשיך עם ניים דרופינג), וכנראה שאם הייתי צריך לערוך תוכנית רדיו, מן הסתם חלקו של המיין סטרים הזה היה עולה.

אני מעדיף ללכת להנות בהופעת פרוג של הרכב קאברים שמנגן קטעים שאני אוהב, הרבה יותר מאשר לשבת בבית מול היוטיוב ולשמוע דברים שונים שאולי יש סיכוי קלוש שאוהב ורוב הסיכויים שלא. כמו שג'ניס ג'ופלין אמרה יכול להיות שלא יהיה מחר, אז נהנה היום.

 

[Celluloid Hero]

השאלה היה מהי הנאה

אם הנאה מבחינתך זה לשמוע אותן להקות ואותן הלהקות שנשמעות כמו אותן הלהקות כל החיים, אז לצערי אני לא יכול להיות שותף להנאה הזאת. אני צריך להרחיב את האופקים שלי, כל הזמן, והדרך היחידה היא לשמוע דברים חדשים, ולפעמים דברים שפעם חשבתי שאני לא סובל. אין דרך אחרת, ואין דרך קיצור.

זה כמו שאומרים- הכי הרבה אפשר ללמוד מאנשים שאתה לא מסכים עם דעתם. אנשים שחושבים כמוך, לא ייחדשו לך כלום, ולא יילמדו אותך דבר על עצמך. אותו דבר עם להקות שנשמעות כמו להקות שאתה אוהב כבר. זה מושלם, אם אתה רוצה להישאר בדיוק באותו המקום. ,וזה נפלא אם אתה נבהל מדברים שעלולים לאתגר אותך.

אז זה לא עניין של זמן. זה עניין של אישיות, ועניין של רצון. וגם עניין של זמן. אבל דווקא זמן שנמצא לצידך, ולא פועל נגדך. כי כל יום שתעבור עם סגנון חדש שאתה לא מבין, זה יום שתתקרב לפענח אותו ולאהוב אותו.

אם כבר הדבר היחידי שמגביל באמת, זה הטעם. מה לעשות, לא כל אחד יאהב ג'אז, או מטאל. אבל אם אתה שואל אותי, גם בז'אנר שאתה משתעמם מ 90% מהאומנים שלו, תמיד יהיו ה 10% ששווה מאוד לגלות. פשוט צריך לנסות עוד ועוד ועוד.

 

[מורנא007]

בקשר לפיסקה השניה

בהחלט למי שחובב פרוג כמוני, יש מה לחדש לי. הנה למשל היה כאן שירשור האותיות בקראוט רוק, מבחינתי זה תחום ששייך לעינייני, ואני לא נכנס להגדרות אם זה כן פרוג או לא פרוג. הכרתי מתוך הרשימה במקרה הטוב 3-4 הרכבים. חלק שמעתי ואהבתי וחלק לא. בנוסף לזה בהופעה של יום רביעי היה קטע של פרנק זאפפה שלא הכרתי והנה צץ לו עוד נושא להעמקה. כאן היה לפני כמה שבועות שירשור על דיויד בואי, והנה לא ידעתי שיש לו קטע שאני אוהב והנ"ל דומה לפרוג (למרות שהאמן לא עסק בפרוג) ברמלי מצא את הקטע והמליץ עליו. בפורום השכן תרבות פסיכדלית מידי פעם מדברים על הרכבים שהם על הגבול בין הפרוג לפסיכדליה והאמן לי אני לא מכיר חלק גדול ממה שהם כותבים עליו, אז בהחלט יש מה ללמוד ולהרחיב. הידעת שרק בתחום הפרוג ישנם עשרות אם לא מאות הרכבים בכל מיני מדינות בכל היבשות שאפשר לבדוק ולשמוע? מי מסוגל להקשיב לכל המוסיקה הזאת? וזה רק בתוך התחום המצומצם של הפרוג. בזמנו דיברו כאן על תוכנה שלומדת את הלקוח לפי שירים שהוא אוהב על סמך פידבק ממנו, וגם מלמדת או מנחשת עבורו מה הוא יאהב.

יש גם נושא אחר והוא לתמוך באומנים שעושים מוסיקה שאני אוהב ע"י הליכה להופעות שלהם. אני לא רוצה להכנס לזה זה טריביאלי.

אני לא פוסל לגלות עוד ועוד אומנים שעושים מוסיקה טובה, אבל אני בוחר להתמקד באיזור החם והאהוב, בגלל עיניין של הסתברות. אם היחס הוא 1/10 אז בטח תסכים איתי שזה די מחרפן לשמוע איזה 18 אומנים שאני לא מתחבר להם ולתת להם צ'אנס נוסף ועדיין להתאכזב מהם ובסוף ליפול על שנים טובים. טוב לא בטוח שזה יהיה הסדר אבל זה יכול להיות.

 

[Celluloid Hero]

כמו שאמרתי

אין דרך קיצור. אם אתה רוצה להיפתח למשהו חדש באמת, יש סיכוי שזה יהיה בדיוק הסדר. שים לב לעדכוני הג'אז שלי, למשל..
אבל אני עדיין חושב שזה מנצח בקלות את האלטרנטיבה- להקשיב לאותה להקה, ולחקייניות שלה over and over and over...

לגבי קראוט- קצת קשה לי להתייחס אליו כז'אנר, כי די ברור שהחיבור לז'אנר שם הוא מאוד מלאכותי .אבל אין ספק, הסאונד של חלק מהלהקות שם שונה מאוד מהסאונד של הפרוגרסיב הבריטי. CAN למשל, נשמעת כמו ז'אנר משל עצמה, הרבה יותר קרוב לפוסט-Pאנק, מאשר ל YES או ג'נטל ג'איינט. בקיצור, אני דווקא מתעניין לאחרונה בענף הזה, של הקראוט, אבל בדיוק מהסיבות שמניתי- כי הוא נשמע לי (בחלק מהמקרים) שונה ומעניין, וצריך להרגיל את המוח לזה. וזה בניגוד למאות חקייניות הג'נסיס על פני הגלובוס שנשמעות לי בול אותו הדבר..

אז נכון, תמיד יש מה להרחיב וללמוד גם במקומות שכבר ביקרת בהם הרבה וחרשת היטב, אבל בעיני, זה הרבה פחות מרתק וממריץ, כמו לרוץ חופשי בשדה בלתי מעובד, ובלתי מוכר, שכל שניה אתה עלול למעוד וליפול עם הפרצוף בתוך גללי פרות. תאמין לי שזה תענוג.

 

[מורנא007]

כן

לכן אני באמת די מסתייג מ- Can ואפילו מתקשה להתחבר לאמון דול השני לפעמים (תלוי באיזה אלבום), לעומת טרג'רין דרים, עשרה טמפל וכו'.

 

[the joker25]

הבנתי את ההומור שלך

רק רציתי להדגיש שהבעיה היא לא בעיה שייחודית לאלבום הזה.
אני באמת אשמח אם תעזרו לי, כי אני באמת בבעיה.

אם מישהו ניתקל בבעיה כזו בעבר, או אם מישהו כאן מבין קצת במחשבים, אני אשמח לעצה.

תודה מראש.

 

[Celluloid Hero]

בגלל שתכל'ס זו בעיה במחשבים

ולא בטעם המוזיקלי שלך (חס וחלילה...), הייתי מציע לנסות פורום אחר יותר רלוונטי. פורום מחשבים- חומרה ותוכנה, נשמע לי כמו התחלה טובה, בהצלחה.